נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > כשיוליה העזה לחלום
2 לספטמבר 2016
כשיוליה העזה לחלום
נריה פלדש, 2016-09-02 - 10:00

 כמיליון ספורטאים מרחבי העולם מנסים את מזלם בהשגת קריטריון למשחקים האולימפים והפראלימפים. ופחות מאחוז מצליחים בכך, יוליה צ’רנוי היא אחת מהן, שנה וחצי בענף והיא כבר חתרה את הדרך לריו כחותרת פראלימפית

כל הזכויות שמורות

 יוליה צ’רנוי היא אחת הנשים המדהימות שפגשתי בחיי. גם עכשיו כשאני קוראת את הראיון איתה צמרמורת של התרגשות חולפת בי לנוכח עוצמתם המדהימה של כוח הרצון והיכולת לדמיין. כששניהם חוברים יחד הם יכולים להפוך את חייו של אדם על פיהם וליצור קסם של ממש, כך קרה ליוליה צ’רנוי שבגיל 31 התחילה להתאמן ובתחילת ספטמבר תייצג את ישראל במשחקים הפראלימפים.
על מה את רוצה שנדבר היא שואלת, על סיפור סינדרלה או על הספורט?
היא בת 36, רזה ושרירית שיערה הבלונדיני מתוח לאחור, עיניים כחולות ומבטה עירני, דיבורה נמרץ ולא מתעכב. היא נולדה ברוסיה, ילדה עם שיתוק מוחין קל ("פעם באחד הראיונות כתבו שאני חולה בשיתוק מוחין וסובלת מזה, אז אני לא חולה ולא סובלת", היא מבהירה בתוקף), שמתאפיין בפגיעה ברגל וביד ימין. "אז באותם שנים לא היו עובדות סוציאליות ברוסיה שהסבירו להורים על המצב הבריאותי. וההורים שלי חשו בושה על זה שנולדה להם ילדה עם שיתוק מוחין, הם חשבו שיש לי גם בעיה קוגנטיבית, ואוטומטית הם העבירו לי את התחושה שלהם לגבי, שאני לא טובה ולא מוצלחת".
"בכיתה א’ שלחו אותי לכיתה טיפולית, פשוט כי הייתה כזו בשכונה שלנו, ולמדתי שם עם ילדים עם פיגור והשתעממתי נורא. וכמו כל ילד משועמם הפרעתי, ההגדרה שלי היא מחדדת את הסיטואציה האיומה שחיה בה, הייתה ילדה בלתי נסבלת.
"למזלי, היא ממשיכה, עברנו דירה לשכונה חדשה ששם לא הייתה כיתה טיפולית ושמו אותי בכיתה רגילה, הגישה לגבי הייתה- גם ככה היא מפגרת, אז אם יהיה לה קשה היא תשב בשקט בכיתה". להפתעת כולם ולהפתעתה היא, היא ידעה קרוא וכתוב וגם חשבון בלי שלמדה זאת כלל.
ואכן סיפורה הוא כשל סינדרלה אמיתית, חיים במוסדות ובתי חולים, התכחשות של המשפחה כלפיה עד ניתוק יחסים מוחלט, השפלות מצד תלמידים לכיתה ובידוד חברתי.
את התיכון היא סיימה בהצטיינות והלכה ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה, ושם הכירה את הסוכנות היהודית. וזו הייתה הכרכרה הראשונה שלה לחיים אחרים.
"חברים הזמינו אותי למפגשים שהסוכנות ערכה באוניברסיטה ויום אחד הצטרפתי, היא מספרת, ובכל יום שישי היינו מסיימים את הקידוש בברכת "ובשנה הבאה בירושלים הבנויה." וכך אחרי שנתיים, היא מצאה את עצמה בארץ ישראל, בקיבוץ שובל שבנגב כחלק מחברת עולים שעלו בגפם ארצה.
לשרוד ולחלום בגדול
בהמשך השלימה תואר בסוציולוגיה וקרימינולגיה בבר אילן, וגרה בפתח תקווה אבל במצבה הכלכלי והיומיומי היא הרגישה שהיא כל הזמן במצב של הישרדות. עד אותו יום, שבו כמו נפתחו השמיים לקראתה.
"אני זוכרת את היום, ב8.3.2011 נסעתי עם חברים, סטודנטים לספורטיאדה באילת כמעודדת, מעולם לא עסקתי בספורט קודם לכן וגם זה לא עלה בדעתי, אבל היו לי הרבה חברים ספורטאים, ואז קיבלתי טלפון מחברת החשמל שהתקבלתי לעבוד בחברה כמדריכה ומנהלת מחלקת קורסים בניהול. ואני פשוט התחלתי לצרוח באוטובוס מרוב התרגשות, כולם שאלו אותי מה קרה ואמרתי שהתקבלתי לחברת החשמל. ומיד לאחר שעיכלתי את הידיעה הבנתי שהדאגות שלי נגמרו, ואני יכולה להתחיל לחלום, עד אז לא העזתי לחלום.
"וישבתי שם על החוף באילת והבטתי בים ושאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות, אילו חלומות אני רוצה להגשים? וביום האחרון שעלינו על האוטובוס בחזרה למרכז, ראיתי בחור סוחב על הגב הרבה ציוד ושאלתי אותו מה הוא עושה, הוא אמר שהוא מתעמל בדואתלון, שזה ספורט אתגרי בריצה וברכיבה על אופניים, וזה נראה לי קשה. הוא אמר שיש משהו עוד יותר קשה שנקרא טריאתלון- שכולל ריצה, שחיה רכיבה על אופניים. ובאותו רגע ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות להתחרות בטריאתלון. כשאמרתי את זה לחברים שלי כמובן שכולם צחקו. אי אפשר היה להאמין את זה עלי".
יוליה הגיע הביתה והדבר הראשון שעשתה היה להרשם לתחרות הבאה לטריאתלון נשים- שהתרחשה ב26.5, כלומר יש לה חודש וחצי בלבד להתאמן. היא התחילה להתאמן לבדה ואת התחרות היא סיימה שלישית מהסוף, כשאחריה מגיעה יוזמת טריאתלון הנשים סוזי דבוסקין, שתמיד מגיעה אחרונה, כי היא תמיד "הראשונה מכל אלו שלא ניסו".
כשהגעתי לקו הסיום, התחלתי לבכות מרוב התרגשות, זו הייתה הפעם הראשונה מבחינתי שיכולתי לסמוך על הגוף שלי, תמיד חשבתי שאין לי כוח פיזי, שפיזי ואני לא הולך ביחד, והנה אני, על קו סיום הטריאתלון כשסיסמתו היא "שכל אחת מנצחת".
בהמשך הצטרפה להתאחדות לספורט נשים ושם הכירה את המאמן שלה, ניר בדולח מקבוצת ניטרו, "התחלנו לעבוד יחד וניסינו לעשות קריטריון לאולימפיאדה בריו בפראתריאטלון שהתקיים בלונדון בשנת 2014, ולא הצלחנו. זה קשור לזה ששינו את הקריטריונים והנכות שלי נפלה בין הכיסאות."
"במקרה, נשלחה אליה שוב, דלעת קסמים, וכשהייתה במלון בת"א, ראתה אותה מאמנת החתירה של הנבחרת הפראלימפית, פאולה גריזטי, "היא ראתה בחורה עם קב שנראית ספורטאית ושאלה עלי, הם בדיוק היו צריכים חותרת שניה, לאחר שאחת החותרות פרשה".
התקשרו אלי מההתאחדות לספורט נכים והציעו לי לעבוד איתה. והמאמן שלי ניר בדולח אמר לי:"יש לך אמביציות אולימפיות ואני לא יכול לעזור לך לממש אותן, ואני מוכרח לעזור לך למצוא דרך לממש אותן." ובאורח קסם הנכות שלה נופלת בול על חתירה לאלף מטר.
"אני באה מהאסכולה הרוסית, היא חצי צוחקת חצי רצינית, שם לא אומרים לא למאמן."
בשנת 2015 השיגו היא ובן זוגה לסירה ראובן מגנאג’י את הקריטריון לאולימפייאדת ריו. כיום הם ממוקמים במקום השמיני בעולם, היא מתאמנת באיטליה ובמרכז דניאל לחתירה בתל אביב, בית הלוחם גם אימץ את הספורטאית שלא מכירה במגבלות.
קשר עם המשפחה
עם משפחתה כאמור אין לה קשר והיא לא יודעת עם הם מודעים להשגיה הבלתי נתפסים ונראה שגם לא איכפת לה. היא מוקפת חברים טובים, והם מבחינתה המשפחה, האוהבת והתומכת שהייתה חסרה לה בשנות ילדותה.
המוטיבציה הרבה שלה והרצון להצליח לא מכסים על המציאות בעבורה, "כדי לגדל ספורטאי צריך לפחות 12 שנה, כך שאני לא מבטיחה מדליה, למרות שאני אעשה הכל בשבילה, בכל אופן אם לא בריו אז בוודאי אשיג אותה בטוקיו 2020."
אך הספורט השפיע עליך?
הוא חיזק אותי פיזית ומנטלית, בביטחון העצמי וגם מבחינה נפשית. אני יודעת שכל מה שאבחר לעשות אני מסוגלת לו ויכולה לסיים אותו. הספורט חשוב לכל אחד ובוודאי לנשים, כי כשאשה עושה ספורט היא תמיד מנצחת, תמיד יפה, היא עצמאית והיא תמיד חשובה.
וגם ספורט עבור ילדים עם מוגבלויות, אני רואה כמה הספורט מחזק אותם, במיוחד העיסוק בספורט תחרותי, ולא משנה באיזו מוגבלות מדובר, כל ילד יכול להיות העילוי הבא. וברוח של מנצחים וכשכוחות הטבע פועלים בתוכה היא אומרת "ילד אלוף זה הורים אלופים".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
’’לוחמים ללא גבולות’’ למען ניצולי השואה
בחוף הכרמל מעניקים תעודות הוקרה לשורדי ושורדות שואה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור