נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
15 לדצמבר 2017
חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
גלבוע דקר, 2017-12-15 - 10:00

 המלחמה שאחרי המלחמה

כל הזכויות שמורות

איור: ג’קי לבן 

 

 

כשהסתיימה המלחמה ושמעתי על הקמת ועדת חקירה ידעתי שלא אוכל לעמוד מנגד. אני תוצר של הערכים שקיבלתי מהורי, מתנועת הנוער ומהפנימייה הצבאית, כל אלו יחד לא אפשרו לי להתעלם מהבעיות ומהכשלים אליהם נחשפתי ופשוט לשתוק. מדובר בחיי אדם, חיילים שאיבדו את חייהם. מספר חודשים לפני המלחמה ביצענו תרגיל ברמת הגולן ועליי הוטל להיות הבקר הראשי. בסיום התרגיל לקחתי את מטרות הקרטון מאותו תרגיל ובדקנו אותם; התוצאות היו עלובות, מאות מטרות עמדו ללא פגע. הבנתי משהו שהיה חשוב בעיני: "כשאין לחייל כושר גופני טוב, הוא לא יכול לפגוע במטרה".

 

ההודעה שיצאה מהצבא היתה שמי שיש לו עדות מוזמן לתת אותה, באופן דיסקרטי לחלוטין. נכנסתי לחדר שהיה ריק מתמונות ורהיטים מיותרים, על כסאות עור עבים, בעלי משענת ארוכה ישבו חברי הוועדה המכובדים: נשיא בית המשפט העליון ד"ר שמעון אגרנט, השופט משה לנדוי, מבקר המדינה יצחק לבנצאל והרמטכ"ל לשעבר חיים לסקוב. בינם לביני חצץ שולחן ארוך עליו הונחו מסמכים רבים, מדי פעם הציצו החברים במסמך מסוים או כתבו הערות. פרט לנו נמצא בחדר קלדן שתיעד את כל מה שנאמר בחדר. 

 

הגעתי בתחושה שאסור לכסות ולמרוח את מה שקרה, בו בזמן ידעתי שיש סיכוי טוב שאשלם על כך ביוקר. תחילה ביקשו שאספר על עצמי וכך עשיתי, ולאחר מכן תיארתי בפניהם כיצד התרעתי טרם המלחמה על כך שהחיילים שלנו לא מוכנים למלחמה הבאה. התחושה שלי טרם המלחמה היתה שמפקדים "חיפפו" את התרגילים, חיילים ירו רק בשביל הרעש והאימון הגופני היה ברמה ירודה. חברי הוועדה הקשיבו קשב רב, שאלו שאלות ואף ביקשו לשמוע עוד. תיארתי בפניהם והוספתי מסמכים וגיבויים ממגזינים צבאיים מארצות הברית, את מה שלאחר מכן הפך לנושא מחקר שלי שבעקבותיו השתנה היחס בצה"ל כלפי תחום הכושר הגופני: "כשאין לחייל כושר גופני טוב, הוא לא יכול לפגוע במטרה". שעתיים שלמות שוחחנו, הם שאלו ואני סיפרתי, הרגשתי שבאמת אכפת להם, שדברים יכולים להשתנות מעכשיו. סגרתי את הדלת אחרי, צעדתי בכיוון ממנו באתי והרגשתי הרבה יותר טוב, צעדיי היו קלילים יותר ושמחתי שהגעתי להעיד בפני הוועדה. 

 

לא עבר זמן רב עד שהטלפון צלצל והוזמנתי למשרדו של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר. 

"הלכת לוועדה?" שאל דדו מיד עם כניסתי למשרדו. 

"עשיתי מה שהמצפון שלי אמר לי" עניתי ובו בזמן ידעתי שעליתי על מוקש. העונש על שפעלתי על פי צו מצפוני היה חד וברור, דדו סיכם זאת במשפט אחד: "אלוף משנה כבר לא תהיה!" והוסיף "סגור את הדלת אחריך." מאחורי הדלת הזאת השארתי קריירה צבאית שהתחילה בגיל חמש-עשרה ונמשכה עשרים ואחד שנה. 

-מתוך ספר זיכרונותיו של עמוס גלבוע

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הישג נוסף בהתמודדות עם אתגרי הגז: תוצב תחנת ניטור יבשתי נוספת
כבוד: מזיכרון-יעקב לאקדמיה למדעים של רוסיה!
יפית ארליכזון מ"גן אלון" בבנימינה הוכתרה כמורת המאה!

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }