נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים- ריח החלות והפספוס
18 למאי 2018
"חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים- ריח החלות והפספוס
גלבוע דקר, 2018-05-18 - 10:00
כל הזכויות שמורות

איור: ג’ק לבן

 יום שישי הגיע, היום השנוא עליי בשבוע וסליחה שאני אומרת אבל הגעתי לגיל שמותר להגיד הכול.

מה אתם חושבים שזה קל, אישה בגילי, עוד מעט בת תשעים, להריח את החלות מהמרפסת שלה, את צחקוקי התינוקות, את תיפופי כפות הרגליים של הילדים הרצים מקיר לקיר, כמה נינים כבר יש לה? האמת שקשה לספור אבל כנראה שהנכדים שלה לא עובדים, אחרת מתי יש להם זמן לעשות כל כך הרבה ילדים. ואולי הם מעט נינים אבל רעשנים ואני, אני מתגעגעת לרעש הזה, לילדים הרבים על צעצוע, להורים העייפים שמאפשרים לגופם לנזול על הכורסה שלי, ואומרים לי "אמא.." ועוד לפני שהם מסיימים את המשפט אני כבר עונה, "זה בסדר, לך לישון." ומכסה אותם, ונותנת נשיקה במצח, כי הם תמיד יהיו התינוקות שלי.
באמצע השבוע זה עוד נסבל, אני דואגת להיות עסוקה יותר מראש הממשלה, יש לי שיעורי התעמלות, ברידג’, הצגות, הרצאות לפחות פעם בשבוע, רופא זה גם סוג של תחביב כבר, וכשמשעמם לי אני מוציאה את האלבומים שלי ועוברת תמונה תמונה עד שאני מתעייפת ונרדמת. אני אוהבת להסתכל עליי ועל יורם זיכרונו לברכה כשהיינו צעירים. איזה יפים היינו ומאושרים, ממש מאושרים. "הם יצאו מוצלחים מדי" היה אומר לי כשהילדים הפסיקו לבוא לבקר, זה אכל אותו מבפנים. 
אני יודעת שהוא טעה, הילדים של הגברת גם מוצלחים, מלומדים אחד אחד והנה הם באים לבקר אותה. הבכור שלי מנהל בכיר בבנק, חלום שכל אמא כביכול, רק שאצלו יש קוצים בתחת, והקוצים שלו משום מה אוהבים מטוסים, כי אחרי כמה שנים בבנק בזכרון יעקב, קרוב לאמא שלו, הוא התחיל לנהל סניפים בחוץ לארץ. זה תפקיד כל כך בכיר שכל המשפחה חיה איתו באירופה, ושם הוא מדלג ממקום למקום. הבן של השכנה מהקומה התחתונה, זאת שלא מחליפה בגדים אבל החבל כביסה שלה תמיד עמוס, הוא שרברב. פעם הוא תיקן לי סתימה, איזה חמד של בחור, מרוויח כמה שקלים בחודש אבל כמעט כל יום מגיע לאמא שלו עם שקית בורקסים, קיווי מתוק או סוכריות שקונים רק בשוק של יום שני בפרדס חנה. הלוואי והבן שלי היה שרברב, הוא היה קצת תלוי בי, מביא את הילדים כל יום שישי או כשהוא צריך שאשמור עליהם באמצע השבוע. 
"הם לא מוצלחים מדי" יורם, התווכחתי, כי מה יש לשני זקנים לעשות כל היום יחד אם לא את זה, "זה אתה ואני שהיינו מוצלחים מדי. אמא שלי תמיד אמרה לי שילד שחוזר מבית הספר צריך לקבל חיבוק וארוחה חמה, שכשהוא עושה שיעורי בית אמא שלו צריכה להיות לידו, וכשהוא מתבגר והולך לטיול בצופים ויש מפגש סיום של כל ההורים אסור שהוא יישאר לבד, יביט בחברים שלו ובמשפחות שלהם ויבכה. "אוהו! עוד פעם את והצופים האלה" התרגז יורם, אבל אני יודעת שאני צודקת, אני יודעת שטעיתי. כל החיים התעסקתי בהשבחות קרקע, בנדל"ן אבל שכחתי להשביח את הקרקע שלי, ועכשיו אני שטה בבדידות של זקנות, שכועסות כי השכנה שלהם מכינה חלות לילדים שלה שבאים לבקר. 
אני לא אומרת שלא צריך לפתח קריירה, שאישה לא צריכה לצאת לעבוד, אני רק אומרת שילדים זה נכס, שאם לא משקיעים בו מהבסיס, ברבות השנים הוא יקרוס ויתמוטט לכם על הלב והנשמה. 
הנה, עוד פעם ריח החלות שלה עולה באפי, מריח כמו החלום שלי, מזכיר את מה שפספסנו. 
אני רוצה שתדעו שגם אתם יכולים לכתוב סיפור קצר, אני מזמין אתכם להצטרף אליי ונעשה זאת יחד, במפגש כתיבה בפרדס חנה. מוזמנים ליצור קשר:
 
גלבוע דקר: 0547-345002   
Gilboa@hai-besefer.co.il    
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הישג נוסף בהתמודדות עם אתגרי הגז: תוצב תחנת ניטור יבשתי נוספת
כבוד: מזיכרון-יעקב לאקדמיה למדעים של רוסיה!
יפית ארליכזון מ"גן אלון" בבנימינה הוכתרה כמורת המאה!

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }