נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > הפרדס של חנה מניב פירות של זהב
8 לדצמבר 2017
הפרדס של חנה מניב פירות של זהב
מוריס דוד בר-יוסף, 2017-12-08 - 10:00

 פרדס-חנה/כרכור נמצאת בתהליך מואץ של התפתחות ופריחה בכל תחומי החיים והצליחה (בינתיים) לשמור על חלק מהצביון החקלאי שלה, לצד הקמת שכונות חדשות ומודרניות, לטובת יותר מ- 40 אלף מתושביה. כיצד החל השגשוג המחודש? מה עומד מאחורי הפיתוח המואץ? לאן זה מוביל? חלק מהתשובות מצויות אולי בכתבה הבאה:

כל הזכויות שמורות

 אילוסטרציה

ההגינות והצדק-ההיסטורי מחייבים לספר את סיפורה המדהים של פרדס-חנה, בה מתגוררים כיום כ-42 אלף (!) תושבים, דווקא בימים בהם טרם התקיימה וכל תולדותיה שזורים דווקא בכרכור, שלימים התמזגה בישוב החדש שצמח מאז והיה לפרדס המניב פירות של זהב.

כרכור, או בשמה המקורי ’גרגור’, הייתה כפר-ערבי, במקום בו שוכנים כיום קיבוץ עין-שמר ומושב גן-השומרון והתגוררו בו אריסים שהגיעו אליה ממצרים, בתקופה העות’מנית ושבשו את שמה ל-כרכור. אדמותיה נרכשו על-ידי ההסתדרות-הציונית באמצעות חברת ’הכשרת הישוב’ מידיהם של מוסטפה חפיז מג’נין ועבדול-האסי קאסם מחיפה ובשנת 1812 נרכשו מהם 11 אלף דונמים ושנה מאוחר יותר עוד ארבעת-אלפים דונם.

כרכור נאחזה בקרקע ותושביה לא העלו על דעתם כי בבוא היום ימצאו את נכדיהם וניניהם, כחלק מתושביה של המושבה המאוחדת והמשגשגת פרדס-חנה - כרכור. בשנת 1917 החלה הפרדסנות באזור לפרוח ובניגוד להקמתם של ישובים אחרים, תוכננה הקמתו של הישוב החדש על-ידי פקידי פיק"א, שגם רכשה את האדמות עליהם הוקמה, כך שבשנת 1928 הונחה אבן-הפינה למושבה החדשה ומקץ שנה התגוררו בה 15 המשפחות הראשונות.

המושבה נקראה על-שם חנה רוטשילד, בתו של הברון נתן-מאיר רוטשילד, דודו של הנדיב הידוע ג’יימס רוטשילד ובשנת 1945 כבר התגוררו בה 2790 תושבים ובאותה השנה הוקמה בה גם מדרשית ’נועם’ המפורסמת. בתחילת שנות ה-50, הקימו במקום גם המעברה הגדולה והידועה, שקלטה עולים-חדשים רבים מכל התפוצות. בתוך כך, הוקם ב-31 בינואר 1936 גם בית-הכנסת הגדול של המושבה.

בין השנים 1949-1954 עצרו בפרדס-חנה שתי רכבות ביום, אלא שמסיבות שונות נפסק שירות הרכבות לישוב וחודש רק בשנת 2001 בחלק המערבי של אזור-התעשייה ובשנת 2006 גם עבור נוסעים בחלק המזרחי.

בשנת 1962 הגה משרד-הפנים לראשונה את רעיון האיחוד בין פרדס-חנה לבין כרכור, אלא שביצוע האיחוד נדחה בגלל התנגדות מרבית תושבי כרכור עד שבשנת 1969 הושג לבסוף האיחוד בין שתי המושבות, ביוזמת מרכז השלטון-המקומי ומאז היו השתיים יחד למועצה-המקומית פרדס-חנה-כרכור.

המושבה המאוחדת קפאה שנים לא מעטות על שמריה ובמשך זמן רב דומה היה כאילו ’נתקעה’ אי-שם בשנות ה-50 על כל המשתמע מכך. בדיעבד וממרחק הזמן, מתברר כי היו לכך סיבות מגוונות ובהן העובדה לפיה חסתה המושבה תחת כנפיה של עיר-המחוז חדרה, אשר העניקה לכל תושבי המרחב מגוון שירותים ממשלתיים, כלכליים ותרבותיים. עד אותה העת הייתה פרדס-חנה/כרכור מנותקת כמעט לחלוטין מנתיבים שמחברים אותה באמצעות הרכבת למרכז הארץ ועדיין לא שאבה תגמולים כלכליים מאזור-התעשייה החדש, שהתפתח מאוחר יותר בשיתוף עם קיסריה.
במשך שנים לא מעטות נמצאה פרדס-חנה/כרכור מדורגת אי-שם קרוב לתחתית הסולם הסוציו-אקונומי ובסך-הכל מדובר היה בישוב שלא קרץ לתושבים מגוש-דן או אזור חיפה לבוא ולהתגורר בה, ורק מי שתר אחר מושבה בעלת צביון כפרי-חקלאי, מצא בה את מבוקשו, אלא שמדובר היה בזרם חלש של מתיישבים חדשים.


הפוליטיקה-המקומית במושבה ידעה עליות וירידות, ממש כמו בישובים אחרים ובתוך כך גם תקופות סוערות, שלא תרמו הרבה ליצירתיות. אחרי תקופת כהונתם של דוד האריס וחיים לוין, ה’ראיסים’ הראשונים, כיהנו בזה אחר זה שלמה רובינזון (1945-1950), בנימין שרון (1950-1972), אברהם שץ ( 1972-1975), יצחק סלע (1975-1978), דוד לוין (1978-1983 ושוב 1989-1994), שלום ברזילי (1983-1989 ושוב 1994-1998), אורי מנגם (2001-2003) ואחר-כך חיים געש (1998-2001 ושוב מאז 2008 ועד 2017) שהתפטר לא מכבר בגלל מצב בריאותו.

התחלת הזינוק
לא עזרה לפרדס-חנה/כרכור גם העובדה ש’מחנה-80 ’ המיתולוגי נמצא בתחום שיפוטה ויש אף כאלה שראו בכך דווקא סיבה לרועץ, או להבדיל ’מרכז שוהם’ (או בשמו הקודם: מלב"ן),
המוסד לטיפול בקשישים מכל האזור ואפילו לא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה, ממנה הפליגו קווי-תנועה לרחבי הארץ. המושבה המשיכה להיות ’עוד מושבה’ חסרת כח-משיכה בין זכרון-יעקב לחדרה.

קשה להצביע על נקודה משמעותית על פני ציר-הזמן, ממנה החל הזינוק במושבה, אבל בהחלט ניתן לצייר קווי-מתאר שנארגו יחד ליצירת השינוי הגדול: הפשרה נרחבת של אדמות-חקלאיות לטובת הקמת שכונות-מגורים חדשות ומטופחות, במחירים שהניבו פיתוי לאוכלוסייה ממרכז הארץ, החיבור לאזור התעשייה המתקדם של קיסריה ופתיחתה המחודשת של תחנת-הרכבת המקומית. השילוב בין הגורמים הללו הכשיר את הקרקע לתהליך השינוי המהיר שעבר על המושבה, שרק לפני עשור התגוררו בה כ-30 אלף תושבים ואשר נמצאת בקצב-גידול של 4% בשנה!

בחינת התפלגות האוכלוסייה, מבעד למבחן הסוציו-אקונומי, מגלה כי המושבה עלתה מדרגה-5 לדרגה-7 ובשנה האחרונה נרשמו עוד עלייה והתקדמות בתחום זה, מה שמעיד על כניסה משמעותית של משפחות יותר משכילות ובעלות יכולת כלכלית גדולה לתחומה ונראה כי מדובר במגמה שתמשיך לאפיין את פרדס-חנה/כרכור גם בעתיד הרחוק.

לשינוי החיובי הזה נמצא כמובן גם ביטוי בתקציבים. כך למשל גדל התקציב הרגיל של המועצה-המקומית והגיע בשנת 2017 ל-238 מיליון ₪, יותר מכפול מאשר לפני 10 שנים. תקציב-הפיתוח לשנה האחרונה הגיע ל-74 מיליון ₪ לעומת 2 מיליון ₪ בלבד(!) בשנת 2004.

אגב כך, תקציב הרשות-המקומית מאוזן ובמהלך 5 השנים האחרונות זכתה המועצה-המקומית בפרסים מטעם משרד-הפנים על ’ניהול כספי תקין’, כשנמשך גם המאמץ להשקיע בשמירה על האיזון שבין פיתוח לבין שימור. עניין זה מוצא ביטוי מעשי בהרחבת סל-השירותים לתושבים, לצד מאמץ לשמור על צביון היסטורי-כפרי-קהילתי של המושבה, בתוך תהליך הפיתוח.

לפרדס-חנה/כרכור תכנית-מתאר חדשה, הכוללת נספח-שימור מפורט ובמרכזו חידוש השוק הישן, תוך שימור אלמנטים מרכזיים ופתיחתו של פרויקט זה, צפויה בעוד חודשים ספורים.

השינוי הגדול שהתחולל במושבה מצא כמובן ביטוי הולם במערכת-החינוך המקומית, המונה כיום 23 בתי-ספר ו-61 גני-ילדים. רק השנה נוספו 333 תלמידים לבתי-הספר ועוד 98 לגני-הילדים, נתונים שמבטאים גידול של 5% במספר התלמידים ובהם 2351 זאטוטים בגני-הילדים ו-7208 תלמידי בתי-הספר ובסך-הכל 9559 ילדים, הנתונים באחריות מחלקת-החינוך המקומית.
מערכת-החינוך זכתה בפרס חינוך-ארצי ותשעה מבתי-הספר של המושבה, כבר נכנסו לרשימה היוקרתית, של נבחרת בתי-הספר הערכיים של משרד-החינוך. המערכת הזאת מקיפה מגוון זרמי חינוך אלטרנטיביים והיא צומחת ומתרחבת כל שנה, גם הודות לגידול במספר התלמידים וגם בזכות הרחבת תכניות פדגוגיות ומאמץ לחיזוק הקשר בין החינוך הפורמלי לבין זה הלא-פורמלי. גם שלוש הספריות-הציבוריות במושבה, פעילות ומבוקשות ומציגות, גם בעידן של חשיפה תקשורתית מגוונת, מספרים מרשימים. בהקשר זה ראוי גם לציין פעילותן של 3 תנועות-נוער מרכזיות במושבה ובהן ’הצופים’, ’הנוער העובד-והלומד’ ו-’בני עקיבא’ ובהן מאות רבות של בני-נוער מכל הזרמים ושכבות הציבור המקומי.

פלטפורמה לאומנים
קברניטי הישוב ממשיכים להשקיע גם בעתיד המושבה, בכל הקשור לדור הבא. מחלקת-הנוער נמצאת בצמיחה מתמדת ואף זכתה לאחרונה באות-הצטיינות ארצי, כאשר היא מנתבת את פעילותה גם בבית-הספר התיכון ומפעילה את מרכז ’מורי החצר’ לצד פעילותם של רכזי-נוער הפעילים גם בשעות הלימודים.
פרדס-חנה/כרכור הפכה גם אבן-שואבת לאמנים ממקומות שונים ברחבי הארץ, במקביל לטיפוח אמנים מקומיים. אחד הביטויים למגמה הזאת ניתן למצוא ב’פסטיבל טוב ברחוב’, באירועי אמנות מגוונים, המתקיימים כל השנה ודגש על קהילת אומנים מקומית ורבגונית, במקביל להתגייסות מתנדבים לקיום אירועי-אמנות בתחומים רבים ובהם הפעלת חנויות ’פופ-אפ’ ודוכנים שונים. אגב כך יצוין כי אירועי ’בתים-פתוחים’ לאומנים, החלו בפרדס-חנה/כרכור טרם הועתקו למקומות שונים בארץ.

רשימה חלקית של אמנים הקשורים לשמה של פרדס-חנה/כרכור, עשויה להדגיש את היות המושבה פלטפורמה מכובדת למי שכבר נחשפו בהצלחה לאור הזרקורים הארצי ובהם שמרית אור( שכיהנה גם כחברת-מועצה), מאיר אריאל, פאר טסי, חנן בן-ארי, שגיב כהן, שי אביבי, אברהם טל ואחרים.

פרדס-חנה/כרכור השקיעה בשנים האחרונות גם לא מעט משאבים בניסיון לשפר תשתיות, כבישים ודרכי-גישה ממנה אליה, תוך הקמת מעגלי-תנועה רבים, במקביל לטיפוח השכונות החדשות שהוקמו בה ואשר שינו באופן בולט את קו-הרקיע הנמוך שהיה לה בעבר. הפיתוח המואץ של שכונות-המגורים, הציב את המושבה כאטרקציה בשוק הנדל"ן ולפחות על-פי המחירים שפורסמו למשל ב-30 בנובמבר השנה, ניתן לרכוש דירות בטווח מחירים שמתחיל ב-1.8 מיליון ₪ ומגיע ל-2,43 מיליון ₪ לדיור דו-משפחתי של 6 חדרים, הכל כמובן בהתאם לשכונה הנבחרת.

כל הדרכים הללו מובילות בהכרח קדימה ובקרב העוסקים בדבר, קיימת הסכמה כללית כי בעתיד הלא רחוק, יתגוררו בפרדס-חנה/כרכור בין 45-50 אלף תושבים. אלא שהמבחן הגדול של המושבה המתפתחת, נמצא בצומת בו תימדד היכולת לטפל בחלקו הישן של הישוב ולא להזניח אותו לטובת מגדלי-המגורים החדשים ובהענקת תשתיות ראויות, גם לשכונות הוותיקות. שינוי פני מרכז-המושבה והתאמת המתחם-המסחרי הישן למאה הזאת, יתרום לפרדס של חנה יכולת נוספת, להמשיך להניב עוד פירות של זהב גם בעתיד.
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }