נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע פרשת "ויחי"
29 לדצמבר 2017
פרשת השבוע פרשת "ויחי"
אסתר פינס, 2017-12-29 - 10:00

 בראשית , פרק מ"ז-נ

כל הזכויות שמורות

יעקב מברך את בני יוסף, ציור של רמברנדט (1656), ויקיפדיה

 הפרשה הקודמת מתארת את יוסף מקשיב נרגש לנאומו המרשים של יהודה. מקשיב ועושה חשבון נפש עם עצמו. כשהבין שיהירותו העצימה שנאת אחיו כלפיו, פרץ בבכי משחרר והתוודע אליהם. כששלח אותם לבשר הבשורה לאביהם, התחנן, "אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶך" להימנע מרוגז! שישמחו ולא יאשימו אח את אחיו, כדי שיגיעו אל אביו האהוב כשפניהם קורנות משמחה.
די! מרגשות האשם שאת כאבם יוסף מרגיש כעת, על יהירותו, וביתר שאת, על שהתעלל בהם לעיני המצרים ועתה המצרים יודעים שמדובר באחיו. במקום להראות דוגמא לאחוות אחים, ראו שליט, המתעלל ללא רגש באחיו ומצטער.
ירידת יעקב ובניו מצרימה מכשירה את הקרקע לגלות ולשעבוד.

פרשת "ויחי"-ממשיכה את הפרק האחרון של פרשת ויגש, בו מתואר שהמזון שנאגר במחסנים במקום שיחולק למצרים בחינם או שיקבלו אותו כהלוואה ובתום שנות הרעב יפרעו את חובם לפרעה, נמכר להם בכסף מלא.

הנה הרעב כבד מנשוא ולמצרים אזל הכסף לקנות אוכל, כשהרגישו מצוקה קיומית, הסכימו שיוסף יפקיע את אדמותיהם לפרעה. כך המצרים איבדו את חירותם והיו עבדים לפרעה תמורת לחם, "וַיֹּאמְרוּ, הֶחֱיִתָנו."ּ בזמן הזה אחיו של יוסף שזכו ליחס מועדף, עושים חיל בגושן, זה מעורר קנאה. מפני שאדם המאבד את חירותו, ישכח את הטוב, ושנאתו תתעצם עד לאובדן צלם אנוש שבו. על תוצאותיה של הקנאה המובילה לשנאה תהומית ולשעבוד, נלמד בשבוע הבא בספר שמות.
התורה היא מהות קיומנו וכל פרשה היא שיעור לחיים! המלמדת אותי שבכל תפקיד שיהיה הרם והחשוב ביותר עלינו להתנהל בענווה, ללא יהירות ובאחריות לכל פרט ופרט, ולבדוק במשנה זהירות את צעדינו בראיה נכוחה וחומלת כדי לא לפגוע, ללא משים, באחד ולהעדיף את האחר בצורה המנקרת עיניים ומעוררת קנאה. הקנאה תשכיח את הטוב ותהפוך לשנאה יוקדת.

"ויחי" היא הפרשה האחרונה בספר בראשית העוסקת בברכת יעקב לבניו לפני מותו ובפרידה מיעקב ויוסף.

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי", יעקב ראה בצער את בניו נטמעים בשפע של מצרים והבין שירצו להישאר ובבוא העת גם להיקבר במצרים. לכן יעקב שחשש שיקברו אותו במצרים, קרא ליוסף וציווה אותו להישבע שלא ישאירו אותו במצרים אלא יקברו אותו בארץ ישראל - במערת המכפלה.

יוסף מגיע לבקר את אביו החולה. כשיעקב שמע שיוסף בא גייס את כוחותיו והתיישב על המיטה, "וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה." כשיעקב ראה את בנו יוסף התרגש, ואמר: שלא האמין שיזכה לראות את יוסף בנו האהוב בחיים, והנה כעת ה’ בירכו, זכה לראות את יוסף ואף זכה לראות את נכדיו בני יוסף. למראה נכדיו שלא דמיין את קיומם הבין שהשנים הרעות שעברו עליו הם כאין וכאפס לעומת הטוב שהוא זוכה כעת כשראה את יוסף ואת בניו. בלב נרגש פנה ליוסף וביקש לאמצם לו כבנים כדי שיזכו בברכתו.

ואז, יעקב סוטה מהנושא ומספר ליוסף אודות אמו רחל האהובה, "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרתה...." יעקב הכואב את מותה של רחל, מנסה להסביר למה מנשה ואפרים ראויים לקבל ברכתו לפני מותו, מפני ש: "מתה עלי רחל" כלומר: שלא רק רחל מתה בדרך אלא עולמו חרב עליו ומאותו הרגע משהו בתוכו מת. לכן בניו של יוסף האהוב ראויים לברכתו בשם אימא רחל הרעייה האהובה.

יעקב בבואו לברך את נכדיו הניח יד ימינו על אפרים הקטן ואת שמאלו על מנשה הבכור.
משכל ידיו ומברך:
"המלאך הגואל אותי מכל רע יברך הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ" (פרק מ"ח).

למרות ניסיונו של יוסף לתקן את אביו, יעקב, שם את אפרים לפני מנשה, והשיב אני יודע, אפרים יהיה גדול ממנשה ומנשה שומע ואין שום כעס או עלבון בלבו, רק פרגון, יעקב מברך: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה...."

מאז ברכת יעקב לנכדיו הפכה סמל לדורות. בליל שבת אחרי הקידוש, האבא -ההורים מניחים ידיהם על ראש הבנים ומברכים: "ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה" שיהיו כאפרים ומנשה המציגים בפנינו אחוות אחים, למופת. ולבנות מברכים: "ישימך ה’ כשרה, רבקה, רחל ולאה"- שביחד בנו את עם ישראל.


כשבניו סביב מיטתו, יעקב כמו יצחק אביו, מברך אותם, ולא הסתיר את דעתו עליהם, הן כיעקב אביהם הזוכר את כל נפתולי חיו ועורך חשבון נפש והן כישראל אב האומה המברך כצוואה את בניו יורשי הארץ, ".אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, בֵּרַךְ אֹתָם..... "

יוסף ואחיו קברו את יעקב אביהם במערת המכפלה- בארץ ישראל! תמה תקופת האבות. מתחילה תקופת הגלות והשעבוד.

למדתי מהפרשות: גדולתה וחוסנה של משפחה ואומה היודעת לחיות בענווה, בכבוד, בחמלה ובתחושת שייכות, בלי לפחד ממחלוקות ומבלי להתנהל ביהירות הזורעת קנאה ושנאת אחים. האחדות חוסננו, והמחלוקות, מתוך הקשבה, מפרות את מחשבותינו, כך בונים משפחה ואומה למופת!
חזק חזק ונתחזק!!

אסיים משירה של חמוטל בן זאב היקרה שלנו,


.....יש סובב ויש סיבה
עד שנטהר מבפנים
את ליבנו, מעשינו
לא עוד חשבונות קטנים.

 

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }