נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
חגיגות סוף הקיץ בחצר השוק - ספטמבר- יריד שוק Art ופסטיבל "חפלה בחצר"
אירועים
אירועי תרבות 13-20/9
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים. צדוק ליסבונה
5 לינואר 2018
חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים. צדוק ליסבונה
גלבוע דקר, 2018-01-05 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 איור: ג’ק לבן

בתחילת חודש אוגוסט של שנת 1947 נכנסו לסניף בנק "ברקליס" בחיפה שישה פעילי ארגון האצ"ל. שניים מהם סגרו את הדלת אחריהם, שניים אחרים הורו לכל הנוכחים להצטופף בפינת הבנק. מפקד הפעולה עמרם צעד נחוש למשרדו של מנהל הבנק כשבידו אקדח ולצידו הפעילה חיה קנופ. כל אחד מהשודדים הטמין במוחו את מסלול הבריחה אל דירות המסתור שהוכנו עבורם בסביבת שוק תלפיות הקרוב.


"פתח את הכספת!" צעק עמרם אבל מנהל הבנק לא מיהר לעשות כדברו, הלחץ בבנק גבר, "פתח את הכספת!" צעק שוב מפקד הפעולה אך כלום לא קרה. כשתכננו במפקדת האצ"ל את מה שהם כינו "החרמת כספים", בשלב זה אמורים היו הפעילים לקחת את הכסף ולחמוק, כשבליבם תחושת גאווה וסיפוק.
כל פרט בשוד היה מתוכנן בקפידה, אבל דבר אחד לא מסוגלים היו לתכנן באצ"ל – את המתרחש בליבו של אדם.

צדוק ליסבונה היה פקיד בנק מנומס ושקט, לקוחותיו הקבועים המתינו בסבלנות שיתפנה אליהם. כשהחל השוד הבין מיד הפקיד כי לא מדובר בשודדים רגילים, אלא בפעילי האצ"ל, אחרת אולי היה עומד נטוע במקומו. בזמן השוד זכר ליסבונה את הפקודות המחייבות כל איש ואשת הגנה: להתנגד בכל תוקף לפעולות האצ"ל והלח"י. במיוחד חשב ליסבונה – שהיה מפקד בארגון – על הפקודה שפרסם ההגנה לא מכבר, בדבר הריסת ארגוני האצ"ל והלח"י על ידי קריסתם הכלכלית: "לסתום את מקורות יניקתם במימון" נכתב בפקודה שנסתיימה בבקשה: "על כל חבר למלא נאמנה את החובות המוטלים בתוקף פקודה זו."


דרוך כקפיץ עמד ליסבונה מאחורי הדלפק, לחוץ ונחוש הביט בכל אחד מששת השודדים, נאמן היה לארגון ההגנה אליו השתייך ורצה בכל מעודו לפעול אך לא ידע כיצד, בעודו מחשב את צעדיו נשמעה לפתע ירייה, השודדים המופתעים ויתרו על הכספת ונמלטו מהבנק, ליסבונה זינק מעל הדלפק והחל לרדוף אחריהם, הוא זיהה את חיה קנופ ותפס בחולצתה, עמרם הבחין במתרחש וחזר לעזרתה, שלף את נשקו וצעק אך הפקיד הנחוש לא הסכים לשחרר את השודדת. ירייה נוספת נשמעה, ובניגוד לראשונה היא לא נורתה בשוגג, אלא כוונה אל עבר צדוק ליסבונה. היד האוחזת בשודדת איבדה מכוחה ומחיותה כשליסבונה התמוטט על הקרקע ודימם.

חיה ועמרם נמלטו מהמקום, כל אחד לדרך אחרת, ברגע מסוים שם לב מפקד הפעולה שהוא רץ לכיוון הלא נכון, מבולבל ומגואל בדמו של ליסבונה נעצר לרגע במקומו. אנשים שהתאספו במקום האירוע הבינו כמוהו את גודל הטעות שעשה והחלו לצעוק להכות אותו. רגע לפני שקרס הצליח עמרם לחלץ מכיסו רימון עשן, בעזרתו איים על הנוכחים וברח.
שודד אחר, אשר הגיע לדירת המסתור ספר כמות שטרות קטנה של אלף ושלוש-מאות לירות בלבד, הוא רצה לצעוק את אכזבתו אך פחד לעשות כן.

מחיר השוד הלא מוצלח היה יקר מפז; היישוב היהודי בישראל געש וסער, נדמה היה שבאותם ימים לא נשמעה מילה שלא נגעה בדבר השוד או הארגונים היהודים הנלחמים זה בזה, הכול אמרו את דעתם.
במפקדת ההגנה כינו את המעשה "טרור" אך לאכזבת משפחתו סרב הארגון לקבור את הפעיל הנאמן צדוק ליסבונה, ציוני יליד דמשק, בחלקת חללי ההגנה שבחיפה. 
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מיזם "מועצה עד הבית" יוצא לדרך
ערב הצדעה והוקרה לצוותי חינוך במושבה
תלמידי כיתות א’ בבית ספר אשכולות בבנימינה ניגשו לקלפיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }