נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "ויקהל פקודי"
8 למרץ 2018
פרשת "ויקהל פקודי"
אסתר פינס, 2018-03-08 - 10:00

 פרשות "ויקהל פקודי" (פרק לה -מ’)

הפרשה הקודמת מתארת את משה יורד מההר, בראותו את העם סביב עגל הזהב, כעס, ובחרון אף, שבר הלוחות שבידו. וביקש משבט לוי להרוג איש את אחיו!! 
כל הזכויות שמורות

 מלחמת אחים!= חורבן הבית!!! משה חייב לשלוט בכעסו, "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל- בּו" (בראשית ד).

 

לא משנים תרבות שנטמעה מאות שנים בכוח ההפחדה. הפחד משתק וסוגר את הלב! משה היה צריך לנהוג בסבלנות, בהקשבה ובהכוונה שתוביל את העם לחרטה, החרטה פותחת את הלב ומעוררת את תחושת השייכות והחיבור לזהותנו.

 

אחרי הדין משה עלה להר, הפעם הוא יפַַסל הלוחות. בהר ה’ לימד אותו י"ג מידות רחמים. הרחמים, ההקשבה, הסבלנות, ההדרכה, וההטמעה, לפני הדין. מידות שעלינו לשאוף להידמות להם כדי לבנות חברת מופת- אור לגויים.

 

פרשות "ויקהל פקודי"- ממשיכות בהכנות האחרונות לקראת חנוכת המשכן ומסיימות את ספר שמות. אחרי שמשה למד את י"ג מידות ה’ הבין שעליו לאחד את העם כי באחדות כוחנו. כוחנות והפחדה סוגרות את הלב ומניבות שנאת אחים חינם, בעוכרינו הדבר.

 

"וייקהל" משה כינס את העם המשווע לעידוד, למילה טובה שתעורר בו את תחושת השייכות, ובלשון חיבה אומר להם את שה’ ציווה אותו: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה’....לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת."

 

קדושת השבת קבועה מאז בריאת העולם והיא אחת מעשרת הדיברות שניתנו בהר סיני. שישה ימים עובדים, עוסקים בחומר וביום השביעי הוא יום מנוחה, שביתה מכל מלאכה. מדובר ביום אחד שיש בו חשיבות מיוחדת לאחדות המשפחה, לחיבור הנפש ויישוב הדעת. הרוח תצמח מתוך החומר. את זה העם צריך להפנים ולכבד.

"אל תבעירו אש", אש זו מלאכה, האש היא כוח היוצר, בשבת נחים ולא יוצרים.

השבת היא יום מופלא, עוד בשישי בצהרים, חשים באוויר את ניחוח השבת. הבית בוהק והשולחן ערוך, מפה לבנה פרוסה ועליה מונחות שתי חלות לזכר לחם הפנים שהיה במשכן. הילדים לבושים בגדי שבת. הנרות דלוקים ואימא מתפללת לנוכח הנרות ומברכת את הילדים, הבעל והמשפחה ואת כל חיילי צה"ל, וריח טוב של תבשילים ומאפה אופף את כל הבית. קדושת השבת.

 

בהמשך, משה ממשיך בלשון מאחדת ומבקש: "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לה’, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶה.."ָ המילים החמות פתחו את לב העם ועוררו בהם את תחושת השייכות, השותפות ובנדיבות לב כל אחד ואחת תרם תרומתו באהבה.

 

גם בימינו, נדיבות הלב ידועה ומוכרת, על אף הפילוג בחיי השגרה, בשעת מלחמה או מצוקה, רוח ההתנדבות פועמת בליבנו מתוך האור שבתוכנו, שאורו, רצוף ענווה, נתינה ושלום המעורר את תחושת השייכות ומחזק את האחדות בינינו. כוחנו באחדותנו!

 

משה, ממשיך בלשון מפרגנת ומבקש: "וְכָל-חֲכַם-לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת-הַמִּשְׁכָּן--אֶת-אָהֳלוֹ, וְאֶת-מִכְסֵהוּ ."

 

לדעתי, משה שלמד את י"ג המידות החשובות למנהיג, להורה, למחנך ולמפקד. התחרט על שבכעסו איבד שליטה והביא להריגת שלושת אלפים- במלחמת אחים. במרוצת הדורות שנאת אחים הובילה לחורבן בית ראשון ושני.

 

מתוך הבנה, משה פונה בלשון חיבה אל העם הזקוק לפרגון- למילה טובה כדי לפתוח את הלב.

 

בני ישראל היו משועבדים במצרים בגופם וברוחם. על אף שיצאו מעבדות לחירות הם לא מרגישים בני חורין. הם חסרי ביטחון, לא מודעים לכישוריהם, מסתובבים בלב כבד וסגור, ומשוועים לאוזן קשבת שתעורר בליבם את תחושת השייכות ותחבר אותם לזהותם, למהות קיומם.

 

והנה גישתו המחמיאה והמפרגנת של משה הצליחה לפתוח את ליבם ורוח ההתנדבות שנחסמה בליבם, פעמה. הייתה התגייסות מלאה, כל מלאכה שעשו, היא פועל יוצא מהלב ומאור ה’ שבתוכו. כולם, הנשים והאנשים היו שותפים במלאכת הקודש -המשכן שנבנה מתוך טוב הלב. כך גילו את כישוריהם וייעודם וביצעו את שליחותם מתוך חדוות העשייה והיצירה, וזכו לתואר, "חכמי לב."

 

כל פרשה היא שיעור לחיים, המלמדת אותי, שלמילים יש הרבה כוח! מילה אחת יכולה לפתוח את הלב, ואותה המילה בטון אחר יכולה להקשיח את הלב. ויש מילה הסוגרת אפילו לב שמח. על כן, חובה לברור מילותינו כי מילה היוצאת לא ניתן להחזירה. "חכמים היזהרו בדבריכם."

 

בסוף פרשת "פקודי" משה עורך דין וחשבון מפורט, הכנסות והוצאות של כל התרומות שנתנו בני ישראל בנדיבות ליבם לבניית המשכן וכליו. משה מחייב "שקיפות מלאה" לכל מנהיג כדי לבנות חברה מתוקנת- חברת מופת. "והייתם נקיים מה’ ומישראל" (במדבר ל"ב).

 

מהפרשה למדתי, כשאני מחוברת לאור שבתוכי, ליבי נדיב מתוך חוכמת הלב, ואז בכל עשייה- מלאכה שאני עושה, אני שומעת את זימרת ליבי מהללת יה.

חזק חזק ונתחזק!!

 

אמן / חמוטל בן זאב, היקרה שלנו,

 

ותן ברכת שלום ושמור על ביתנו

קרב אותנו לחלום שבתוכנו

תן תמיד ברכה במעשה ידינו

פתח ליבנו שתמיד נשיר לך.

 

כל הנשמה תהלל יה

אמן.

 

 שבת שלום ומבורך!

 אסתר פינס

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }