נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
17 לנובמבר 2017
חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
גלבוע דקר, 2017-11-17 - 10:00

 יום אחד תעזבו הכול

כל הזכויות שמורות

אייר: ג’קי לבן 

תאכל, תאכל, עזוב את זה!" פוקדת ברכה על ירון כשהוא מציץ במכשיר הנייד תוך כדי לעיסה. "סבתא אני לא יכול, זה חשוב, זה מהעבודה."
"אבל עכשיו אתה אוכל, אתה לא עובד נכון?"
"אני תמיד עובד.." ממלמל מרוכז בעיקר בהודעה חדשה שמופיעה לו על המסך.


ירון מתענג על כל ביס מהמג’דרה שהכינה לו סבתא, והיא יושבת לצידו כמו מיום נולד, מלווה בעיניה את הכף המתרוממת מהצלחת לפה שלו, כאילו אם היא תמצמץ האוכל לא יגיע ליעדו. עד לפני רגע אחד היא ניהלה בית תוסס וסואן, בני משפחה היו באים ויוצאים, בעלה היה הולך לעבודה וחוזר עם סיפורים, לפעמים רוטן, לפעמים שמח. היו לה אנרגיות להאזין לחברות שלוש פעמים בשבוע בשעות, כשעשו התעמלות ומתחו שרירים מזדקנים.
רק שהדפים בלוח השנה של סבתא ברכה קמלים ונושרים והכול סביבה משתנה מהר מדי. בעלה מת, היא לא חזרה להתעמלות אחרי השבעה, "בגלל הכאבים בעצמות לא בלב", אמרה, בת אחת שלה עזבה לניו יורק עם כל משפחתה, והכי גרוע מבחינתה זה שפתאום כל הדברים החשובים בחיים מתרחשים לא אצלה במטבח – אלא בתוך מכשיר קטן ומשוכלל שכולם מתעסקים בו כל הזמן.


רגע לפני שהצלחת מתרוקנת הקומקום כבר שורק, והיא מוזגת מים חמים לשתי כוסות קפה ומתיישבת ליד ירון. פעם היו שותקים ולוגמים או מדברים ולוגמים, היום הוא כותב הודעות ולוגם. סבתא ברכה פולטת אנחה מוזרה, ירון מביט בה לרגע והיא מתחילה לדבר. הוא שומע שהקול שלה מדבר אחרת, יש בטון שלה שילוב של נחישות וייאוש וזה מהפנט אותו אליה.
"יום אחד תעזוב הכול. תצא מוקדם מהעבודה שלך, אפילו אם תשב בתור אצל רופא שחיכית לו חודשיים אתה לא תישאר, אנשים חוזרים מחוץ לארץ בשיא המהירות, אנשים עוזבים הכול כשהם צריכים להגיע להלוויה של מישהו. הלוויה זה אירוע השיא בחייו של הזקן.


איזה עולם מוזר, אה? זקנה יושבת מול החלון בבית שלה ואף אחד לא בא לבקר אותה, היא מביטה במתרחש ברחוב מהקומה השלישית ורק מחכה שמישהו ידפוק בדלת. אבל כולם עובדים, טסים, קונים, כותבים, קוראים, סוגרים עסקאות, שמעתי שאפילו מציעים היום נישואין בטלפון הנייד! אבל, כשמישהו מת, כולם עוצרים הכול ובמשך שבוע לא מפסיקים לבקר אותו, להביא אוכל, לדבר עליו ולהתייחס אליו.
איזה עולם מוזר אה? כשאתה חי אף אחד לא בא לבקר אותך, לא שואל לשלומך, אבל מיד כשאתה מת, אנשים לא מפסיקים להגיע לבקר".

צמרמורת עברה לירון בידיים, הוא מעולם לא שמע אותה מדברת ככה, לרגע הוא חשב שהיה צריך להקליט או לצלם את סבתא שלו, בטח זה היה גורף "לייקים" בפייסבוק. וכאילו שהיא קלטה את המחשבות שלו סיכמה: "אתה חי בתחושה שאין לך זמן לעצור ולהריח את הפרחים, ואז יום אחד בום! הפרחים מריחים אותך."

ירון הזיז את המכשיר הנייד, ומזה תקופה ארוכה חיבק את סבתא ברכה באריכות. "את צודקת סבתא, בכל מילה שלך", אמר כשעמד בדלת ונפרד ממנה לשלום. בפעם האחרונה.
 

 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
"אינתה עומרי"
מסיימים כמו שרק אנחנו יודעים!
מחזקים קשרים בינלאומיים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
"אינתה עומרי"
מחזקים קשרים בינלאומיים
מנהל חדש לבית ספר אורט
תלמידי בית הספר רעות זכו במקום ראשון בתחרות בינלאומית של ’כתבי סביבה צעירים’ - YRE