נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
סרטים
"בגרות", סרטו של מתן יאיר, יוצר "פיגומים".
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
24 לנובמבר 2017
חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
גלבוע דקר, 2017-11-24 - 10:00

 המתנה של ראובן

כל הזכויות שמורות

 אייר: ג’קי לבן

ליום הולדתו התשעים ביקש ראובן מתנה אחת: יום כיף עם שלושת ניניו המתגוררים בחיפה. הוא עלה על הרכבת מפרדס חנה והתיישב בקומה התחתונה קרוב ליציאה. ראובן כבר תכנן את יום הכיף לזאטוטים ובעודו עובר על רשימת האתרים וסוגי הגלידות שילקקו, שמע בכי. הוא לא ראה את הבכי אבל מהר מאוד זיהה שהוא משתייך לסוג הרציני.

ראובן הוציא בקבוק מים קטן מתיקו וניגש לבכי, על המדרגות ישבה חיילת. הוא הניח את הבקבוק לידה וסימן לה בעיניים "זה עבורך". משסיימה לבכות הצטרפה החיילת למושב הפנוי שליד ראובן והחזירה את הבקבוק. "תודה", אמרה. "אבא פרסי ואמא פולנייה? לא פלא שיצאה להם בת כזאת יפה," אמר ראובן, החיילת ההמומה מחתה דמעה, "אל תטרחי להבין, זה תחביב מוזר שלי".

"הבעיה עם אבא שלי זה לא שהוא פרסי אלה שהוא מעצבן, חבר שלי זכה בשני כרטיסי טיסה לברלין והוא לא מסכים לי לטוס איתו, אפילו הצבא הרשה לי לטוס אתה קולט? מה זה אומר על מישהו שהוא יותר קשוח מהצבא? אוף, לפעמים אני ממש שונאת אותו!" המילים האחרונות שלה נישאו עם הרוח עד לקצה הקרון.
"הייתי ילד מפונק שמעולם לא היה רעב ומעולם לא היה לו קר. כשלקחו אותנו לגטו וורשה ישנו בבית ריק בלי ריהוט או חימום, זה היה בתחילת החורף, בנובמבר אני חושב. מהר מאוד המצב הנורא רק הלך והחמיר, באחד הלילות כשהבטן שלי קרקרה והשיניים שלי נקשו אמרתי לאבא שלי שייקח אותי הביתה. הוא חיבק אותי חזק, כעסתי עליו שהוא לא בכה כמו אמא וכמוני אז אמרתי לו שאני שונא אותו, שהוא לא אבא טוב. הוא הצליח לסבול את הכול אבל לא את זה, זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שראיתי אותו בוכה. חיבקתי אותו וביקשתי סליחה ושנינו בכינו יחד. אמא באה וחיבקה אותנו, ועוד יהודים אחרים בכו והתחבקו ועשינו מעגל גדול ושרנו בעברית כל הלילה, בשקט. ההורים שלי ואני שרדנו, עלינו לישראל ולא נפרדנו עד יום מותם בשיבה טובה".

"תודה ראובן, עכשיו אני מרגישה ממש מטופשת שאני כועסת על אבא שלי בגלל טיול לגרמניה", אמרה החיילת וקמה לחבק אותו. ראובן הביט בעיני הצעירה ואמר באטיות כשהוא מדגיש כל מילה: "כשאתה סולח אתה אוהב, וכשאתה אוהב, האור של אלוהים מאיר עליך". "איזה פתגם יפה, שמעת אותו מאבא שלך?" שאלה, "לא, שמעתי את זה בסרט שראיתי אתמול בלילה עם הנכד שלי" ענה ראובן וצחק צחוק גדול ומשחרר, החיילת פלטה צווחת -צחוק שגרמה לשניהם לצחוק בקול גדול עוד יותר. בספסל מצד ימין חייכה גברת בחליפת עסקים וכשראובן הביט בה בעיניו הטובות היא הרשתה לעצמה להצטרף ולמחוק מכל הלב. החייל שישב בעיניים עצומות והאזין לשיחה מתחילתה ועד סופה – כמו רבים מהנוכחים כך מסתבר – ניסה להתאפק אבל גם הוא נסחף, ותוך כמה רגעים חצי קרון נדבק בצחוק המתגלגל.

כשהצחוק נמוג לאיטו כמו שמנגינה נעימה מסתיימת, נשמע קול של ילדה קטנה בקהל: "אמא, למה כולם צוחקים?" 

 


 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שבת אחים גם יחד
למה לנו ’שקר-הנכסים’?
שומרים על החוף, מעבר כלי רכב לחופי הים הפתוחים נחסם
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מאות הורים מחדרה והסביבה הפגינו בצומת המשטרה
שבת אחים גם יחד
למה לנו ’שקר-הנכסים’?
למען תושבים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים