נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע פרשת "ויצא"
24 לנובמבר 2017
פרשת השבוע פרשת "ויצא"
אסתר פינס, 2017-11-24 - 10:00

 בראשית  פרק כח-לב

כל הזכויות שמורות

 "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.", מתוך ויקיפדיה

הפרשת הקודמת מתארת את תגובת יצחק כאשר הבין שיעקב רימה אותו, יצחק במקום לכעוס עליו בירכו: "גם ברוך יהיה." למה? מפני שיצחק למרות מגבלותיו, זיהה לפי הקול, "והקול קול יעקב" שזה יעקב ואף הבין שיעקב התם ממלא הוראות אמו. למרות כעסו בירכו, מכל הלב!
כאשר רבקה הבינה שעשיו זומם להרוג את יעקב בגלל התרמית, נחרדה! ולראשונה היא מדברת ומשתפת את יצחק (בלי לומר את האמת) ומבקשת את אישורו שיעקב ילך ללבן אחיה למצוא אישה ראויה.
 
יעקב מלווה בברכת אביו ובלב מלא רגשות אשם, יצא מבית הוריו.
 
פרשת "ויצא" נפתחת בתיאור יציאתו של יעקב לגלות. "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה." יעקב עוזב בלב כבד את בית הוריו. יתרה מכך, הרגש שהפגין כלפיו יצחק אביו, שלמרות התרמית, בירכו, קרע את ליבו ולא מצא מרגוע לנפשו. ככה מפחד עשיו וייסורי מצפון כבדים יצא למסע חייו.
עם רדת החשכה הוא הכין עצמו ללינה והניח מתחת לראשו אבנים במקום משהו נוח יותר, למה? כיוון שיעקב הבין שהוא חייב להכיר את יכולותיו ולהיות הוא ולהפסיק להיות מובל ע"י אמו. רק בהבנת הקושי והחוסר צומחת עוצמה ונבנית מנהיגות אחראית. 
על אף המאבק הפנימי שבתוכו נרדם ובשנתו חלם על סולם המוצב על הארץ וראשו בשמיים: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹורְדִים בּוֹ וְהִנֵּה ה’ נִצָּב עָלָיו"
 
הסולם הוא יעקב ושיעור לכולנו: על האדם להיות בתנועה מתמדת ולייצר את הסולם כדי שלא יהיה נתק בין השמיים לארץ, ובין הרצון ללב. לעלות שלב, שלב ובכול שלב להסתכל מאין באנו. לפעמים הרצון לטפס מהר כדי להשיג הכול הוא גדול, וה’ אומר: המגיע לך הוא שלך. רק זכור! אתה עומד על הארץ אל תתנהל נגד מצפונך ותדלג על השלבים, ואז תתהלך בלב כבד! תעלה שלב שלב, בענווה ובזהירות ובכול שלב בדוק את עצמך, בנה תקשורת בהקשבה שתוביל לקירוב לבבות ולא לניתוק. 
 
כלומר: תהיה אתה כשהרצון והלב יהיו מאוחדים, שלם ושלום עם עצמך. 
ואז ה’ מבטיח ליעקב כממשיכו של אברהם ויצחק, שיזכה לשוב לארץ ישראל כי הארץ הזאת שייכת לו ולזרעו אחריו לנצח נצחים. ה’ ממשיך: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לך." 
 
הבטחת הארץ מאברהם ליצחק ומיצחק ליעקב הינה עדות שזכותנו על הארץ הזאת אינה ניתנת לערעור ולא לחלוקה אם חפצי חיים אנחנו.
איך הגיב יעקב כשהתעורר? "אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, ..... וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה’ לִי, לֵאלֹהִים." 
 
יעקב לא מאמין בה’?! חלילה! יעקב בלב מלא רגשות אשם, היה בטוח שה’ עזבו. אך כשגילה שמלאכים מלווים אותו בדרכו וה’ עמו וגם בירכו, לא האמין שמגיע לו, וזו גדולתו! לכן, נדר נדר ברגע שישוב לבית הוריו ויחוש שאביו סלח לו, או אז ירגיש שלם וה’ עמו.
 
מי לא מכיר את נקיפות המצפון שלא נותנים מרגוע. רואה בדמיוני את יעקב הבורח בלב מלא רגשות אשם וכשהוא במאבק עם עצמו הגיע לחרן ונעצר ליד הבאר. לשאלתו ענו הרועים, הנה רחל בת לבן מגיעה. כשהתקרבה ראה נערה יפה טובת מראה הדומה לאמו. מרוב שמחה התמלא כוחות וגולל לבדו את האבן מעל פי הבאר. נוכחותה הוציאה מליבו רגשות מודחקים אך לא גוללה את האבן הכבדה שבלבו, נשק לה ובכה מהתרגשות.
 
יעקב התאהב ברחל ובעבורה עבד שבע שנים שנראו לו כימים אחדים וכשגילה בבוקר שקיבל את לאה, לא וויתר כי באהבה כזו מתחת לכל אבן נובע באר, המשיך לעבוד עוד שבע שנים.
 
בבית של יעקב החלה תחרות קשה בין רחל ללאה, לאה יולדת ורחל עקרה. רחל המקנא תובעת מיעקב: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" יעקב השרוי במאבק עם עצמו מאז שרימה את אביו, לא הקשיב לרחל אהובתו והגיב בכעס.
אחרי תלאות רחל ילדה ליעקב את יוסף הבן האחד עשר. 
 
יעקב עבד עשרים שנה אצל לבן וכעת אחרי לידת יוסף הבין שהעושר זה לא אושר והמקום הזה לא ביתו ומבקש לחזור אל מקומו הטבעי, הביתה אל ארצו. יעקב מבקש את שכרו מלבן ומציע לו את עסקת החומים, הטלואים והנקודים.
 
ה’ מברך את יעקב והוא מצליח בגידול הצאן וצובר מקנה ורכוש גדול. באמונה ובהקשבה הקשיב לה’ כשאמר: "שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ."
 
בעזרת רחל יעקב לוקח את משפחתו ורכושו הרב ושוב בורח, הפעם מלבן.
 
איזו הרגשה נפלאה לדעת שיש לנו מקום לחזור אליו, מקום שהוא שלנו ששם אנחנו מרגישים בטוחים ומוגנים. יודעים מאין באנו ולאן ללכת ולחזור אל מקומנו, נחלת אבותינו-הביתה. 
 
למדתי מיצחק, לזכור מאין באנו ולשמור על מורשתנו וגם בשעת כעס תצא מהלב ברכה ונברך מעומק הלב, את יקירינו משוש חיינו, ואת כל הסובבים אותנו, הקרוב והרחוק, בברכת שמיים.
 
 
אסיים משירו של אהוד בנאי
 
 "יוצא לאור"

לך עליו, עלה עליו עכשיו 
לך עליו, עלה עליו עכשיו 
מלאכי ציפורים מעליך 
מלווים את צעדיך 
מרחוק נדלק אור 
אל תסטה כדי שתוכל לחזור. 
 
 
 שבת שלום ומבורך!
 אסתר פינס 
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }