נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "אם משרד-הפנים לא יעצור את הטירוף- נגיע לבג"ץ והוא יעשה זאת!"
29 לדצמבר 2017
"אם משרד-הפנים לא יעצור את הטירוף- נגיע לבג"ץ והוא יעשה זאת!"
מוריס דוד בר-יוסף, 2017-12-29 - 10:00

 כך הגיב השבוע דדי חומש, ממובילי ההתנגדות להקמת בית-הכנסת החדש ב’חורשת-הגדעונים’, לאחר שוועדת-ההקצאות המליצה על הקצאת מקרקעין להקמתו ומליאת-המועצה אישרה זאת. המאבק המתמשך סביב לסיפור הזה, רשם עוד פרק לא מכובד בתולדות המושבה והצצה בקרביים של העימות הזה לא מעודדת, כפי שמתברר בכתבה הבאה

כל הזכויות שמורות

 אילוסטרציה (שאטרסטוק)

 

מליאת המועצה-המקומית זכרון-יעקב אישרה ב-5 בדצמבר 2017 את המלצתה של וועדת-ההקצאות, לאפשר לעמותת ’זכרון-טוב’ לקבל קרקע ציבורית ולהקים עליה בית-כנסת ’ספרדי’ לטובת ציבור מתפללים המזוהה עמה. מי שסבור כי בכך הסתיימה הסאגה הממושכת, שתחילתה בשנת 2013, טועה ובגדול ודי לשמוע את הצהרתו של דדי חומש, ממנהיגי המאבק נגד הקצאת הקרקע המבוקשת, כדי להבין כי הסיפור העגום הזה רחוק עדיין מסיומו:" אנחנו לא נגד דת או דתיים אלא בעד אינטרס ציבורי רחב והתנהלות תקינה ולכן המאבק שלנו, נגד הקצאת הקרקע להקמת בית-הכנסת, לא הסתיים עם אישור מליאת-המועצה, אלא ימשך עד שמשרד-הפנים יעצור את הטירוף הזה ואם הוא לא יעשה זאת, נגיע שוב לבג"ץ!".

לדבריו של דדי חומש, קדם מכתב שהועבר למועצה-המקומית מעורכי-הדין שחר לוינזון ויוני שליו-ריבה, ממשרד יוסף ישורון ושות’ ובו עמדה נחושה של המתנגדים להקצאת המקרקעין לבית-הכנסת החדש. המכתב המנוסח בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, קובע בין השאר כי " מאות מתנגדים מתושבי זכרון-יעקב מנהלים מאז שנת 2014 מאבק ציבורי ומשפטי נגד מחטף הקצאת קרקע ציבורית לטובת הקמת בית-הכנסת ה-34 ביישוב. מדובר במתן ’מתנה’, מגרש-בחינם לעמותה פרטית ובעבר אף הגיע המאבק לבג"ץ. כעת נרשמה עליית מדרגה במאבק נגד אישור הקמת בית-הכנסת ביישוב, לאחר שהתברר שבדיון האחרון בוועדת-ההקצאות, עולים לכאורה חשדות חמורים, לניגוד עניינים ועבירות על מנהל תקין בתחום התכנון והבנייה במועצה-המקומית זכרון-יעקב. התברר לתדהמת המתנגדים ועורכי-הדין, כי וועדת-ההקצאות הינה רק ’חותמת-גומי’, שעה שחבר וועדת-ההקצאות, הינו גם חבר-מועצה ויושב בקואליציה עם ראש-המועצה והינו גם חבר עמותת בית-הכנסת ורב-הקהילה. (הכוונה, כפי שיובהר בהמשך, לרב מימון אוחיון, חבר הקואליציה של זיו דשא- ד.ב.י.).מדובר באותו אדם שמקדם את נושא אישור הקמת בית-הכנסת ה-34 בזכרון-יעקב".


Not In My Back Yard
המכתב הזה ודבריו של דדי חומש, אינם אלא ביטוי חלקי להתנגדות הנחושה והממושכת של תושבים, להקצאת קרקע לצורך הקמת בית-כנסת ’ספרדי’ בחלק הדרומי-מערבי של המושבה, אלא שמתחת לפני השטח מצויים, כפי הנראה, רבדים עמוקים נוספים שאיש לא יודה בקיומם בפומבי. כבר בשלב זה של סיפור המעשה, ראוי לעמוד על כך שגורמים במועצה-המקומית האשימו את המתנגדים להקמת בית-הכנסת ’הספרדי’ כאילו המניע העומד מאחורי טיעוניהם, אינו אלא בכוונה להרחיק מקרבם את בית-התפילה, או כפי שהם ניסחו את הדברים דווקא בשפה האנגלית: MIMB – קיצור של: Not in my Back Yard ובתרגום חופשי:" לא בחצר האחורית שלי".

דדי חומש מתייחס לאמירה הזאת, המיוחסת למתנגדים להקמת בית-הכנסת, בנימה כעוסה וכמי שנעלב ממנה ואומר:" קודם כל ראוי להבהיר, שאת המשפט הזה אני לימדתי את ראש-המועצה זיו דשא, שהייתי בזמנו גם ראש מטה-הבחירות שלו, בהקשר למאבקים ציבוריים אחרים ומוצלחים שניהלתי, אבל השימוש במשפט הזה, אינו אלא מניפולציה פופוליסטית, כאילו את המתנגדים מעניינת רק החצר-האחורית שלהם וזאת דרך קלה מאוד להסיט את כל הדיון, כאילו מדובר רק בסכסוך שכנים. זה לא הוגן, זאת לא מנהיגות ובמקום להציג פתרון מכובד שממזער את ההתנגדויות, גורמת אמירה כזאת להטיח איש בשכנו!".

כבר בשלב הזה ניתן להתרשם מהאמוציות הטעונות בוויכוח, שהחל לפני כארבע שנים ואשר חרף הכרעת מליאת המועצה-המקומית, טרם נאמרה בו המלה האחרונה, אבל צריך לתאר בקצרה את הכרוניקה הרשמית של האירועים ואולי אז אפשר יהיה גם להבחין ברבדים הסמויים אשר מצויים בליבו.

ב-8 בפברואר התקבלה בוועדת-ההקצאות של המועצה-המקומית הבקשה מטעם עמותת בית-הכנסת ’זכרון טוב’, להקצות בנווה-הברון קרקע, להקמת בית-כנסת ’ספרדי’. הבקשה התייחסה לשטח של 500 מ"ר בחלקה-133 בגוש-11318 ברחוב-הגדעונים.

על-פי גרסת וועדת-ההקצאות, היא פרסמה את ההודעה בדבר קבלת הבקשה להקצאה, בהתאם לנהלי משרד-הפנים ומאחר שלא הוגשו בקשות נוספות להקצאת המגרש המדובר, פורסמו הודעות בעיתונות, על הכוונה להקצות את המקרקעין והציבור הוזמן להגיש התנגדויות כמקובל.

זמן קצר לאחר-מכן, הוגשו 202 התנגדויות להקצאה, על-ידי תושבים שונים ובתאריך 20 באוגוסט, התכנסה באולם-הישיבות של המועצה-המקומית, ישיבה לשמיעת ההתנגדויות. על-פי רישומי הפרוטוקול, השתתפו בישיבה חברי וועדת-ההקצאות, גב’ דקל מרכזת הוועדה ומטעם המתנגדים הופיעו עורכי-הדין שחר לוינזון ויוני שליו-ריבה, ממשרד עו"ד יוסף ישורון ושות’. כמו כן נטלו חלק בישיבה מספר תושבים ובא-כוח העמותה המבקשת, עורך-הדין גיא זיו-שלום.

בשלב זה ראוי לציין כי כבר ב-6 ביוני 2017 הוגש לוועדה כתב-התנגדות להקצאת המקרקעין ובאותה ישיבה של ה-20 באוגוסט, הגיש בא-כוח העמותה המבקשת, מסמך שמוגדר כ-"כתב תשובה" לאותו כתב-התנגדות, מה שיעורר עד מהרה מהומה רבתי.
לפחות על-פי גרסת הוועדה סוכם כי "כתב התשובה" יועבר לידי המתנגדים מיד לאחר הישיבה וכי הם יהיו רשאים לטעון כל טענה בהתייחס אליו, עד 20 באוגוסט (מועד הישיבה) ובתום הישיבה נשלח גם עותק על כך בדוא"ל.
ביום שלמחרת, ה-21 באוגוסט, שלחו המתנגדים הודעה בדוא"ל לוועדה ובה כתבו כי "אינם מכירים זכות בדין לקבלת תגובה להתנגדות, בוודאי שלא ביום הדיון עצמו" וכי " הדבר נועד להכשיר למבקשת (העמותה) את עצם התגובה בניגוד לדין".
על רקע זה ביקשו המתנגדים להאריך את מועד התגובה שלהם, בעיקר נוכח חופשת-הקיץ ועל כך השיבה המועצה-המקומית בחיוב וקבעה את ה-28 באוגוסט כתאריך החדש לקבלת התגובה.

מאבק בין גישות מנוגדות
ההתנצחות המשפטית הזאת הייתה אולי חשובה למי שביקש להיאחז בטיעונים כאלה או אחרים על-מנת להשיג את מטרתו (המשפטית), אבל היא נערכה מאחורי הקלעים, הרחק מעיני הציבור הרחב ורק מי שקרוב היה לאירועים ובכלל התעניין בהם, ידע כי בעצם מדובר במערכה של כיפוף-ידיים ולא האחרונה. המאבק האמתי לא התחולל על ניסוחים משפטיים אלא בין שתי גישות מנוגדות, שעוד נגיע אליהן בהמשך.

מכל מקום, המועצה-המקומית קבעה כי " אינה יכולה להתעלם ממסמך ( אותו "כתב תשובה") שהומצא לה על-ידי בא-כוח המבקשים ולמרות זאת, מצאה לנכון לאפשר למתנגדים לקבל העתק של המסמך ולאפשר להם להגיש את תגובתם לאמור בו". מתוך כך החליטה המועצה-המקומית כי, המתנגדים רשאים יהיו להגיש תגובתם ל"מכתב התשובה" עד ה-13 בספטמבר וכי לאור זאת, אין מקום לקיום הליך נוסף של השמעת טיעוני התנגדות לאמור ב"מכתב התשובה".

בסופו של דבר נקבעו שני מועדים חדשים לשמיעת תגובת המתנגדים ל"מכתב התשובה", הראשון ל-18 בספטמבר ולאחריו ל-24 בספטמבר. המתנגדים הגישו את תגובתם ב-17 בספטמבר ובתאריך 24 בספטמבר, נקבעה ישיבה נוספת.
צפיפות המועדים והתאריכים שנקבעו, יש בהם להעיד על הלחץ בו מצויים היו כל המעורבים בפרשה ובכלל זה המועצה-המקומית, וועדת-ההקצאות, העמותה ונציגיה והמתנגדים. יתכן אולי שבמקרים אחרים, לא נדרשו הצדדים לפעול תחת מכבש של לוח-זמנים לחוץ, אבל מאחר שהפרשה הזאת כבר התגלגלה כ-4 שנים, קיבלו לפתע מועדי הדיון והישיבה משמעות חורגת מטבעם.

עמדתה של וועדת-ההקצאות באה לידי ביטוי במסמך שנכתב ובו הבהירו חברי הוועדה בין השאר כי " הבקשה להקצאת מטעם העמותה, הינה בייחס לקבוצת מתפללים גדולה המתגוררת בשכונת-יעקב, בנווה-הברון, ב-שמורה ובעוד שכונות נוספות, בהן מתגוררים אלפי תושבים ובניגוד לנטען בהתנגדויות שהוגשו, לא זו בלבד שאין בשכונות הללו בתי-כנסת רבים, אלא הלכה למעשה, משרת את התושבים בשכונות הללו בית-כנסת אחד בלבד, ברחוב-ראובן, הצר מלהכיל את המתפללים בו ולא יכול להכיל גם את חברי העמותה. בכל האזור המדובר יש כאמור רק בית-כנסת אחד האמור לשרת כ-7000 תושבים".

15 אש"ח שכר-דירה במכון-כושר!
גם הטענה שהשמיעו המתנגדים ולפיה יש בזכרון-יעקב די בתי-כנסת, זכתה להתייחסות של וועדת-ההקצאות וחבריה הטעימו בעניין זה כי " בתי-הכנסת שציינו המתנגדים, מצויים ברחובות הזית וחזון-איש והם שייכים לקהילה החרדית ואינם מתאימים לזרמים אחרים וכך גם בית-הכנסת ’ואהבת’, שהוא קונסרבטיבי וחברי העמותה אינם משתייכים לזרם הזה". הוועדה ציינה גם כי העמותה שוכרת בסופי-שבוע ובחגים אולם ממועדון-כושר שנמצא במרכז-המסחרי של ’השמורה’ וזאת, על-מנת לאפשר מקום תפילה לחברי העמותה ולמתפללים אחרים". בתוך כך מתברר כי, המועצה-המקומית משלמת סכום של 15 אש"ח בשנה, על-מנת לממן את שכירת האולם במכון-הכושר, להסבתו לבית-תפילה בסופי-השבוע ובחגים..." 15 אש"ח שמקורם בוועדת-התמיכות, למימון שכירת המקום, אין בכך כדי לסתור את זכותה של העמותה להקצאת מקרקעין להקמת בית-כנסת" כתבו חברי וועדת-ההקצאות.

המתנגדים להקצאת המקרקעין עבור בית-הכנסת, טענו כי הדבר עומד בניגוד גמור ל’תכנית-האב’ של הרשות-המקומית ועל כך הגיבה וועדת-ההקצאות והטעימה כי " תכנית-האב לזכרון-יעקב, שהוצגה לפני 10 שנים, לא צפתה גידול כה משמעותי של האוכלוסייה הדתית-לאומית ומדובר בכלל במסמך-תכנוני".

מתוך כוונה להעניק גיבוי משמעותי לעמדה הזאת, הציגה וועדת-ההקצאות מכתב מ-7 בדצמבר 2016, שנכתב על-ידי רואה-חשבון פאיז חנא, סגן הממונה על המחוז במשרד-הפנים ובו הטעים בין היתר כי " על פרוגרמה לכלול שטחי הציבור והשימושים הקיימים והמתוכננים בהם וזאת לאור צרכי הציבור ברשות או בשכונה, תוך תכנון הצופה פני העתיד של צרכים אלה".
ההתנצחות בין הצדדים, כבר הגיעה כאמור גם למשרד-הפנים וב-29 בדצמבר 2016 שיגר שוב סגן-הממונה פאיז חנא, מכתב לראש המועצה-המקומית זיו דשא ובו הציג הנחיות לעניין הפרוגרמה החדשה, שעל המועצה-המקומית להכין ובכלל זה התייחסות לבקשות קודמות של העמותה מה-3 בנובמבר 2013, שאושרה בזמנו במליאת-המועצה וכן מ-2 בדצמבר 2014 ובמרכזה העתירה שהוגשה לבג"ץ ( בג"ץ-1580/15). " על-פי מכתב זה יש לאפשר מתן התנגדות פעם נוספת, לאחר תיקון הפרוגרמה, לדון בהן ולהמשיך בדיון להקצאה, על-פי הנחיות משרד-הפנים" כתב סגן-הממונה על המחוז. המועצה-המקומית טוענת כי, פעלה בהתאם להוראות הללו וכי לאחר אישור הפרוגרמה החדשה במליאה, הגישה העמותה בקשה חדשה להקצאת הקרקע עבור בית-הכנסת המבוקש.

אולי יוקם ’פיל לבן’?
" אין הוועדה נדרשת להמשיך בהליכים והליך ההקצאה החל מראשיתו, בהתאם להוראות הנוהל" קבעו חברי וועדת-ההקצאות ואף התייחסו לטענות שהשמיעו המתנגדים בעניין מקורותיה הכספיים של העמותה: " אין לדרוש מהעמותה להציג כבר מראשית הדרך את כל המקורות הכספיים למימון הבנייה- הדבר יידרש בהמשך התהליך" אמרו בוועדה.
לעניין הזה, כך התברר מאוחר יותר, היה משקל בטענות המתנגדים, שהעלו את האפשרות לפיה אין לעמותה די כספים להקים את בית-הכנסת בו היא חפצה וכי קיימת בכלל סכנה כי באמצע התהליך ’ייתקעו’ התושבים עם סוג של ’פיל לבן’ מחמת המחסור באמצעים כספיים להביא להשלמתו.

במהלך כל השנים האלה, נעשו ניסיונות שונים להביא לגישור בין הצדדים ובתוך כך ראוי גם לזכור כי, בתחילת הקדנציה של ראש המועצה-המקומית הקודם אלי אבוטבול, הוא לא הסכים תחילה עם עמדת המתנגדים אולם, בהמשך שינה את עמדתו והביע בישיבות-המליאה תמיכה בדרישותיהם, לא להקצות לעמותה קרקע, אלא שבינתיים התפטר מתפקידו והמתנגדים ניצבו בפני מציאות חדשה, הפעם מול זיו דשא, שהביע תמיכה בעמדת חברי העמותה.

יקיר תורג’מן, מתפלל עם הציבור הנמנה על חברי העמותה, מלא שבחים לקבוצה הזאת ואומר:" מדובר בקהילה תורמת ואיכותית, בעלת ערך-מוסף ל-’שמורה’ ולמושבה ואין לי ספק שחייבים להקים עבורה בית-כנסת כי זה מגיע לדור-הצעיר, בעיקר של ’הכיפות הסרוגות’ ואני מברך על האישור שסוף-סוף הושג לגבי הקצאת הקרקע".
יחד עם זאת, אין ליקיר תורג’מן עניין להיכנס למאבק המתחולל בין הצדדים והוא מסתפק באמירה כללית ולפיה " אני באמת לא יודע מה מניע את המתנגדים ומה הסיבות האמתיות שדוחפות אותם".

הצדדים ניסו גם לעשות שימוש, כל אחד בהתאם לעמדתו, בפסיקת בית-המשפט, אשר דן בעתירה שהוגשה על-ידי העמותה נגד המועצה-המקומית, בדרישה להקצאת המקרקעין. המתנגדים טענו שגם בית-המשפט דחה בזמנו את העתירה ולפיכך אין כלל מקום לדיונים נוספים בנושא, אבל המועצה-המקומית הבהירה, שדחיית העתירה נבעה מסיבות שלא קשורות כלל לוויכוח על גורל המקרקעין אלא נסבה סביב זכות העמותה לבקש דיון בנושא השנוי במחלוקת מטעמים אחרים לגמרי והציגה ציטוט מפסיקת בית-המשפט (150-04-09) בה נכתב בין השאר:" ההקצאה תתאפשר רק לעמותה הקיימת למעלה מ-5 שנים, אשר תציג הצלחה מוכחת וכן פעילות בהיקפים בתחום היישוב. העמותה נרשמה רק בשנת 2007 ואינה קיימת 5 שנים כנדרש".

פסיקת בית-המשפט, שללה אז מהעמותה את הזכות לדרוש הקצאת קרקע, אלא שמאז חל שינוי משמעותי במעמדה ובשנות קיומה, מה שלדעת המועצה-המקומית, סלל את דרכה החוקית לחזור ולבקש את ההקצאה המדוברת.
דדי חומש, אינו מקבל את הטיעונים הללו, אף לא מקצתם ומטעים כי עמדת המתנגדים מבוססת על שיקולים מקצועיים שאין להם ולא כלום עם התנגדות לדתיים ולדת ואומר: "כאשר באים להחליט על הקצאה, צריך לבצע בדיקת צרכים יסודית. העמותה הזאת מציגה כל השנים צורך, שאינו מבוסס על נתונים אמתיים והתבקש כמובן לבדוק, אם אכן יש הצדקה אמתית לדרישותיה ולא לנסות להיות נחמד. מהסיבה הזאת, בא המחוקק והציב מגבלות ברורות לנושא הקצאת קרקע-ציבורית, אבל מתברר כי אין פרמטר שהעמותה עומדת בו וגם בית-המשפט התנגד לכך, כי אחרת אין לזה סוף וכל זרם ידרוש להקים עוד בית-כנסת".

’אנחנו במקום השני אחרי בני-ברק!’

עמדתם הנחרצת של המתנגדים, כפי שמבטא אותה דדי חומש, מקיפה מרכיבים נוספים בפרשה, כפי שאמר לנו השבוע:" יש תכנית-אב יישובית, עליה שקדו הרבה אנשי-מקצוע רציניים ואשר עלתה הרבה כסף-ציבורי. אי-אפשר להתייחס אליה כאילו היא רק ’מסמך-תכנוני’ חסר משמעות ואם זה המצב, אפשר גם להקים במושבה גורדי-שחקים! ראש-המועצה זיו דשא חזר והצהיר, מאז כניסתו לתפקיד, כי אם משהו לא תקין, הוא לא יעבור, אבל עכשיו מתברר שלא כך הם פני הדברים ועובדה היא, שוועדת-ההקצאות לא התייחסה לתקינות הנדרשת, אלא רק התכנסה ובסופו של דבר ייצרה גם סוג של ’קומבינה’ בתחום העדין של קרקע-ציבורית".

קצפם של דדי חומש וחבריו המתנגדים, יצא גם על מה שלדבריהם היה מהלך לא תקין, כפי שמסביר חומש:" הרב מימון אוחיון, נציג ש"ס במועצה-המקומית, מצביע למען העמותה שהוא חבר בה, מה זה עולם-שלישי?! זה החטא הכי גדול, ממש הפקרות .אנחנו נמצאים במקום השני אחרי בני-ברק, בכל הקשור למספר בתי-הכנסת לכל תושב ויש במושבה הרבה מאוד בתי-כנסת, שכלל אינם פעילים ואין להם אפילו ’מניין’! אז צריך להרוס את החורשה האחרונה בנווה-הברון כדי להקים עוד בית-כנסת?!".

דווקא בשלב הזה של דברי ההתנגדות, פורט דדי חומש על אחד הנימים הרגישים יותר ושואל:" מה זה בית-כנסת בסגנון ’ספרדי’?! אני לא מבין, הרי זה לא ייגמר! הם מדברים על 7000 תושבים וזה קשקוש מוחלט ובעיקר, הטענה לפיה קונסרבטיבים ורפורמים אינם נכללים במספר בתי-הכנסת בנווה-הברון, שלא לדבר על כך שמדובר בכלל בשכונה שרוב תושביה חילונים!".

המתנגדים מדגישים כי התנגדותם היא כלפי "הליך לא תקין ולא שוויוני" וכי למעשה " המועצה-המקומית משנה את עתיד המושבה, מבלי שהציבור ידע על כך, מגישים בקשה חדשה להקצאה, כאילו אין פסיקת בג"ץ ויוצרים הליך חדש שאינו אלא ’סרט אימה’ ועל כך לא נעבור לסדר-היום".
דדי חומש טוען כי " יש פתרונות אחרים, במקום הקצאת קרקע-ציבורית לעמותה פרטית ויש תדריך מסודר, המחייב את המועצה-המקומית למצות את כל האפשרויות הקיימות, לפני שהיא מחליטה להקצות את הקרקע, אבל היא מסרבת לבחון זאת ואת זה אנחנו לא מוכנים לקבל. אפשר היה למצוא מבנה קיים, או להקים סמוך לבית-הכנסת הקיים בנווה-הברון את המבנה שהעמותה דורשת, במקום לגרום להרס חורשה ולגרום לעימות מיותר בין תושבים".
המתנגדים טוענים גם כי בדיקת החברים הפעילים בעמותה, מגלה כי מדובר לכל היותר ב- 36תושבים,שהם באמת ’פעילים’ ואין שום הצדקה לבצע מהלך כל-כך שגוי ולא תקין עבורם. " על ההתנגדות שלנו חתמו רק 202 תושבים" אומר דדי חומש " אבל מאחוריהם עומדים עוד מאות רבות של תושבים ובהם גם שומרי-מסורת".

לפחות על-פי הצהרות המחנה המתנגד, אין לחבריו שום כוונה להרים ידיים ולוותר על המשך המאבק: " אנחנו לא נתייאש ונדאג שהדבר הזה לא יקרה" אומר דדי חומש " פנינו למבקר-המדינה, למשרד-הפנים, לתקשורת-הארצית ואם משרד-הפנים לא יעצור את הטירוף הזה, נגיע לבג"ץ שישים לזה סוף!".
ב-5 בדצמבר 2017 אישרה מליאת המועצה-המקומית את המלצת וועדת-ההקצאות ולפחות על פניו, נראה כי לעמותת ’זכרון טוב’, יש סיכוי לקבל את הקרקע, עליה בכוונתה להקים בית-כנסת ’ספרדי’ במושבה.

ברור כי מתחת לפני השטח מתנהלים זרמים סמויים וחזקים בין שתי השקפות-עולם ואולי באמת מוטב לכל שיישארו חבויים ולא יפרצו בגעש אדיר לחלל המושבה.

כך או או כך, נראה כי טרם נאמרה המלה האחרונה בפרשה עגומה זאת.


תגובת ראש המועצה-המקומית זיו דשא, כפי שנמסרה על-ידי דובר המועצה אביעד שק:

"החלטת וועדת-ההקצאות ומליאת-המועצה בנושא זה, נועדה לתת מענה ראוי של שירותי-דת, דבר שיטיב עם אוכלוסיית התושבים של השכונות הדרום-מערביות של זכרון-יעקב, המונה כ-7000 תושבים.
וועדת-ההקצאות הינה וועדה מקצועית, המורכבת מעובדי-מועצה בלבד וכוללת את מזכיר-המועצה, גזבר-המועצה, מהנדס-המועצה והיועץ-המשפטי שלה. היא זאת אשר בחנה את בקשת ההקצאה, בהתאם להוראותיו של נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה, או בתמורה סמלית, כפי שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד-הפנים מספר- 5/2001 ותיקוניו.
וועדת-ההקצאות דוחה מכל וכל את הטענות כי, מדובר במעשה ’עשוי’. הוועדה אינה עוסקת בסוגיות פוליטיות והחלטתה הינה מקצועית בלבד. הליך ההתנגדויות נערך בהתאם להוראות הנוהל וטענות המתנגדים נבחנו על-ידי הוועדה בכובד-ראש.
נדגיש כי אין לראש-המועצה ולסגנו, או כל נבחר-ציבור אחר, יד-ורגל בהחלטת וועדת-ההקצאות, לא בנושא זה ולא בנושאים אחרים ועצם הטענה, כפי שנטענת כאן ואף הוצגה לחברי הוועדה במהלך התהליך, נועדה להשפיע על חברי הוועדה ולפגוע בשיקול דעתם".
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }