נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > בג"ץ לאן? ועד היכן?!
22 לדצמבר 2017
בג"ץ לאן? ועד היכן?!
רוני עקריש, 2017-12-22 - 10:00

 שופט עליון בארה’’ב: כשאני רוצה לוודא שביהמ’’ש שלנו לא כל כך רע אני מסתכל על בג’’ץ הישראלי. כך אמר שופט העליון בארה"ב, אנתוני סקלייה

כל הזכויות שמורות

אילוסטרציה

בשנים האחרונות אנחנו עדים לאקטיביזים שיפוטי חסר גבולות ומעצורים! בית המשפט העליון עם פסקי דין שהדעת מתבלבלת מהם, עם אמירות מקוממות של שופטים שם כמו מר מזוז, שיש לקבל את האינטואיציה של היועץ המשפטי, אתם מבינים? לא על פי חוק, לא תקנות, אלא תחושות משפטיות של יועץ כזה או אחר, אמירה הזוייה, בלתי ניתנת לעיכול!
הביקורת על בג"ץ בשנים האחרונות מתגברת בחלקים נרחבים מאוד בציבור הישראלי, הוא אפילו חוטף ביקורות קשות מפרופסורים למשפט ושופטי עליון מעבר לים בארה"ב.
להלן דוגמא לכך: שופט העליון סקלייה מסביר כי תפקידו של בית המשפט אינו לראות דרך החוק את מה שהוא חושב שנכון, אלא לראות מה החוק אומר שנכון.
הוא מבקר בהקשר הזה את בית המשפט בו הוא חבר, אך אומר כי אם הוא רוצה לראות שבית המשפט העליון האמריקני לא כזה רע בהסתכלות הזו, הוא מעיין בפסקי הדין של בית המשפט העליון הישראלי....
העמדה הזו של השופט אנתוני סקלייה היא חשובה בפני עצמה, נראה כי גם בקרב העליון האמריקני יש חולקים על תפיסתו המתנגדת נחרצות לאקטביזם השיפוטי, ומחלוקות בהקשר הזה בין שופטים הן דבר טבעי.
כיצד אמורים הציבור ונבחריו להתמודד עם רשות שלטונית שהחליטה לפרוק רסן ולשים את עצמה מעל בית מחוקקים נבחר?


בית המשפט העליון מבטל חקיקה ראשית ללא כל מקור סמכות. החלקים בחוקי היסוד שאינם מקובלים עליו, זוכים לפרשנות המאיינת אותם, או לכזו הקוראת לתוכם מה שהמחוקק הוציא במפורש. הוראות "שמירת דינים" שנועדו להגן על החקיקה הוותיקה והמושרשת, מסורסות. אפילו המשמעות הפשוטה של הטקסט, המסמיכה שר לפעול בנושא ליבה בטחוני וציבורי, כגון אי החזרת גופות מחבלים, נשללת ונעלמת תחת קולמוסם של שופטים בעלי אג’נדה.


חקיקה מחודשת לא תעזור, כי כאשר לשון החוק וכוונת המחוקק אינם זוכים לכבוד על ידי בית המשפט, אין סיבה שחקיקה חוזרת תזכה ליחס אחר. גם חוקי יסוד המגבילים את סמכותו של בג"ץ, לא יועילו מול בית משפט שכבר הודיע כי יפסול חוקי יסוד שישללו את עקרונות היסוד של השיטה.


חקיקת פסקת ההתגברות או תגבור חוקי היסוד הקיימים בחוק הלאום, הם ניסיון לכבות שריפה באמצעות שפיכת בנזין. לא בכדי היוזמה לפסקת התגברות הגיעה מהשופט ברק, וחוק הלאום מהשופט רובינשטיין. גדולי האקטיביסטים מעדיפים פתרון שיאפשר לבית המשפט לפסול חוקים רבים בעיתוי הנוח לשופטים, ובכך לאפשר לבית המשפט לשלוט באופן ישיר ביצירתם ובתוכנם של המשברים הקואליציוניים.
הפתרון חייב לבוא באמצעות נטילת כוחו של בית המשפט העליון לפסול חוקים, לגמרי. כל פתרון חלקי יסורס על ידי בית המשפט.
הקמת בית משפט לחוקה היא פתרון שכזה.


יש לתקן את חוק יסוד ’השפיטה’ באופן שיבהיר שאין לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים, ולהקים בית משפט לחוקה ששופטיו ממונים כולם על ידי הכנסת. כזכור, אהרן ברק אמר על בית המשפט לחוקה ש"את הג’וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן". התנגדותו הנחרצת של אבי ההפיכה השיפוטית לבית משפט לחוקה, מבהירה דווקא את היתרון שבכלי הזה.
בנוסף לכך, אפשר ללמוד מהניסיון האמריקני כיצד להתמודד עם בית משפט הומוגני הפוגע במדיניות הממשלה. בארצות הברית, כאשר בית המשפט העליון חסם את הצעדים שנראו לנשיא רוזוולט הכרחיים למימוש מדיניות ה"ניו-דיל", העלה הנשיא רוזוולט יוזמת חקיקה שנועדה למנות שופטים נוספים לבית המשפט העליון. אם הצעת החוק הייתה מתקבלת, הנשיא היה יכול להגדיל את מספר השופטים בעליון מ-9 ל-15 ובכך להביא לשינוי בפסקי הדין. בעוד הצעת החוק מונחת על השולחן, השופט רוברטס החליף צד ועבר לתמוך בחוקי הניו דיל. השינוי הזה צמצם את הצורך בחקיקה החדשה, והיווה ניצחון מוחץ של רוזוולט.


במדינת ישראל הגדלת מספר השופטים יכולה להיעשות בהחלטה פשוטה של הכנסת, ושינוי סדרי הדין יכול להיעשות על ידי שרת המשפטים בתקנות, ללא כל צורך בחקיקה. צעדים אלו הם צעדים הכרחיים לצורך הבאת שינוי לבית המשפט, ואינם דורשים חקיקת חוקי יסוד או תיקון שלהם. בכל אופן דבר אחד ברור: המצב הנוכחי איננו יכול להימשך. הציבור בישראל מתחיל לחשוש ולהבין שההצבעה בקלפי איבדה משמעות ושהאשם נמצא במערכת המשפט האקטיביסטית ובנבחרי הציבור שאינם עושים דבר כדי לרסן אותה. הדמוקרטיה הישראלית חייבת כעת לתקן את עצמה, אחרת הציבור יאבד את סבלנותו להליכים הדמוקרטיים – וזו תהיה התוצאה הגרועה ביותר.
רק כאן, בבית המשפט העליון שלנו לא מצאנו שופט שרואה את האקטביזם השיפוטי כבעיה. היה ניתן לצפות שבית משפט שמייצג ציבור במדינה כל כך רב גונית יכיל בתוכו גם שופטים בעלי דעות כמו סקלייה. אך אין כזה אצלנו.
כשמישהו יגיד ששופטי בג"ץ מייצגים את הציבור וערכיו, והעליון לא עשוי עור אחד, תיזכרו שאצלנו נעדרים שופטים בעלי דעה כל כך לגיטימית כמו סקלייה.

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מיזם "מועצה עד הבית" יוצא לדרך
ערב הצדעה והוקרה לצוותי חינוך במושבה
תלמידי כיתות א’ בבית ספר אשכולות בבנימינה ניגשו לקלפיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }