נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > דייט עם השגרירה דורית שביט
24 לנובמבר 2017
דייט עם השגרירה דורית שביט
מיכל כהן-אלדן, 2017-11-24 - 10:00

 "התכונה החשובה ביותר של דיפלומט היא ה"קומוניקטיביות", היכולת ליצור קשרים במהירות ובצורה סימפטית... עוד חשוב שתהיה לדיפלומט סקרנות אינטלקטואלית על מנת להתעניין במדינה בה הוא משרת"

כל הזכויות שמורות

 

נפגשתי לדייט מרתק עם השגרירה דורית שביט תושבת גבעת עדה, אישה יפיפיה, פורצת דרך, כריזמטית שהגיעה למשרד החוץ בעקבות מלחמת יום הכיפורים משם יצאה אחרי 42 שנה כשגרירה בכירה שתפקידה האחרון היה שגרירת ישראל בארגנטינה ובפרגוואי.

דורית, דיפלומטית מוערכת ואחרי שנים של נדודים בשליחות המשרד ברחבי תבל חזרה לארץ וקבעה את ביתה בגבעת עדה. מתוך נוף פסטורלי המשקיף מביתה, היא לא שוקטת על שמריה ופועלת בדיפלומטיות נמרצת במסגרת העמותה ע"מ להחזיר את גבעת עדה להיות רשות עצמאית.


"שירתתי כדיפלומטית, עובדת משרד החוץ. במסגרת עיסוק זה שירתתי במספר מקומות. שליחותי הראשונה היתה למיאמי, ארה"ב, שם כיהנתי כקונסול, שליחותי השנייה היתה בקהיר, שם שימשתי כיועצת מדיני (שליחות מרתקת בת 3 שנים, המהוות 3 תקופות שונות). עוד כיהנתי כקונסול כללי, ראש נציגות, בסאו פאולו, ברזיל וכשגרירה בארגנטינה ובפרגוואי בין תפקידי בארץ ניהלתי את מרכז המצב של משה"ח, הייתי ראש חטיבת מזרח תיכון במרכז למחקר מדיני וכן סמנכ"ל משרד החוץ, ראש אגף אמריקה הלטינית".

כיצד הגעת למשרד החוץ?
בעקבות ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים הוקמה וועדת חקירה ממלכתית הידועה בשם "וועדת אגרנט" ע"ש יו"ר הוועדה, שמעון אגרנט, שהיה נשיא בית המשפט העליון, וזו המליצה לגוון את מקורות ההערכה המודיעינית, ובין היתר להקים גוף מחקרי מודיעיני במשרד החוץ, גוף המכונה היום ממ"ד המרכז למחקר מדיני (עד אז הגוף היחיד שהיה מופקד על ההערכה המודיעינית היה אגף המודיעין (אמ"ן) של הצבא. כ
יוון שכשל בחיזוי ההתקפה של מצרים -וסוריה, המליצה הוועדה על הקמת גופים נוספים שיעסקו בכך.
מכיוון שדובר על גוף מודיעיני, לא פורסם מכרז, והוטל על גורמים שונים בצבא ובמשרד החוץ לאתר עובדים מתאימים, דגש על כאלה המתמצאים במזרח התיכון או בבריה"מ וארה"ב (מן הסתם בוגרי אוניברסיטה בתחומים אלה).
כך גוייסתי ב- 1974 למשרד. לאחר כשלוש שנים הוחלט לקלוט אותנו לחטיבה המדינית של משרד החוץ, לא לפני שנעבור מספר וועדות ובחינות, ומאז ועד יציאתי לגימלאות- כ 42 שנה- השתייכתי לשירות החוץ של מדינת ישראל.

ילדותך
נראה לי, שהייתי ילדה רגילה לגמרי, ואפילו די שובבה מאחר שבמשך רוב השנים הייתי תלמידה טובה, ספורטאית טובה והיה לי חבר, הרי שמעמדי היה איתן למדי, ואף כיהנתי במועצת התלמידים מספר שנים.
במשך רוב השנים השתייכתי לתנועת נוער ציונית, שהיא יחד עם ביה"ס "תיכון חדש" בת"א השפיעו עלי רבות.
אמנם נולדתי בירושלים, אולם בהיותי בת 5 עקרה המשפחה לת"א, לשיכון צבא קבע שהיה עדיין בשלבי בנייה סופיים מעוז – אביב. היום מהווה "השיכון" מוקד משיכה למשפחות צעירות בשל היותו מסודר ופורח ובשל קרבתו למרכז תל אביב, אולם כאשר אנחנו הגענו למקום, לא היה בו דבר, לא מדרכה, לא כביש, לא בית ספר או גן ילדים, לא חנויות, לא דואר ולא בנק... הדיירים - ברובם אנשי קבע – כאמור, תרמו מזמנם וממרצם כדי לשתול ולטעת, לבנות מגרש משחקים ומגרש כדורסל וכן לתת למקום את שמו המרמז על ההשתייכות העירונית והמקצועית של יושביו (תל אביב וצה"ל).
רק כשעליתי לכתה ג’ נפתח בית הספר, בו הייתי שייכת למחזור הראשון. במשך כל השנים התקיים שיתוף פעולה הדוק בין בית הספר לוועד השכונה. שהתבטא בהחלטות משותפות על מיקום נטיעת העצים בט"ו בשבט או הדלקת המדורה בל"ג בעומר, כמו גם על הירקות או הפרחים שיישתלו בערוגות בית הספר. כהערת אגב אציין, שאבי ז"ל, אמנון אלון, שהיה יו"ר הוועד משך שנים רבות, אחראי לשיפורים ושיפוצים רבים בשכונה.

היחסים עם הורי היו יחסים רגילים לגמרי כמקובל במשפחות יקיות. מגיל צעיר חשפו אותי הורי ל"תרבות" על סעיפיה ומרכיביה: תיאטרון, מוסיקה קלאסית, מוזיאונים וגלריות, בלט ואופרה.. כמו כן נהגנו לטייל רבות בישראל כמצוות ראש הממשלה, דוד בן גוריון. אציין, כי התמזל מזלי והורי האריכו ימים ובמשך כל שנות חייהם הייתי אני (וכמוני גם הנכדים והענפים האחרים של המשפחה) קשורה מאד להורים ונהגנו להיפגש לעתים מזומנות. אבי היה איש אשכולות בעל ידע עצום בתחומים שונים ומגוונים ואהב לחלוק את הידע שלו עם המשפחה.

אנשים מכוננים שהשפיעו עליך
אחד האנשים שבלי ספק השפיע עלי רבות היה אבי, שלדידי היה פדגוג מלידה. הוא מעולם לא הרים עלינו קול וודאי שלא יד, ופנה תמיד להיגיון הבריא. רק כאשר נתקל בעקשנות או סירוב מצדי הפעיל אל סמכותו ההורית. למותר לציין, שבניגוד למה שקורה היום, לא היתה להורי כל בעיה להפעיל את סמכותם ולהציב גבולות ברורים.
בעלי הראשון השפיע עלי רבות ונטע בי ביטחון עצמי ביכולותי. זה לא היה מובן מאליו, בעיקר נוכח העובדה שהוא היה ממוצא גרוזיני, אשר רבים מהנמנים עם עדה זו לא ייחסו לנשים תבונה רבה... משפט אחד שלו נחקק בזכרוני: "את תייצגי את מדינת ישראל ואני אייצג אותך. תאמיני לי אנחנו צמד מוצלח". לצערי איבדתי את בעלי ב- 2003, כאשר היה הוא רק בן 58. קשה היה להתגבר על האובדן הזה.

אישי הנוכחי, אשר היכרתי הודות ליוזמה של חבר משותף, השפיע ומשפיע עלי רבות, בעיקר בתחומים של הערכה עצמית, דחיפה להישגים ונכונות עד בלי קץ ללוות אותי בפעילויותי, לייעץ להקשיב ולהשמיע.

אין ספק שמשרד החוץ השפיע עלי רבות. העבודה האינטנסיבית בזירה הבינ"ל תרמה לא מעט לעיצוב השקפת העולם שלי. עם זאת, מבין העובדים שהשפיעו עליו אבחר בשניים: מי שהיה הבוס הראשון שלי במשרד, דוד רמין שמו, אשר היה בעל אישיות מסוכסכת ואדם נוקשה מאד, אך ממנו למדתי רבות. האישיות השנייה היא בלי ספק קולט אביטל, דיפלומטית ומנהלת מעולה. היא זו שפרצה ראשונה את תקרת הזכוכית במשרד ופעלה רבות לקדם נשים נוספות. אני מתייחסת אליה כאל מנטורית.

התכונות המאפיינות אותך
כידוע, אין הנחתום מעיד על עיסתו, ולכן אינני ששה לרשום זאת. אני סבורה שאני יסודית, אחראית, דייקנית, תאבת דעת ואוהבת אנשים. הייתי מציינת גם שאני רגישה מאד לשפה העברית ולעתים אף מתקנת לאנשים. מודה, כי לא הכל מקבלים בהבנה תיקונים, אך אין לי שליטה על זה...

ההתמכרויות שלך
סודוקו ומשחקי טריוויה. נראה לי התמכרויות שלא מזיקות לאיש.

מוסיקה אהובה
אני אוהבת בעיקר שירים עבריים, ובמיוחד מהתקופה -שטרום המדינה ובראשיתה. הגדרתי את עצמי פעם כגרופי הכי גדולה של רשת ג’.

אם לא הייתי דיפלומטית, מה הייתי?
כיוון שהבהרתי שקליטתי במשרד החוץ היתה למעשה מקרית וכתוצאה של המלצות וועדה. קרוב לוודאי, שלולא המלצות אלה, לא הייתי מגיעה כלל למשרד החוץ. ברטרוספקטיבה נראה לי שיכולתי להשתלב באקדמיה בעיקר משום שעסקתי במזרח התיכון בימי הביניים, תחום מוזנח שלא רבים עסקו בו. יכולתי גם להיות - מורה, שכן יש לי תעודת הוראה שנוצלה בקושי 10 ימים.

היכן תהיי בעוד 10 שנים?
אם לא אהיה בגבעת שאול (בית הקברות) אז באותו מקום בו אני נמצאת עתה, בית יפה ומושקע בגבעת עדה שמהווה בשבילי מעין כניסה לגן עדן.

היום שלך
כיוון שאני גימלאית, הימים שלי (וגם הלילות) די דומים. אני מרבה לקרוא עיתונים וספרים ולפתור תשבצים, סודוקו, קאקורו וחידתו. אני מקפידה לעשות ספורט מספר פעמים בשבוע, ולעתים לבלות בהצגה או קולנוע.
בזמן האחרון אני מהרהרת באפשרות לחזור לאקדמיה וללמוד. מאחר שכפי שכתבתי אני מאד אוהבת מגע עם אנשים, הייתי שמחה לתת הרצאות לציבורים שונים בתחומי הידע והעשייה שלי לאורך השנים.

איזו אמא את?
אקדים ואומר שיש לי 4 ילדים, כולם כמובן כבר אנשים בוגרים המנהלים את חייהם בעצמם. יחסי עם כולם מצוינים ואני רואה אותם לעתים קרובות (אולי לא קרובות מספיק). איזו מין אמא הייתי עבורם כשהיו ילדים בבית? זאת תוכלי רק לוודא מהם. אוסיף, כי חיי הנדודים של דיפלומט אינם קלים לילדים ולעתים הם משלמים מחיר על המעבר התכוף ממדינה למדינה ומשפה לשפה, כאשר בכל מקום הם מתיידדים עם מקומיים או עם ילדים של דיפלומטים אחרים, ולאחר תקופה נאלצים להיפרד. אחד מילדי, אשר התראיין לעיתון כלשהו סיכום את החוויה כחיובית, חרף הקשיים. מבקשת לציין, כי ילדי מאד מפרגנים לי, כך שאני יכולה עתה,ממרחק השנים, לומר לעצמי שפעלתי נכון .

התנדבות לקהילה
אני חברה בעמותה למען עצמאות גבעת עדה ונוטלת חלק בועד המנהל. עם זאת, אינני מגדירה זאת כהתנדבות אלא כפעילות ציבורית. קשה לראות שגבעת עדה הפכה למעשה לשכונה של בנימינה ומיקומה אפילו לא מופיע על המפה. נוכח ההבדלים בין גבעת עדה הכפרית/חקלאית לבין בנימינה היותר עירונית, ונוכח המרחק בין שתי המושבות, ראוי, לדעתנו, לחתור לכך שתושבי גבעת עדה ינהלו את ענייני המושבה ויהיו אחראים למתרחש בה.

גבעת עדה
ערב נסיעתנו לשליחות בארגנטינה (שליחותי האחרונה, שם כיהנתי כשגרירה וגם כשגרירה לא תושבת בפרגוואי עד פתיחת הנציגות שם) החלטנו לעזוב את העיר הגדולה, ירושלים ולקנות בית בסביבה יותר כפרית המתאימה, לטעמנו, לגימלאים. הפור נפל על גבעת עדה, יישוב בגודל בינוני באזור נעים שגם מזג האוויר בו ממוזג למדי. כאשר התחלנו לקשור קשרים עם התושבים הוותיקים גיליתי כי רבים מהתושבים מאד אינם מרוצים מהאיחוד עם בנימינה שנכפה על גבעת עדה לפני 14 שנה וכי הוקמה עמותה (רשומה) למען "עצמאות גבעת עדה". התחושה היא שגבעת עדה איבדה את צביונה והיא הפכה לשכונה בתוך בנימינה, וכן שאין היא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד המועצה. הצטרפתי לוועד המנהל של העמותה אשר פועלת מול משרד הפנים, מול וועדת הפנים של הכנסת ומול לשכת שר הפנים כמו גם מול מועצת בנימינה-גבעת עדה. הסוגיה סבוכה וקיימות מספר אפשרויות (למשל עצמאות במסגרת מועצה אזורית). בסה"כ מדובר במושבה מאד סימפטית.

אישה פורצת דרך
אני שייכת למעשה לדור הביניים - בין הדור בו שירתו כמעט רק גברים בשירות החוץ (ואני מניחה שגם במשרדים אחרים, במפעלים ובתעשיות) לבין הדור הנוכחי, בו נשים מכהנות בכל המקצועות ובכל המדרג, ונראה לי שתרמתי את תרומתי הצנועה לקידום הזה. במשך כמעט 7 שנים שימשתי כממונה על מעמד האישה במשרדנו (היום שונה שם התפקיד - ממונה על שוויון מגדרי), ובתוקף תפקיד זה ארגנתי ימי עיון על מעמד האישה בתחומים שונים, על נושא ההטרדות המיניות, על אלימות במשפחה וכן השתתפתי בקביעות בוועדות המינויים, בהן דחפתי למינוי נשים למגוון התפקידים הדיפלומטיים בחו"ל ובארץ. ואם כאשר מוניתי לתפקיד זה (שהוא למעשה התנדבותי בנוסף על התפקיד המקצועי) היו 8-9 נשים שגרירות, הרי כאשר יצאתי לגימלאות היו כבר 24 נשים ראשי נציגויות. כמובן שלא ניצבתי במערכה לבדי. שורה של נשים דעתניות שכיהנו בתפקיד לפני ואחרי תרמו כל אחת את חלקה וכיום אפשר לציין, כי במחזורי הצוערים האחרונים יש שוויון בין הגברים לנשים. והלוואי שלא ירחק היום ותפקיד הממונה יהיה מיותר.

חלומות פוליטיים
עלי להודות שהיו שנים בהן חשבתי על השתלבות בחיים הפוליטיים במסגרת הלאומית כלומר בכנסת, אולם עלי להודות שעל מנת להיבחר לכנסת יש להתחיל בפעילות פוליטית בגיל הרבה יותר צעיר, למשל במסגרת וועדי עובדים, חברות במרכזי מפלגות וכיו"ב. עם זאת אני מעוניינת לעסוק בפעילות ציבורית - וחברותי בוועד המנהל של העמותה לעצמאות גבעת עדה ממלאת פונקציה זו ואולי אשאף עוד לתפקידים נוספים.

תכונות של דיפלומט
בכוונה אינני מתייחסת רק לשגריר, אלא לדיפלומט בכל דרג שהוא. לדעתי, התכונה החשובה ביותר של דיפלומט היא ה"קומוניקטיביות", היכולת ליצור קשרים במהירות ובצורה סימפטית. הרי דיפלומט מגיע לארץ זרה ועליו לקבע נוכחות. הוא נפגש אמנם עם ראשי המדינה, אך עליו להופיע גם באקדמיה, מול סינדיקטים, ארגוני החברה האזרחית, גורמים כלכליים, קהילה יהודית ועוד ורצוי שהוא יתחבב עליהם ויקשור אתם גם קשרים חברתיים שיועילו למקצועיות שלו. עוד חשוב שתהיה לדיפלומט סקרנות אינטלקטואלית על מנת להתעניין במדינה בה הוא משרת (וגם לדווח ארצה על התפתחויות) לא רק בהיבט הפוליטי אלא גם בנושאים כלכליים, תרבותיים, מדעיים וכד’. הוא צריך להיות מסוגל לעבוד בצוות, שכן השגרירות מתפקדת כתזמורת, בה לכל אחד יש הכלי שלו, אך עליו להיות מתואם עם האחרים., רצוי גם שיהיה בעל כושר ניסוח טוב בכתב ובע"פ.


הסברה ושגרירים צעירים
מצבה המיוחד של ישראל, בו ישנו מיעוט אשר מצד אחד נאמן למדינת ישראל ואף שולח נציגים לכנסת ומצד שני מזדהה עם השאיפות הלאומיות של הפלסטינים, כאשר אחדים אף מבצעים פעולות טרור, יוצר קשיי הסברה מובנים. לכל ישראלי מובן הצורך בבדיקה קפדנית של תיקים וארנקים בכניסה לחנויות, בתי קפה, תחנות רכבת ונמלי תעופה, הרי בעולם הנאור, הדמוקרטי והליברלי קשה להסביר זאת.

זאת ועוד: מרבית מדינות העולם אינן מסכימות עם מדיניות ישראל בתחומים שונים והם סבורים שאנו טועים וכאן לא תעזור הסברה, ולו המקצועית ביותר. עם זאת ההסברה אינה ייחודית לתחום המדיני, ובנושאים תרבותיים ובעיקר מדעיים-כלכליים (start up nation) אנו זוכים להקשבה ואפילו להערכה. בעניין זה יכולים השגרירים הצעירים בהחלט לסייע ולהציג את פניה היפות והמגוונות של ישראל.

הטרדות מיניות
מאחר שהנושא זוכה להתייחסות מקיפה ומעמיקה של התקשורת, אין צורך להוסיף. נראה לי שאני האישה המאושרת היחידה שמעולם לא הוטרדה, לא במקום העבודה ולא מחוצה לו. 
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אם יכולים לקלקל- יכולים לתקן - דרכים ליצור תקווה אצל ילדים ומשפחות שחוו פגיעה מינית
רשות מקומית חוף הכרמל היא אחת מ-40 רשויות מקומיות שנבחרו להשתתף בתכנית להתמודדות עם שינויי האקלים של האיחוד האירופאי
אין הנחיה של גורמי החרום לפינוי אוכלוסייה בזמן תקופת ההרצה של אסדת הגז

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }