נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים-אני והמומחית לענייני עופות
25 למאי 2018
"חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים-אני והמומחית לענייני עופות
גלבוע דקר, 2018-05-25 - 10:00
כל הזכויות שמורות

איור: ג’קי לבן

 מצבנו הכלכלי בבית היה רעוע ביותר, כבר בגיל ארבע-עשרה יצאתי לעבוד כתופרת. מדינת ישראל עוד לא היתה מדינה אז, אבא שלי חלם להיות חלוץ, הוא יצא לעבוד בבניין כדי לבנות את החלום הציוני כדבריו אבל הלב שלו לא עמד בעבודה הפיזית הקשה, אבא חלה ולא עבד יותר. 

 
אהבתי לעבוד והייתי גאה שאני יכולה לעזור להורי בפרנסת הבית, אבל עם זמן הבנתי שיש לזה מחיר. בשעות הערב כשנפגשתי עם חברים הרגשתי שאני לא מצליחה להתחבר ולהשתלב בשיחות שלהם; לא היו לי מבחנים, לא הכרתי את המורים שהם מעריצים או מתעבים, לא היה לי מה להגיד כשהם סיפרו בהתלהבות על הטיול ממנו חזרו. החוויות שלי לא היו דומות לשלהם, ולהפך, הם לא "ניקו" שמלות כל היום או התרגשו מסגנון התפירה החדש שלמדתי. הקשר בנינו החל להיפרם. אפילו כשהם סיפרו על מה שקורה אצלם בבית עם ההורים או עם האחים הרגשתי כמו מישהי שחיה בפלנטה אחרת. בגיל חמש-עשרה כשהם ישבו בכיתה אני ישבתי באוטובוס שנסע לשוק הכרמל, זו היתה הפעם הראשונה ששלחו אותי לקנות בשוק לבדי, אמא ביקשה שאביא תרנגול ותפוחי אדמה. 
 
הגעתי לדוכן העופות, הם נענענו כנפיהם בכלובים שעל הרצפה וסביבם רגליים שמנות של נשים מבוגרות שעברו בין כלוב לכלוב, פתחו מנעול, הושיטו יד בטוחה ושלפו תרנגול, כיוונו את עכוזו אל מול פרצופן, נשפו חזק, זנב נוצות התרנגול התרומם והתנופף והנשים השמיעו קול עמום שעלה מהחזה החוצה: "מממ..." אחד לאישור ו"מממ..." מעט שונה, קצר יותר, לשלילה. בסיום הטקס החליטה הגברת אם התרנגול ראוי למאכל או לחזור לכלוב. שמתי לב שאני עומדת ובוהה בנשים, רציתי להביא הביתה תרנגול טוב אז אימצתי את הטקס תוך כדי שאני מציצה לצדדים, מנסה להבין את משמעותו. 
 
גברת שנראתה לי כאחת עם ניסיון ניגשה לכלוב ושלפה תרנגול, שלפתי גם אני, היא הרימה אותו מול פניה, הרמתי גם אני, נשפה בעכוזו, נשפתי גם אני. היא פסלה שני מועמדים וניגשה לעוד כלוב, עשיתי כמוה. לפתע, תפנית בעלילה, היא השמיעה "מממ..." ארוך כאילו היא מסוגלת לחוש כבר עכשיו בטעם העתידי של העוף שנבחר ולקחה אותו למוכר החרדי לבוש השחורים שהחזיק בידו קופסת שימורים. הבטתי במוכר, ידי הדוקה על התרנגול המצוין שבחרתי, על סמך הטקס החדש שלמדתי. הוא קירב את גרון התרנגול לקופסת השימורים ודם ניתז פנימה, התרנגול חדל לנופף בכנפיו, נעטף והוגש לגברת המומחית. 
 "את זה את לוקחת?" שאל החרדי.
הבטתי בקופסת השימורים, בתוכה היתה סכין חדה צבועה אדום. 
 "נו ילדה אין לי את כל היום," אמר.
 "כן.. תודה" גמגמתי ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה התרנגול היה עטוף. משם ניגשתי לנשים הערביות הישובות ככובסות ומורטות את נוצות התרנגול. 
 
חזרתי הביתה באוטובוס כשבאמתחתי שקית תפוחי אדמה ותרנגול עטוף בנייר עיתון. באוטובוס שמתי לב שאין עוד ילדים, כולם היו מבוגרים ובעצם כך היה גם בשוק.
 "חזרת?" אמא שאלה כשפתחתי את דלת הבית.
 "חזרתי" עניתי בשקט, ראיתי שאבא נרדם בסלון.
 "בואי למטבח, אלמד אותך איך להכין את העוף" לחשה. דמיינתי את חברותיי משחקות קלאס בהפסקה או מסרקות אחת את השנייה, אמא פתחה את נייר העיתון ואמרה "מממ..." ארוך לאישור.
 
• אני רוצה להגיד לך שכל אחד ואחת יכולים לכתוב סיפור קצר, אני מזמין אותך להצטרף אליי ונעשה זאת יחד, במפגש כתיבה בפרדס חנה. גלבוע דקר: 0547-345002 
 Gilboa@hai-besefer.co.il 
• להזמנת איור של ג’ק: 052-4746657
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אם יכולים לקלקל- יכולים לתקן - דרכים ליצור תקווה אצל ילדים ומשפחות שחוו פגיעה מינית
רשות מקומית חוף הכרמל היא אחת מ-40 רשויות מקומיות שנבחרו להשתתף בתכנית להתמודדות עם שינויי האקלים של האיחוד האירופאי
אין הנחיה של גורמי החרום לפינוי אוכלוסייה בזמן תקופת ההרצה של אסדת הגז

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }