נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > חיילים מקומיים - סא"ל גלעד אברלינג’י תושב זכרון יעקב, מפקד גדוד ’דקל’ בבה"ד 1
13 לאפריל 2018
חיילים מקומיים - סא"ל גלעד אברלינג’י תושב זכרון יעקב, מפקד גדוד ’דקל’ בבה"ד 1
מיכל כהן-אלדן, 2018-04-13 - 10:00

"צה"ל זה המקום הכי מאחד בחברה הישראלית. אנחנו כבר לא מרבים להשתמש במושג ’כור היתוך’ אבל זה המקום האחרון שבו כל קשת האוכלוסייה נפגשת בצורה בלתי אמצעית ופה הופכים את זה למשמעותי, ולא בתחושה של כפיה אלא באחדות, בחיבור." 

כל הזכויות שמורות

צילום: דובר צה"ל

 

השבוע שודר הפרק הראשון של "6 אבות" - סדרה דוקו-ריאליטי ישראלית, בתוכנית משתתפים שישה אבות שחלקם ידוענים הנחשפים ומראים את אורח חייהם עם משפחתם וכיצד האבהות משפיעה על הקריירה והזוגיות. בין ששת האבות משתתף סא"ל גלעד אברלינג’י, תושב זכרון יעקב, מפקד גדוד ’דקל’ בבה"ד 1, נשוי ואב לשניים.

אני מניחה שזו הייתה חוייה להשתתף בתוכנית - כמראה המשקפת את חייך וחיי משפחתך. כיצד הרגשת במהלך הצילומים?
הרגשתי כמו בטיפול שיניים, אתה יודע שאתה עושה משהו חשוב אבל זה לא נעים, נכנסים לתוך המשפחה בסיטואציות קשות ולא פשוטות, נדרשנו למשהו חשוף ותוך כדי גילינו שאנחנו יותר בטוחים בעצמו ממה שחשבנו שאנחנו מסוגלים. לתת דוגמה ומופת לאיך לחיות את החיים המורכבים שאנחנו חיים אותם, אבל בסופו של יום זה אירוע לא פשוט, דורש הרבה חשיפה, דברים אישיים ולא פשוטים. מצד שני היה חוויה מלמדת מאוד, למדתי על עצמי ועל המשפחה, כמה ליטל היא אשת חיל בלתי רגילה, אין מילים שיכולות לתאר כמה היא יכולה להכיל ולאפשר לי להיות גם אבא וגם מפקד.

כיצד אתה מצליח לשלב בין הצבא לאבהות?
מצליחים לשלב, זה קשה, לא פשוט, צריך תמיכה מהבית זה הכי חשוב. יש לי אישה מדהימה, עוזרת לי לשלב את הבית והמשפחה, מצליחה ליצר את הנוכחות שלי בבית גם כשאני רחוק ולא נמצא הרבה זמן, ומייצרת הרבה גאווה בקרב הילדים. יש בית תומך שמחזק אותי גם ברגעים הקשים שלי, זה מאפשר לבצע את המשימה המורכבת. דבר שני, כשאני נמצא בבית אני מקפיד להיות משמעותי, מחנך ודורש, שומר את המסגרות, ליטל אומרת לי ’אתה לא יכול להרוס את מה שאני מעצבת שבועיים שאתה לא נמצא’, אני שומר על החינוך שלה. המסרים המרכזיים – בחרת להגיע – תהיה שם. אני משתדל לסדר את הלו"ז ככה שבאירועים המשמעותיים אני אהפוך את העולם להגיע כל עוד אין אירוע דחוף, תמיד אפשר לבחור אחרת, תמיד יש משימות, העולם הצבאי אין סופי, תמיד אפשר להתעסק בעוד משהו שלא סיימת, אני יודע מתי חשוב שאני אהיה נוכח - בין אם היום הראשון בבית ספר או בגן, אם אני יוצא אני אקח את הילדים בבוקר לגן, זה באמת לעשות דברים משמעותיים איתם, גם המפקדים שלי הראו לי שאפשר לשלב ואני השתדלתי. כשאתה אומר לכל אנשי הקבע בפורים – ’אין גדוד, אתם בבית’ אתה מעביר מסר שהבית חשוב ושצריך להשקיע בבית. זו דרך לשלב צבא ומשפחה, לא רק כמסר לעצמי וחשיבות של הבית, מהמסר של היחידה חייה מזה. אתה תקבל ככה גם מפקד יותר טוב לאנשים.

מה הביא אותך לקריירה צבאית?
התגייסתי במרץ 2000, התחלתי מסלול בחיל ההנדסה הקרבית, בגדוד 601, זה הגדוד שפיקדתי עליו. אחרי חצי שנה פרצו מאורעות נובמבר 2000 ומצאתי את עצמי כלוחם צעיר בגזרת רפיח יחד עם המחלקה כנהג פומה. בהמשך יצאתי לקורס מ"כים וישר אחריו בה"ד 1. אחרי קורס קציני הנדסה הייתי מפקד מחלקה בקורס מ"כים. המג"ד שלי קרא לי לשיחה ואמר שהוא רוצה לשלוח אותי להיות מ"מ מבצעי בגדוד 603, שאלתי אותו מה לי ולגדודים, לא הייתי בגדודים מאז שהייתי חייל. הוא ראה אותי מתאים יותר ממה שחשבתי על עצמי, זה היה השיעור הראשון שלי בנושא כמה חשוב שמפקדים יאמינו בך, לפעמים הם רואים בך דברים שאתה לא רואה בעצמך.

הגעתי להיות מ"מ בפלוגה מבצעית ד’, חוויה מעצבת: מחלקה מורכבת עם חיילים מעניינים ומאתגרים וזו הייתה החוויה הכי מעצבת אולי בתפקיד הקצין. הייתי שנה עם המחלקה הזו והשתתפתי בלחימה בגזרת עזה בתקופה של מיד אחרי חומת מגן. תקופה אינטנסיבית של לחימה בגזרת עזה. מיד אחר כך, אחרי שנה תפקיד, חזרתי לבית הספר להנדסה קרבית והייתי מפקד צוות בקורס קציני הנדסה.

עמדתי להשתחרר אבל בשלהי התפקיד מפקד קורס הקצינים, מישהו שעד היום הוא אחד המפקדים הכי משפיעים שהיו לי, אמר לי שאני צריך להיות מ"פ. אמרתי לו שאני לא מתאים והוא אמר לי שאני מדבר שטויות, הוא התעקש איתי והחלטתי בסוף כן לנסות וללכת על זה.

באוגוסט 2004 נכנסתי למכללה לפיקוד טקטי, שנתיים הכשרה ותוך כדי גם תואר ראשון בהסטוריה, מדע המדינה ובטחון והכשרת מ"פ יחד עם זה. באוגוסט 2006 פתחתי פלוגה, גייסתי טירונים כשכל המדינה במלחמה, ב-4 שנים האלה כל תפקיד היה שונה. התפקיד הכי משמעותי ב-4 שנים הללו היה כשהייתי מ"פ מבצעית שנה ו-4 בגדוד 603. משם חזרתי לבית הספר להנדסה קרבית ופגשתי את עידו מזרחי שהיה המפקד שלי עוד פעם, הוא הלך להיות מג"ד ורצה אותי בתור הסגן. תוך כדי תפקיד הסמג"ד הוא אמר לי שאני אהיה מג"ד.

תוך כדי תפקיד מ"פ מבצעי בגדוד הכרתי את אשתי. כשהגעתי לתפקיד הסמג"ד אמרתי לה שאני חושב שאני נשאר להיות מג"ד, היא אמרה לי ’לך על זה תהיה מג"ד’, זאת הייתה הפעם הראשונה שהיה לי את ה’אוקיי אני הולך להיות מג"ד’. קריירה צבאית, זה היה בגיל 27-28, עשיתי עוד כמה תפקידים משמעותיים ואז יצאתי לפו"ם. עשיתי שני תפקידי סא"ל וביולי 2016 התחלתי להיות מג"ד. זה התפקיד הכי טוב שעשיתי. אין מה להשוות את זה לכלום, זה מדהים, תפקיד חיי מה שנקרא. מפקד על כזו עוצמה, להשפיע על כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה עשיה והשפעה על הבטחון. חזרתי לגדוד שהתחלתי בו כחייל, גדוד 601. גדוד מקצועי מאוד ומשפחתי מאוד, עם כל קשתות האוכלוסייה ואנשים בלתי רגילים, סיימתי שם לפני כמעט חודש וחצי והיום אני מפקד על גדוד דקל, מפקד על קורס קציני יבשה ונהנה מכל רגע, עושה למען המדינה. יש פה את האנשים הכי טובים בצבא.

הצבא וצה"ל עבורך?
בזהות שלי אני קצין. כששואלים אותי איך אני מגדיר את עצמי, אני קצין. זה חלק מהזהות שלי, צה"ל זה חלק דומיננטי ממי שאני ומה שהפכתי להיות מהגיוס ועד היום. אני פועל לפי ערכי צה"ל, צה"ל זה מאוד מי שאני, הצבא עיצב את זהותי באופן חד משמעי. צה"ל זה המקום הכי מאחד בחברה הישראלית. אנחנו כבר לא מרבים להשתמש במושג ’כור היתוך’ אבל זה המקום האחרון שבו כל קשת האוכלוסייה נפגשת בצורה בלתי אמצעית ופה הופכים את זה למשמעותי, ולא בתחושה של כפיה אלא באחדות, בחיבור. אני משתדל שכל פלח אוכלוסייה שנמצא איתנו ’תחת האלונקה’ יצא מפה עם הערכים האלה. זה מדבר גם על איך אנחנו יוצרים חברת מופת שמקבלת ומחברת את האחרים ביחד, שהם לא יראו סממן כמשהו מאיים ואני אצליח לחבר בין כל גווני האנשים. אם אני אחבר אותם הם יצאו החוצה לאזרחות ויהיו אזרחים טובים יותר, הם יכירו, הם ידעו איך להתחבר, הם ידעו איך להתמודד.

מתי עברתם לגור בזכרון יעקב?
אנחנו 3 שנים בזכרון, היה לנו זוג חברים טובים שגרו בשכונת חלומות, באנו לבקר אותם ואהבנו את השכונה, אשתי מהצפון ואני מהמרכז. זכרון יפה, יש לה את הוואו הזה, יש לה עוצמה ואנחנו אוהבים את המקום ונהנים בו ולכן בחרנו לגור כאן.

איפה מתחנכים ילדיך?
הבת כרגע בגן חובה- גן עפרוני והבן בגן טרום חובה בשכונת רמז.

אישתך מגדלת את הילדים כמעט לבד – מה היית רוצה לומר לה?
שאני אוהב אותה מאוד וגאה שיש לי אותה.

איזה המלצה או טיפ היית נותן למפקדים נשואים?
המשימה זה הדבר הכי חשוב, תמיד תעמוד בה, אבל אי אפשר לעשות את המשימה אם לא מוודאים שהבית הוא חלק מהמאמץ, הבית הוא חלק משמעותי מהעשייה הצבאית שלך ותשפיע בו מאמצים כדי שתוכל להשקיע מאמצים גם בצבא, זה לא בא אחד על חשבון השני.

איזה ילד היית?
עד גיל 15 הייתי ילד שקט, תלמיד שקדן, לומד הרבה ולא מדבר המון, ילד טוב. מגיל 15 עד 18 הגעתי למסקנה שנמאס לי להיות שקט וביישן אז עשיתי שינוי. עברתי להיות מוביל, הייתי יו"ר מועצת תלמידים בבית ספר, אח"כ עברתי דירה אז היה לי יותר קל להתחיל מההתחלה, הייתי פעיל חברתית יותר, ילד רגיל.

באיזה בית גדלת?
הורים שעובדים קשה, בית מסודר, נורמטיבי לחלוטין, די שגרתי. הייתה אצלנו משמעת מסודרת, עם סדר יום - מגיע מבית הספר ועד השעה 16:00 מסיים שיעורים. משחק בחוץ עד 19:00 בערב ולישון, סדר יום ברור. כדורסל היה חובה בבית מצד אבא.

האם מישהו מהמשפחה היה מפקד?
לא, אף אחד. אני הקצין היחיד מהמשפחה הגרעינית, ההורים לא היו מפקדים בצבא. דוד מצד אמא היה קצין אבל לא השפיע עליי באיזושהי דרך, זה משהו שאני הייתי המוביל שלו.

ברכתך למדינה לכבוד שנת ה-70 שלה?
מאחל לצה"ל שימשיך להיות הגורם הכי מאחד במדינת ישראל ושימשיך לשמור ולאפשר לעם ישראל לחיות את החיים הטובים שחי, למדינה שתהיה סובלנית ולא צועקת. פחות רואה את השונה ויותר מתמקדת במאחד, בסופו של דבר אנחנו כולנו נמצאים פה ויש לנו גורל אחד, נמשיך לעבוד קשה כדי להיות ראויים לתואר חברת מופת, גם אם לפעמים קשה לראות את זה, מאחל למושבה שתמשיך להיות פנינה, יפה, ירוקה שמקבלת את כולם.

ברכה לחיילי צה"ל
מהמקורות – "ה’ עוז לעמו יתן, ה’ יברך את עמו בשלום."
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הישג נוסף בהתמודדות עם אתגרי הגז: תוצב תחנת ניטור יבשתי נוספת
כבוד: מזיכרון-יעקב לאקדמיה למדעים של רוסיה!
יפית ארליכזון מ"גן אלון" בבנימינה הוכתרה כמורת המאה!

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }