נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע "וארא"
12 לינואר 2018
פרשת השבוע "וארא"
אסתר פינס, 2018-01-12 - 10:00

 ספר שמות (פרק ו’-ט)

כל הזכויות שמורות

משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג’מין וסט, ויקיפדיה

הפרשה הקודמת מתארת את משה, רק אחרי שהרגיש את תחושת השייכות קיבל עליו את השליחות וחזר למצרים. פגש את אהרון אחיו והלכו יחדיו אל פרעה לשכנעו לשחרר את בני ישראל לחגוג לכבוד ה’. הניסיון נכשל ועבודת הפרך הוחמרה. הנוגשים המצרים לחצו על השוטרים שהיו מבני ישראל לזרז את העבדים, וכשהעם נשבר! הנוגשים היכו את השוטרים. השוטרים שהפכו ממכים למוכים התלוננו בפני פרעה שתמך בנוגשיו וכינה גם את השוטרים, נרפים=חלשים! השוטרים הבינו שהם לא שונים מאחיהם העבדים ובלבם התעוררה תחושת השייכות וחיזקה את זהותם הלאומית. כשפגשו את משה כעסו עליו שמאז בואו הורע מצבם.
משה התווכח עם ה’, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה."

פרשת וארא – משה שכאב את כאב העם עמד והתווכח עם אלוהים "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה למה זה שלחתני." כי מאז שהגיע לפרעה עם הרעיון לשחרר את העם לעבודת ה’, פרעה התאכזר יותר והוחמרה עבודת הפרך, בני ישראל העמלים עד כלות נשברו מעול העבדות. ה’ חיכה לראות את משה לוקח אחריות מתוך תחושת שייכות המשרה ביטחון, עומד ומתווכח עמו, כיאה למנהיג נאמן הרואה בראיה חומלת את עמו ומשרת אותו באמונה, באכפתיות ובכבוד. גם אברהם נבחר לאב האומה בגלל תחושת האחריות והשייכות, נלחם עם ארבעה מלכים כדי להציל את לוט אחיינו, והתווכח עם ה’ כדי להציל את סדום ועמורה. אך משה הוא גדול המתווכחים למען עם ישראל!

אותו תהליך שעבר משה בסנה ובדרכו למלון כשהכריע בין הזהויות שגדל עליהם (עברי, מצרי, מדיני) הרגיש שייכות לעמו והתחבר לזהותו במלוא הרצינות. עברו שוטרי ישראל כשהפכו ממכים למוכים, הרגישו שווים לאחיהם העבדים, ליבם נפתח והתעוררה תחושת השייכות לאחיהם ולזהותם הלאומית.
עם אחד גורל אחד!! ללא תחושת שייכות וזהות אין חירות!! אין חירות ללא זהות!
לכן כעת כשכולם מרגישים שייכות ושותפות גורל, ה’ פתח בשיחת עידוד והסביר למשה את תכנית הגאולה שתתבצע בשלבים.
"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי ה’ וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב..... וּשְׁמִי ה’ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי."

כל פרשה היא שיעור לחיים המלמדת אותי על חשיבותה של הראיה המוסרית החומלת – ראיית האחר, ללא התנשאות, ללא צרות עין ושמחה לאיד. אלא מתוך ענווה ושותפות המעוררת את תחושת השייכות והאחריות, משרה ביטחון ומחברת אותנו לזהותנו, בקשר אמיתי ואיתן לכל הדורות בחיי אומתנו ולנצח נצחים. עם אחד-גורל אחד!

תכנית השלבים:
סוף לשעבוד-"והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים."
כריתת ברית-"ולקחתי אתכם לי לעם....וידעתם כי אני ה’ אלוהיכם."
חזרה לארץ המובטחת- "והבאתי אתכם אל הארץ.....לתת אותה לאברהם יצחק ויעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה’."

ה’ חוזר בפני משה על הבטחת הארץ לאברהם יצחק ויעקב. הבטחת הארץ לאבות הינה עדות שזכותנו על ארץ ישראל אינה ניתנת לערעור ולא לחלוקה אם חפצי חיים אנחנו.

אבל, כאשר משה רץ לבשר לעם המשועבדים עד אובדן, את הבטחת ה’ המבשרת על הגאולה מעבדות לחירות והשיבה למולדת שתתבצע בשלבים. בני ישראל לא הקשיבו ולא שמעו, "וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה."

מה לבני ישראל המשועבדים והבטחות עתידיות כמו עם ומורשה. הרי אבותיהם נטמעו מרצון בתרבות מצרים ואינם מכירים את ה’ בשמו המפורש. כעת הם חרדים לעצם קיומם, חיים בריקנות, בערבוב, ללא זהות. כל מה שהם צריכים כרגע זה מעט מים, קצת מנוחה כדי לסדר את הנשימה הכבדה ממאמץ. מפני שיומיום הם אוגרים את שארית כוחותיהם הדלים כדי לשרוד, לכן הם לא יכולים ואינם מסוגלים, תחת עול השעבוד, לפתוח את ליבם הפצוע, הסגור והממורמר כדי להקשיב ולשמוע את פעמון הגאולה.

משה במקום להבין את מצבם ולהפיק לקחים, לקח הפעם את אי ההקשבה של בני ישראל באופן אישי, קשה מאוד, "הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם."

מעניין איך מסע השכנוע לבני ישראל יתקדם הלאה אך פרעה לא צריך שכנוע אלא הוכחות.

שיעור לחיים! גם אנחנו נשלטים ללא מודע על ידי העומס.
אנחנו בערבוב, מתקשים לשמוע איש את רעהו וכשאין כוח לשמוע, אין ממילא יכולת להשמיע.
אין יכולת להקשיב לקול הפנימי שתוכו רצוף, יראה, ענווה, נתינה, המעוררת את תחושת השייכות והאחריות, לבית למשפחה, לעמנו ולמולדתנו.
המזהיר אותנו משעבוד לקריירה, לאינטרנט, לטלוויזיה, לוואטסאפ, לעייפות, המנשלת אותנו מהאנושיות ומרדימה את תחושת השייכות והאחריות לזוגיות, לבית, לילדינו הזקוקים לנו ההורים, לאוזן קשבת לארוחה משפחתית חמה בתקשורת טובה ובונה. ליד מחבקת ויד המתווה דרך ומקנה ערך, המעוררת את הרגש החם לכיבוד הורים ואחוות אחים כדי שלא יסתובבו בריקנות אל דרכים עקלקלות, וכעלה הנידף ברוח, שורש לחפש.

בנפשנו הדבר!

 

אסיים משירו של רמי קידר


אך לעת ערב עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודע אני שומע
מישהו הולך תמיד איתי.

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״