נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - "וישלח"
1 לדצמבר 2017
פרשת השבוע - "וישלח"
אסתר פינס, 2017-12-01 - 10:00

 בראשית(פרק לב-לו)

כל הזכויות שמורות

המפגש של יעקב ועשו, מאת פרנצ’סקו אייץ, 1844, ויקיפדיה

הפרשה הקודמת מתארת את יעקב שאחרי לידת יוסף מחליט לחזור הביתה לארץ ישראל. רחל ולאה תמכו וחיזקו אותו כשאמרו: "הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו....." (פרק לא). למה התכוונו "נוכריות?" מאחר שלבן אביהן עובד אלילים ומאז שהן נישאו ליעקב עזבו את עבודת האלילים ובחרו להאמין באל עליון! נחשבו נוכריות לאביהן. כעת שהן עוזבות את מולדתן, רחל השונה מלאה, הפחד מהלא נודע דחף אותה להיאחז במשהו מוחשי כעוגן - התרפים = עבודת אלילים. האמונה שהוטמעה בה מילדות לא נשכחה, "גירסא דינקותא."

כאשר לבן ביקש חזרה את אלוהיו, יעקב בכעסו השיב, מי שלקח לא יחיה! ולא ידע שרחל לקחה.

פרשת "וישלח" נפתחת: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּ וָאֵחַר עַד-עָתָּה. ו וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ."

עשרים שנה מיום שיעקב ברח מבית הוריו הוא במאבק עם עצמו, נושא בליבו אבן כבדה של ייסורי מצפון על שרימה את אביו ופגע באחיו, והנה כעת בדרכו חזרה הביתה לנחלת אבותיו, מלווה בנשותיו וילדיו וברכוש גדול, הפחד מעשיו אחיו משתק אותו והוא שולח אליו שליחים בלשון מפויסת ומתרפסת.

כאדם מאמין אני רואה בתורה מהות קיומנו ובכל פרשה שיעור לחיים. התורה מלמדת אותי על אבות ואימהות האומה שעל אף גדולתם, שגו. כל בן תמותה למרות צדיקותו, גם טועה. ועלינו מוטלת האחריות ללמוד ולהפיק לקחים מטעויותיהם הן בזוגיות והן בהורות והן בין אדם לחברו. גם אנחנו טועים וילדינו יתקנו הטעויות, וכן הלאה מדור לדור. אם כולנו (בכל בית וחברה), נראה נכוחה, נלמד ונפיק לקחים, נוכל לבנות ביחד, כפי שצווינו, חברת מופת – אור לגויים!

יעקב נבהל כששמע משליחיו שעשיו הקדימו ובא לקראתו עם צבא " ...וארבע מאות איש עמו" מתוך פחד הכין מתנות כדי לרצות את אחיו ובד בבד מפצל את המחנה הגדול כדי שאם מחנה אחד יפגע המחנה השני יינצל.

עשרים שנה יעקב עבד קשה, הקים משפחה וביסס את מעמדו הכלכלי, ובלבו מאבק וכאב מרגשות אשמה כבדים. הפחד המנהל אותו מצר את צעדיו ולראשונה הוא נושא תפילה לה’ ומבקש שיציל אותו מאחיו, כשבעצם ההצלה מעצמו, ממצפונו שלא נותן לא מרגוע: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו: כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים."

הפחד מעכב אותו, וכשהוא לבדו הגיח איש מסתורי ונאבק עמו, יעקב בעצם נאבק עם עצמו, מאבק פנימי, בקנאה ובמעשה הרמייה שגרמו לו לרגשות אשמה שצמחו לממדים מבהילים. לאחר מאבק קשה בחיפוש עצמו, ניצח את הכוחות החשוכים, וכשנפתח ליבו הקשיב לקול הפנימי וביקש ברכה, ברכה שתהיה רק שלו. יעקב זכה בשם נוסף, ישראל - ישר עם האל. התמודד עם הכוחות האפלים, עם אנשים, אלוהיו, וניצח!

לא בכדי יעקב יקרא בהמשך פעם יעקב = אב המשפחה- פתלתל ופחדן. ופעם ישראל = אב האומה, הצועד באמונה, בענווה, ובזקיפות קומה!

במאבק הפנימי, האיש המסתורי פגע בכף ירכו ויעקב חזר למחנה צולע ומבורך.

יעקב החושש מרגשותיו לא שם לב שעשיו אחיו, הניח את העבר מאחור וכשהוא שמח ונרגש רץ לקראתו, ובהתקרבו, חיבק, נישק, ופרץ בבכי. יעקב הנרגש משתף פעולה והם מתחבקים ומתרגשים- אחים. עשיו מסביר ליעקב שאין לו צורך במתנות פיוס, יש לו מספיק. יעקב השתחווה לו שבע פעמים והפציר בו שייקח את הברכה: "קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח" (פרק לג).

כלומר: יעקב נתן לעשיו ברכה במקום הברכה שלקח במרמה, ברגע שעשיו הסכים, אבן נגולה מליבו ושחררה את רגשות האשם. אחרי הפיוס, נפרדו. כעת יעקב מחכה לפגוש את אביו, ולחוש שסלח לו.

בהמשך (פרק לה) ה’ מתגלה ליעקב בבית אל ומעניק לו בדיבור בלבד את השם ישראל ואת ברכת האבות הכוללת את הבטחת הארץ – ארץ ישראל לזרעו לנצח נצחים!!

על אם הדרך רחל יולדת ליעקב את הבן השנים עשר, ומתה בלדתה ונקברת בבית לחם דרך אפרתה.
יעקב, לא במתכוון גזר את דינה של רחל כאשר בכעסו השיב ללבן על גנבת אלוהיו: מי שלקח לא יחיה! ולא ידע שרחל לקחה.

למילים הרבה כוח! חייבים ללמוד מיצחק, שגם בשעת כעס הלב יברך ויאחל רק טוב!!

יעקב בלב כבד וכואב על מות רחל האהובה, נפגש עם יצחק אביו שנתן לו להבין שמיד סלח לו. בגיל מאה ושמונים יצחק נפטר ונקבר על ידי שני בניו יעקב ועשיו.

מהפרשה למדתי, שהכוח ליצור שינוי בתוכי, גם בשעת כעס, נמצא בידי, בתקשורת טובה, בהקשבה, בהבנה ובקבלה, הפותחת את הלב ומשאירה אותי בהכרת הטוב ואז הלב ידע בכל מצב לברך ולאחל רק טוב.

אסיים משירו של שמואל רוזן

 

"ראי רחל ראי"

מנעי קולך רחל, מנעי קולך מבכי
כולנו פה, רחל, עם התרמיל על שכם
שוב לא נלך רחל, ואת שוב לא תלכי
שוב לא נלך רחל מני שדמות בית לחם
ראי רחל, ראי
הם שבו אל גבולם.

 

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }