נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים- החלום שטיפל בי
15 ליוני 2018
"חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים- החלום שטיפל בי
גלבוע דקר, 2018-06-15 - 10:00

 ליצירת קשר: טלפון 054-7345002 מייל: gilboa@hai-besefer.co.il

כל הזכויות שמורות

 איור: ג’קי לבן

הערסל הזה כל כך נעים ורך, נע קדימה ואחורה בקצב מלטף. הראש שלי על שי, שתי הבנות איתנו על הערסל ובכלל לא צפוף. חלון גדול זז ואני רואה בתוכו את אמא, אבא וניצן אחותי, היא כה קרובה ואני מתגעגעת אליה כאילו לא נפגשנו שנים. אני יורדת מהערסל, מביטה בבית שאף פעם לא הייתי בו קודם אבל הוא מצליח להציף אותי באהבה כלפיו. 

 
ניצן עומדת בסלון, אני ניגשת אליה ואוחזת בכתפיה הנעימות, אף מילה לא נאמרת וגם אין צורך, אבא ישוב על הספה, אני מביטה בו ותחושה טובה עולה בחזי. "מה נשמע?" אני שואלת אותו ומתיישבת קרוב. אני שולחת יד ומלטפת אותו, מתי בפעם האחרונה נגעתי בו אני לא זוכרת, אולי בילדות, מתי בפעם האחרונה ישבתי לידו מבלי לחוש כעס ותסכול על שנים שאבדו לנו אני גם לא זוכרת. פתאום זה מרגיש כל כך טבעי ונכון ואני נהנית מכל רגע.
 
"זה משתפר" הוא עונה, "ומה איתך?" אני מחייכת בליבי, נושמת עמוק את האוויר החמים שפיו פולט. "התפטרתי מהעבודה עוד הפעם אבא," אני אומרת ומחכה, "את צודקת" הוא עונה ונשימתי נעתקת. "אני סומך עלייך שירה, תמיד סמכתי עלייך ואני בטוח שהדרך שתבחרי תהיה הדרך הטובה ביותר עבורך." כל כך שמחתי שכך הוא הגיב, כמה שחיכיתי לזה. 
 
במשך ימים הסתרתי מאמי שהתפטרתי, ידעתי מה תהיה התגובה שלה וכשכבר לא יכולתי  להמשיך ולהחזיק את הסוד הכבד הזה, אמרתי כבדרך אגב. היא הגיבה כתמיד, בחוסר הבנה ובשיפוטיות שסוגרים ומכווצים אותי. אבל באותו רגע עם אבא זה היה אחרת, זה היה חלום. "אבא" אני קוראת לו בקול חנוק, בגרון שלי דחוסים שנים של מילים שרוצות לצאת, במקום זה אני מספיקה רק ללטף את האזור הנורא הזה בגב שלו ולהגיד שוב, "אבא" כשירדן נוגעת בי ושואלת: "אמא, הכול בסדר?"
 
הבטתי סביב, זה הבית שלי, אלו הפנים היפים של ירדן הדואגת לשווא, "חלמתי על סבא דני" אמרתי לה בשמחה, "חלמתי על סבא דני" אמרתי שוב כדי שלא יברח לי החלום, אוחזת עוד רגע בתחושה האוהבת שהוא נסך בי. ירדן הלכה לשחק, הבטתי בה מרחוק ובליבי הודיתי לה על שהעירה אותי בדיוק בזמן הנכון. לחשתי בקול "אני סולחת, אבא" ועצמתי את עיני שוב, למרות שבליבי ידעתי שלא ניפגש עוד לעולם. 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
"אינתה עומרי"
מסיימים כמו שרק אנחנו יודעים!
מחזקים קשרים בינלאומיים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
"אינתה עומרי"
מחזקים קשרים בינלאומיים
מנהל חדש לבית ספר אורט
תלמידי בית הספר רעות זכו במקום ראשון בתחרות בינלאומית של ’כתבי סביבה צעירים’ - YRE