נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
חגיגות סוף הקיץ בחצר השוק - ספטמבר- יריד שוק Art ופסטיבל "חפלה בחצר"
אירועים
אירועי תרבות 13-20/9
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים - ככה חוגגים אצלנו
12 לינואר 2018
"חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים - ככה חוגגים אצלנו
גלבוע דקר, 2018-01-12 - 10:00
כל הזכויות שמורות

איור: ג’ק לבן 

אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה התעוררתי כל כך מאוחר בבוקר, בגילי המתקדם זו מותרות שלא זוכים בה לעתים קרובות, אבל אתמול היה יום מיוחד.
מייק הבן הבכור שלי הזמין אותי למסעדה לכבוד יום הולדתי ואמר שניסע לתל אביב. חשבתי לעצמי שזה רחוק אבל כבר מזמן הפסקתי לשאול שאלות מיותרות. כשהגענו למסעדה, מלצר נחמד הוביל אותנו לשולחן, "הוא ממש מוכר לי" לחשתי למייק, "אה, את צודקת, הוא דומה לשמן ההוא מה’מסעדה הגדולה’ לא ככה?" שאל מייק בקול רם וצחק. אף פעם הוא לא דיבר ככה למלצר ואני התביישתי. "מה יש לך, זה לא יפה להעליב אותו ככה, חוץ מזה שהוא לא שמן," הגנתי על המלצר המסכן.


מלצרית אחרת ניגשה והגישה תפריטים, הבטתי בה, משקפיים גדולים כיסו את פניה אבל יכולתי להישבע שגם היא נראית מוכרת, היא צחקקה והיתה ממש שמחה. "אני חושבת שאולי הרופא הביא לי כדור אחר בטעות" מלמלתי, "תגיד, המלצרית לא נראית כמו נועה שלנו?"
"נועה בכלל בבאר- שבע אמא, מה יש לך?" מייק חצה את כל השולחן בידו הארוכה, נגע במצחי ואמר: "אין לך חום, עוד פעם עישנת חשיש?" הייתי המומה, "ששששש, איך אתה מדבר? ישמעו אותך" לחשתי.
מייק הזמין את המלצר וביקש להאיר קצת את המסעדה. "איזה מין בקשות יש לך היום?" שאלתי אותו. המלצר אמר שהוא צריך לשאול את המנהל, ביקשתי ממייק שיפסיק לעשות בושות. המנהל הגיע, לבוש בחולצה מכופתרת שחורה, על פניו שפם שחור עבה ומרשים ובידו בקבוק יין, "אני מתנצל על התאורה אדוני" אמר ונתן לו קידה כאילו מייק היה מלך של איזו יבשת, "נשמח לפצות אותך ביין מבעבע מרמת הגולן", אמר והראה לנו את הבקבוק, זה היין המועדף עליי כבר שנים, חשבתי. עצמתי את עיניי ופקחתי שוב, הייתי בטוחה שתיכף אתעורר מהחלום הזה, אלא שבמקום להתעורר ראיתי את דבורה!

דבורה למדה איתי בבית הספר היסודי, לא ראיתי אותה אולי עשור והנה היא יושבת מטרים ממני. "מייק יקירי, אני לא מרגישה כל כך טוב, בוא נלך הביתה" ביקשתי, "נראה לי שאני מתחילה לאבד את זה". "אמא, כבר הזמנתי לנו עוגה, קודם נאכל אותה ואז נלך, טוב?" ברקע מישהי התחילה לשיר את "יש לי יום יום חג", שזה שיר שתמיד אהבתי, גם הקול היה לי מוכר וכשהבטתי במייק ראיתי שהוא צוחק.
"נבלה שכמותך! מה עשית?!" צעקתי וקמתי לצבוט בלחייו כפי שעשיתי תמיד כשהיה ילד והשתובב. מחיאות כפיים, כיסאות זזים לאחור וכל אורחי המסעדה נעמדים, כולם מביטים בי ואני עוברת וסורקת ומגלה פרצופים אהובים חדשים וותיקים.

כל אורחי המסעדה היו אורחים קבועים בחיי, מיום היוולדי לפני תשעים שנה ועד היום. אפילו נכדתי יפעת שחיה באמריקה הגיעה, כולם הגיעו! עכשיו אלך להסתכל על תמונות מהאירוע אבל קודם כל אני צריכה להתקשר לבעל המסעדה ולוודא שהוא זוכר להתקשר היום בשעה שבע בערב בדיוק, מייק יהיה פה ואני רוצה לראות את הפרצוף שלו כשהמנהל ידרוש ממנו תשלום כפול על אתמול בערב – אני אראה לו מה זה לעבוד על אמא שלו! 

 


 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מיזם "מועצה עד הבית" יוצא לדרך
ערב הצדעה והוקרה לצוותי חינוך במושבה
תלמידי כיתות א’ בבית ספר אשכולות בבנימינה ניגשו לקלפיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }