נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - "תרומה"
16 לפברואר 2018
פרשת השבוע - "תרומה"
אסתר פינס, 2018-02-16 - 10:00

 שמות  (פרק כה-כז)

כל הזכויות שמורות

דגם של ארון הברית, בוושינגטון די סי שבארצות הברית (ויקיפדיה)

הפרשה הקודמת מתארת רשימה ארוכה של חוקים הנוגעים בין אדם לחברו ואדם למקום, הקובעת נורמות התנהגות שווה לכולם, לבניית חברה חומלת ומתוקנת. אחרי שמשה סיים לקרוא, העם ענה: "כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע."

השאלה שלי: "נעשה ונשמע" בלי שאלות?! הרי השואל שאלות יבין הנאמר ומתוך הבנה ואמונה יכבד את החוקים. כשיש הבנה יש חיבור ואז העשייה נעשית מרצון, ביראה ובענווה שתחזק את זהותנו למהות קיומנו.
פה לא היו שאלות, בתקווה, "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" דהיינו: עם קיום המצוות, תבוא ההבנה, שתעורר את תחושת השייכות ויחיו בשלום עם עצמם ועם כל הסובבים. ימים יגידו....

פרשת "תרומה" נפתחת: "וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתי."

הפרשה נפתחת בציווי התרומה -נתינה מכל הלב! "איש אשר ידבנו לבו" כל נתינה תלויה בנותן, כשנותנים מכל הלב הפנים מאירות משמחת הלב. נתינה שלא באה מהלב, איננה נתינה - אין בה ברכה. אולם אדם שקשה לו לתת, ברגע שיראה את חברו נותן מחדוות הלב, ייפתח ליבו וייתן ברצון. ומי שאין לו מה לתת ייתן תרומתו במלאכת המשכן. שותפות הדדית – כולם שווים.


פרופ’ אביגדור שנאן מסביר לפי ספרות האגדה (מדרש שמות רבה לג): "ויקחו" כמו קניה ואילו "לי", כמו "אותי" דהיינו: ה’ מעמיד עצמו למכירה ומבקש מהעם שיקנו אותו, בכבודו ובעצמו, כדי שישכון בתוכם- בתוכנו.

בניית המשכן באה אחרי חטא העגל. אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה. ידיעת הדברים היא החשובה.
התובנה שעומדת מאחורי בניית המשכן היא: "ועָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם."

אני תוהה ביני לבין עצמי, האם באמת צריך בניין – מקדש פיזי, או עלינו להרגיש את ה’ בתוכנו המחכה לגילויו, ולאורו המלא ענווה, יראה וחמלה נתנהל בעבודה פנימית יומיומית. נזכור מאין באנו! נתווה דרך ונקנה ערך לילדינו במסירות ובאחריות, הבאה מאהבה, ורגש חם שיעורר בליבם את הרגש האוהב והמכבד, ויחזק את תחושת השייכות למשפחה, ואת החיבור לזהותנו ולנחלת אבותינו, באמונה לשורש קיומנו. בד בבד, נשמש להם דוגמא בטוהר הלשון, בהתנהגות יומיומית, בהקפדה על כיבוד הורים, ועל מצוות בין אדם לחברו ואדם למקום – מהות קיומנו.

אם היה צריך באמת בניין פיזי לא היה כתוב: "... ושכנתי בתוכם." אלא היה כתוב: ושכנתי בתוכו.

לפיכך, מאחר שבני ישראל היו עבדים, ונטמעו בתרבות מצרים, התרגלו לחומר ולעבודת אלילים. היום, למרות השחרור מעבדות, הניסים וההתגלות, אינם מרגישים שייכות לזהותם. אין חירות ללא זהות. לכן, כדי להתחבר ולהרגיש את תחושת השייכות ותודעת השליחות, הם זקוקים למשהו מוחשי, כפי שהורגלו במצרים, מקום להתכנס בו ויוכלו להתקרב ולהיאחז - יהיה סמל! ה’ בא לקראתם ומצווה לבנות משכן בהתאם להוראותיו. לא כדי לשכון בו אלא לשכון בתוכנו, בכל אחת ואחד.
מי שמחובר לזהותו, למהות קיומו, לא זקוק לחומר, הוא מחובר לאור הפנימי, ביראה, בענווה, בכבוד, ובזקיפות קומה.

לא בכדי שכל החפצים המרכיבים את המשכן הם חפצים מהבית, מחומרי חיינו. השולחן וכליו, ארון הברית, הכיור, הבדים, הלולאות, הקרסים, טבעות הזהב והמנורה המאירה אל הקנה המרכזי. כל זאת על מנת שבני ישראל יוכלו להרגיש בבית. השייכות לחפצים מחיינו, תעורר ותחבר אותם אל האור האלוהי השוכן במרכז לבנו, זו המטרה. ואז יכירו, יכבדו, ויתגאו בזהותם וישמחו בחירותם.

מהפרשה קיבלנו תיאור מפורט לפרטי פרטים של תבנית המשכן, ותיאור מדויק על כלי הקודש שיהיו בתוכו. על המנורה העשויה זהב "מקשה אחת" מפוסלת מתוך גוש אחד של זהב שהפכה לסמל מאז ועד היום, ולנצח נצחים.

אולם, על ארון הקודש שבו יונחו לוחות הברית נאמר שמידותיו: אמתיים וחצי אורכו, אמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו.

השאלה שלי: למה ארון הקודש הורכב מחצאי מידות? להבנתי, שנבין ונפנים שאין שלמות, אנחנו לא מושלמים. ההבנה שאנחנו לא משולמים תוביל אותנו מתוך רצון לעבודה פנימית יומיומית רצופה, שתחבר אותנו למהות קיומנו ומתוך תחושת שייכות, נתנהל בענווה, נתרחק מלשון הרע, ומשמחה לאיד, ולא נחפש שלמות באחר, כי אין אדם מושלם!

כעת אתמקד בכרובים כדי להבין את סודם: "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב.... וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם....... וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו...... וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים."

מעניין, על ארון העדות יש כפורת= מכסה עליון לארון ועל הכפורת שני יצורים פרושי כנפים, ופניהם קרובים "איש אל אחיו" וה’ ידבר עם משה דרך המרווח הצר בין הכרובים.

הכרובים הוו תמרור אזהרה לעם ושיקפו את התנהלותו.
אם העם יכבד את המצוות בין אדם לחברו מתוך הקשבה, ראייה חומלת, וכבוד לזולת פני הכרובים יתקרבו האחד מול השני ויאירו – ויהי אור.
היה והעם יתנהל מתוך יוהרה, קנאה, שנאת אחים, ושמחה לאיד, פני הכרובים יתרחקו ותרד חשכה בקודש. עד שיעלה האור.

מהפרשה למדתי, שהכרובים מסמלים את הבעל והאישה החיים בהרמוניה ובלקיחת אחריות לילדים, לבית ולמשפחה, המחזקת את תחושת השייכות, ואת הרגש החם והאוהב לנתינה בשמחת הלב.

אסיים משירה של רחל
בגני נטעתיך

בגני נטעתיך
בגני המוצנע - בליבי.
השתרגו פארותיך
ועמקו שורשיך בי.

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״