נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ראיון עם צחי ברוך, חבר מועצת זכרון יעקב ומועמד לראשותה
22 ליוני 2018
ראיון עם צחי ברוך, חבר מועצת זכרון יעקב ומועמד לראשותה
ריקי לוי, 2018-06-22 - 10:00

 המועמד הצעיר ביותר לראשות מועצת זכרון יעקב, מכהן 10 שנים כחבר המועצה , מתוכם שנתיים כממלא מקום יו״ר דירקטוריון עמותת זמארין . אומר בקול בטוח ונחרץ ״אני רץ לבד ועד הסוף, הקמתי סיעה חדשה ואני בשלבי ביסוסה ..״

צחי ענה על השאלות בפתיחות רבה, הראיון לפניכם 
כל הזכויות שמורות

 קורות חיים:

גיל: 38
מצב משפחתי: נשוי +4
השכלה : תואר שני במשפטים (MA) מאוניברסיטת בר אילן
נסיון ציבורי: מכהן בעשר השנים האחרונות כחבר מועצת זכרון יעקב ומתוכם שנתיים כממלא מקום יו"ר דירקטוריון עמותת זמארין.
 
השיח שמתנהל היום במושבה הוא שאתה בעצם איש של אבוטבול ומטרתך לחבור אליו בשלבים מאוחרים יותר. תשובתך? 
אני רץ לבד ועד הסוף. הקמתי סיעה חדשה ואני בשלבי ביסוסה. כל מי שבא עמי במגע יודע שאני רץ לבד ועד הסוף, צבר האנשים שמצטרפים אליי לפעילות מראה זאת. 
חשוב לי להדגיש שאני לא נגד אף אחד. הקמפיין שלי הוא בעד, על אף שאני מבקר את דרך המנהיגות והעשייה הציבורית במסגרת החלטות המועצה, במיוחד שכחבר מועצה הצגתי דרך אחרת. 
אני ביחסים טובים עם ראש המועצה הנוכחי וגם עם ראש המועצה לשעבר ואתן לכם סקופ: זיו הוא קרוב משפחה שלי ואלי חבר טוב שלי. למרות החברות הזו, אסור למושבה להיות שקועה בעבר. קצת כואב לי לראות ששני המועמדים האחרים תקועים בעבר ומקיימים קמפיין כל כך שלילי האחד נגד השני, במקום לנהל קמפיין של בעד – בעד מה שהם רוצים לראות בזכרון. 
 
זכרון המשיכה הלאה וכך גם אני. ראש המועצה הקודם פרש כבר לפני כשנתיים וחצי ומאז חלו תמורות רבות ביישוב. בואי נזכור שבמשך הזמן הזה המשכתי להחזיק בלפיד ולא ויתרתי ואני שמח על כך, כי זכיתי לתת כתף ולסייע לקהלים שאני מכיר כמו גם להכיר ולסייע לקהלים חדשים. הבנתי, שאם אני רוצה ליישם את החזון שלי ליישוב ולדרך העבודה של המועצה – שעניינה בעיקר התקדמות קדימה - מוטלת עליי האחריות לרוץ לבד. בעזרת האמון שאני מקבל כיום ושאני עובד על לקבל גם בהמשך המרוץ – אוכל ליישמם. 
 
תושבים תוהים לגבי שלטי החוצות המעטרים את זכרון יעקב ביופי פניך, ושואלים מאיפה הכסף? 
את הקמפיין לריצתי אני מממן מכיסי ובתמיכה של המשפחה והחברים, קמפיין הבחירות מחייב שקיפות מלאה מול מבקר המדינה, וכך אני פועל. 
 
בפוליטיקה יש המון רעשי רקע איך אתה מתמודד איתם? 
מה שחשוב זה המעשים שנעשים ולא הסיסמאות שמפריחים לאוויר או הרפש שזורקים לכל כיוון. "רעש" נשאר "רעש" וגם מי שזה מגיע לאוזניו מבין שזה "רעש". כל שנותר הוא מעשים וכנות האדם שמבצע אותם. או שמאמינים לו או שלא. יותר ויותר תושבים מכירים אותי כיום וחולקים עמי את אותן המחשבות והחזון. כל הכלים עימם אני בודק את מועמדותי מראים על שיעורי תמיכה עולים, ובניגוד למתמודדים האחרים – הם רק עולים. זה מגיע בזכות הפתיחות של התושבים מחד והרצון שלהם למשרת ציבור שמגיע מהמקום האמיתי מאידך. 
אלו שפוגשים אותי מאמינים לי, וכשם שהוכחתי בעבר, אמשיך להוכיח בעתיד- אני מגיע כדי ליישם, כדי לעבוד, כדי לכוון את זכרון לפסגה. החובה להוכיח את עצמי לא תיגמר עם הכניסה ללשכת ראש המועצה אלא רק תימשך משם. עבודתי העיקרית כיום היא בקבלת אמון התושבים ל-30 באוקטובר השנה ולהמשיך להוכיח לתושבים כל העת שאנו חולקים את אותה המטרה – הרצון לזכרון טובה יותר עבור כולנו. 
 
הישגים \ טעויות 
אומרים עליי שאני מרבה במעשים ופחות בהאדרתם וזו אכן אמונתי. אני מאמין בצנעת הדרך ובצורה זו הצלחתי כחבר מועצה, על אף שלא הייתי בעל סמכויות ואפשרויות רבות לביצוע, לקדם מספר פרוייקטים לטובת היישוב ותושביו כמו הכרה בקונסרבטוריון ותיקצובו על ידי משרד החינוך, הקמת מנגנון סיוע לסטודנטים בשכר הלימוד של התואר הראשון, הכנסת פרויקט מציל"ה ליישוב ותקצובו על ידי המשרד לביטחון פנים, פיתוח וחידוש חצר המשחקים בבית ספר החיטה, הוספת דשא, הצללות ותאורה חדשה במגרשים ביישוב. לרבים אני מוכר גם בעקבות פעילותי להסדרת נושא ההנצחה ביישוב, ועוד. 
פעילות ציבורית הייתה ותהיה תמיד בדמי ולכן בנוסף למתואר לעיל חשוב לי להזכיר, את התנדבותי ביחידת המתנדבים המשטרתית "ברק", שחברים בה אנשים מדהימים שלוקחים חלק מתמיד בעשייה למען הציבור וללא רצון או צורך בקבלת טפיחה על השכם לפועלם. אחד מהרגעים המרגשים עבורי במהלך פעילות זו הייתה קבלת אות הוקרה ממשטרת ישראל בדמות אות המתנדב הוותיק, לאחר יותר מחמש עשרה שנים של פעילות. 
בנוסף לעבודת היחידה כיהנתי גם כמפקד כיתת הכוננות של היישוב במשך כ- 6 שנים והייתה לי הזכות לקחת חלק בכמה מבצעים אזוריים שבזכותם אנו זוכים לשקט יחסי. 
מאחר ותפקידי כחבר מועצה היה יותר בפיקוח על התנהלות המועצה מאשר ניהולה בפועל, ורצוני בעשייה הוליד עיסוק בייזום פרויקטים ויישומם, קשה להצביע על טעויות. ייתכן ובחלק מהנושאים שהיו על סדר יום שולחן המועצה היה ניתן לפעול אחרת, אך זו תמיד חוכמה שבדיעבד. באופן כללי אני מאמץ את הפתגם שסוף מעשה במחשבה תחילה, אך גם אם טועים זה נסלח יותר מאשר ישיבה בחוסר מעש ללא רצון להתקדם לשום מקום. 
 
במידה ותיבחר, כיצד תפעל בנושאים הבאים: פארק היין, בית ספר קשת, ההוסטל, אסדות הגז, חינוך, בתי הספר התיכוניים? 
עמדתי בכל המאבקים שהזכרת שמתנהלים כיום ביישוב מאוד ברורה. נושא ההוסטל הוא בגדר תוצאה ידועה מראש; במכתב ששלחתי לממונה על המחוז במשרד העבודה והרווחה בתחילת שבוע שעבר (א’) דרשתי מהממונה להשהות את אכלוס ההוסטל עד להגעה להבנות עם המועצה ועם התושבים והוספתי שעצם הקמת הוסטל בזכרון אינו מהווה בעיה, אך אי שיתוף המועצה והתושבים בהגדרתו ובמיקומו היא כן בעיה ואפילו חמורה. בזכרון יעקב פועלים כיום מספר הוסטלים; לתשושי נפש, לנערות בסיכון ועוד כך שאי אפשר לטעון שזכרון אינה חפצה בסיוע לאלו הנזקקים לו, שהרי המושבה כבר הוכיחה שהיא יישוב מכיל. בית המשפט פסק השבוע, כי על שני הצדדים להתכונן לדיון בצו המניעה ועד אז השהה את איכלוס ההוסטל ואני תוהה, מדוע היה צריך להגיע עד לבית המשפט? מדוע לא ניגשו הגורמים המקצועיים ותיאמו את הנדרש מול המועצה לבחינת ההגדרה והמיקום הנכון לטובת ההוסטל? 
 
משרד הרווחה למעשה הפך את מה שאמור להיות סביבה עוטפת וחמה המספקת ביטחון אנושי לדרי ההוסטל, לסביבה מלאת פחד וחציצה עבור שני הצדדים. 
עם זאת ההוסטל הוא רק אחד ממאבקים רבים המתנהלים כיום ביישוב ומספרם הרב של המאבקים הוא גם חלק מהביקורת שלי להתנהלות המועצה הנוכחית. לדוגמא נושא אסדת הגז. המועצה הייתה צריכה להיות ראש החץ בעניין הזה ואפילו כיום היא עדיין לא מובילת המאבק. אסדת הגז היא פצצת זמן מתקתקת שתושבי זכרון יחיו לצידה בפחד מתמיד מתקלות אפשריות ועל הדרך יספגו את כל הזוהמה שהיא תפלוט. 
 
לא תמצאו תושב זכרון אחד שהגיע לגור ביישוב ביודעו שמול ביתו תוקם אסדת גז. זה נורא. מעצם המחשבה כבר נפגמת איכות החיים ותחשבו מה יקרה כשהאסדה תקום. בחודשים האחרונים שוחחתי עם מספר ראשי ערים ויישובים וגייסתי את חלקם להצטרף למאבק באסדה, שהרי זה משפיע על רצועת חוף רחבה במיוחד. האחרונה והעיקרית שבהן הייתה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שנתנה לי את הסכמתה להשתתפות במאבק. עם זאת, כל אלו שדיברתי עימם וגייסתי אותם אמרו לי באותה הנשימה "אבל מה איתכם? מה קורה עם זכרון?" לצערי, עד היום אין לי תשובה מלאה לשאלה הזו. 
בשבוע שעבר, השתתפתי יחד עם התושבים בהפגנה מול הכנסת ומשרדי הממשלה כנגד הקמת האסדה מול חופי זכרון ויש לציין, כי אלמלא נחישותם של התושבים דבר לא היה זז בנושא. 
 
מה שמנהיגות היישוב הייתה צריכה לעשות, ואני מאמין שעדיין לא מאוחר מדי, הוא להקצות כספים לטובת מאבק משפטי בנושא ולהתחילו בהקדם, לעלות שלב במאבק הציבורי הן דרך הרשויות המקומיות השותפות למאבק והן דרך תושבי האזור, ולגייס את כל העמותות הרלוונטיות לעניין לבדיקת אופן קבלת ההחלטות להקמת האסדה דווקא בקרבת החוף. לטובת כל אלו יש לקדם הנהגה שמסוגלת לבצע זאת. אם אקבל את מלוא אמון התושבים הדבר הראשון שאעשה הוא לנפץ את גולגולת המוות הזו. 
 
לעומת נושאים בוערים אלו, שצצו בתקופה האחרונה ביתר שאת, יש נושא שהמועצה נאבקה עמו תמיד וכעת תיאלץ להיאבק אף יותר בשל כשלים בניהול הנושא – מדובר בחינוך ביישוב. אם יש דבר שהיישוב היה גאה בו והשקיע בו את כל מרצו היה זה נושא החינוך. כיום, לא רק שהחינוך חזר אחורה, אלא שגם בכל הקשור לקידמה החינוך ביישוב איבד גובה. זכרון צריכה לחזור להוות סמל ומגדלור לחינוך בישראל. כל חדשנות בתחום צריכה להיות מאומצת בזכרון, בין אם מקורה בשיטת החינוך ובין אם בטכנולוגיה. זכרון היא יישוב בו גרים תושבים הרוצים ומבקשים קידמה והחינוך הוא המקום הראשון בו הקידמה צריכה להיות מאומצת. 
 
אחת הדוגמאות היותר בולטות לצורך הזה מתבטאת באי היכולת של המועצה לספק מקום לכל המבקשים ללמוד בבית ספר "קשת", המבקש לגדול בשל הביקוש ההולך וגדל אליו. הדבר גורם ללא מעט תושבים להוציא את ילדיהם ממערכת החינוך בזכרון ליישובים סמוכים שבהם כן מתקיימות מסגרות חינוך דומות ואז הן התושבים מפסידים - בשל הצורך לקחת את ילדיהם ליישוב מרוחק יותר מביתם, והן המועצה - בשל המימון שהיא מאבדת על כל תלמיד שעוזב את מערכת החינוך שלה בעוד שתשתיות החינוך שלה והעלויות בגינן נשארות זהות. הכשל הזה הוא בר תיקון מהיר יחסית, ועד היום איני מצליח להבין מדוע הדבר לא נעשה. התרעתי על כך רבות בישיבות המועצה השונות ואמרתי שהמימון בנושא זה זמין הן מעמותות ייעודיות לנושא, הן מהמועצה - שכרגע מאבדת כסף על כל תלמיד שעובר למערכת חינוך ביישוב אחר, והן מקרנות ייעודיות. אין כל סיבה שהדבר הזה לא יתוקן כבר בחצי השנה הראשונה שלאחר הבחירות. 
 
בעלי המשפחות בזכרון הגיעו ליישוב בידיעה שהחינוך בו הוא בעל איכויות וסגנון מסוימים ולכן מעורבותם הכרחית בכל קבלת החלטה על שינוי מבוקש. לכן, בנוגע לשינוי הידיים המחזיקות את ניהול ותחזוקת בתי הספר התיכוניים על ידי הפרטה יש להבין את משמעויות ההחלטה; גוף פרטי פועל למקסום רווחיו ולא למקסום השרות שהוא מעניק – בהיפוך מוחלט ממטרתו של גוף ציבורי. 
צריכה להיות בדיקה מדוקדקת לגבי המענה שרשתות החינוך הפרטיות נותנות כנגד שרות המועצה הניתן כיום או יוכל להינתן בעתיד בנושא. בהנחה ובכל זאת מחליטים להתקדם קדימה עם הפתרון הפרטי אזי יש לקבל התחייבויות בגין השרות, איכותו ועלויותיו. 
באופן אישי אני לא מאמין שמסגרת פרטית תספק שרות טוב יותר ממסגרת החינוך של המועצה. אם יש ליקויים יש לאתרם ולתקנם ויש דרכים מעולות לעשות זאת מבלי לאפשר פתח לירידה בשירות ואיכות החינוך וגרימה להורים להושיט יד לכיס. כך או אחרת חייבת להתכנס וועדה שייכללו בה גם נציגי ההורים, כדי לבדוק מלוא האפשרויות בנושא ולגבש המלצה מקצועית למועצה. 
בנושא פארק היין - טוב היה אם טרום הפיכת תכנית פארק היין לתוכנית מחיר למשתכן היה בוחר ראש המועצה הנוכחי לעשות בחינה מעמיקה של האפשרויות. 
התוכנית החדשה היא אסון לצביון היישוב וזאת בניגוד לתוכנית המקורית שהייתה יכולה להוות חיזוק כלכלי משמעותי ליישוב לטווח הארוך. התוכנית החדשה לוקחת בחשבון רק את את ההכנסות ליישוב וגם זה רק לטווח הקצר. אין בה מחשבה ארוכת טווח. 
יש מקומות רבים אחרים ביישוב שניתן לקדם בהם תוכנית מחיר למשתכן. תוכנית פארק היין נועדה לקדם את תדמיתה של זכרון כיישוב פסטורלי ושליו שבאמצעותו ניתן היה להגדיל את התיירות אליו ואת ההכנסות מכך. התוכנית הייתה יכולה להפוך להיות אחד ממקורות ההכנסה העתידיים ליישוב תוך השלמת תעודת הזהות הזכרונית. שכונת בניינים - לא מתאימה למקום הזה. 
 
במאמר בגפן לפני מספר שבועות פורסם על התחלה של יישום חזון עם הרצון להקמת מר"מ (מרכז לרפואה מיידית). יש לך נושאים נוספים שאתה מתכנן לקדם ביישוב? 
חשוב לי מאוד לא לשקוע רק בפלסטרים הנדרשים ליישוב אלא גם בפיתוח וההתפתחות של היישוב. עם זאת, החלמת היישוב הינה נושא חשוב וכואב שכן מעולם לא היה היישוב במצב כל כך בעייתי. לכן ישנה חשיבות גם בראיית הדברים מנקודות הדימום, וחשוב שהתושבים יידעו מי באמת יכול לרפא את הדימום ולהביא להחלמת הפצעים. היחיד מבין המועמדים לראשות המועצה, שלדעתי, יכול לעשות זאת לטווח הארוך – הוא אני. 
בהיבט החזון אני רואה את זכרון כיישוב מוביל באזור ואולי אף במדינה בכל תחומי המחיה האורבנית העתידית. זכרון צריכה להיות, ותחת הנהגתי תהיה, ירוקה יותר, חסכונית יותר, ידידותית יותר לתושב ולמתייר בה, עם חינוך ערכי, חדשני ומוביל, ועם ביטחון אישי מהגבוהים ביישובי האזור – הן לתושבים והן לכל המסתובב בה והמר"מ הוא רק חלק מהעניין. 
 
חזון יש ותוכניות רבות כלולות בו, אך כדי לממש את מלוא התוכניות צריך גם לחשוב על המימון ליישומם. לטובת כך יש לחשוב בעיקר כיצד מגדילים את הכנסות היישוב ובעיקר ההכנסות הקבועות. לאחר שקיימתי מספר סיורים בקרב בעלי העסקים ביישוב התחזקה אצלי ההבנה של המאזן העדין עליו חיים העסקים הקטנים. העסקים ביישוב הם לא רק לטובת התושבים מעצם כך שיש מקום שאפשר לשבת ולאכול בו צהריים או לצאת אליו בערב, אלא גם לטובת חזות המושבה, התאורה ושאר הצרכים של התושבים. העסקים הם מממני השירותים העיקריים בשל המיסים שהם משלמים למועצה ועל המועצה לעמוד לצד בעלי העסקים ולסייע להם, כדי שפחות מקומות מסחר ייסגרו או יישארו ריקים ויותר עסקים חזקים ירצו להיכנס לזכרון. כניסת עסקים חדשים ובעיקר חזקים יגדילו את הכנסות המועצה ומכאן את אפשרויות המועצה להענקת השירותים לתושביה. 
 
זו גם הסיבה שאחד מהפתרונות המידיים הנדרשים בתחומי היישוב הוא יצירת מקומות חנייה במרכז המושבה. הדרך לעשות זאת היא במימוש מלא של תכנית שכבר קיימת לנושא ולא מצריכה דבר מלבד החלטה ליישמה. תוך שנה מיום ההחלטה כבר ייווצרו מאות מקומות חנייה לרווחת התושבים והעסקים כאחד ויש לטובת העניין מקורות תקציב. 
בכוונתי גם לקדם את אזור התעשייה של היישוב, בעיקר בכל הקשור להבאת חברות הייטק וכל השירותים הנדרשים הסובבים אותם. ואם כבר נכנסים לחזון, אז כשחושבים על זה, מדוע יקנעם יכולה למשוך אליה הייטק ות"א יכולה להיחשב לחממת סטארט אפים וזכרון לא? זכרון יכולה להוות כר מדהים עבור סטארט-אפים בתחום הירוק, בתחומי התיירות ואפילו בתחום השירותים. אלו אינם חלומות גדולים, אלא רעיונות ברי ביצוע. כל מה שצריך זה רק מישהו שירצה לקחת על עצמו לבצע אותם וביכולתי לעשות זאת. 
ואולי לסיום, עד לפעם הבאה בה תתנו לי מלוא החופן לספר לכם עוד מתכנוניי לקדם ביישוב, יש עוד נושא שלדעתי חשוב לא פחות והוא הספורט. הנושא מוזנח כבר שנים ובכוונתי לקדם הקמת מרכז ספורט במושבה שיכלול; מגרש כדורגל, מסלולי ריצה ומגרשי טניס נוספים שכה חסרים כיום ביישוב. בדיוק כפי שקידמתי הכרה בקונסרבטוריון לטובת החינוך המוזיקלי אקדם את המרכז לטובת החינוך הספורטיבי. 
 
מה יזכה להיות בראש סדר העדיפויות שלך? 
בזמן האחרון זכרון התדרדרה במצבה הכספי. ראשית צריך להביא את היישוב למצב פיננסי איתן, אבל אסור לפגוע בשירותים לתושב תוך כדי. 
מי שייבחר יצטרך לעבוד קשה כדי להכניס כספים ממשרדי הממשלה וממקורות נוספים, תוך אימוץ תכנית להרחבת מקורות הכנסת הכספים למועצה. כשנבחרתי בפעם הראשונה למועצת היישוב דאגתי להביא תקציב ייעודי ממשרד הפנים, שהיה אז תחת ניהולו של שר הפנים דאז מאיר שטרית, וכראש מועצה אצליח להביא כספים נוספים ממשרדי ממשלה נוספים כפי שהצלחתי להביא גם מהמשרד לביטחון פנים, משרד החינוך ומשרדים נוספים לטובת פרוייקטים שונים שקידמתי ביישוב. 
ניהול יישוב מצריך מצריך סדר עדיפות רב נושאי, שכן אי אפשר לנהל יישוב רק בקידום ניקיון מבלי לקדם חינוך לדוגמא. לכן, התחלתי תהיה במספר צעדים בתחומי החינוך ושיפור פני היישוב – בעיקר בסדר ובניקיון, שאינם דורשים תוספת תקציבית כזו או אחרת, אלא רה-ארגון ופיקוח הדוק יותר. במקביל, אהפוך את המועצה למובילה במאבק להרחקת אסדת הגז מחופי זכרון, ואפעל במלוא הכוח להקמת מר"מ ביישוב. אדאג כי גורמי המקצוע יתחילו בבחינת תכניתי לעידוד העסקים ביישוב וקביעת יעדים ליישומה תוך קידום תוכנית להקמת אזור תעשייה למשרדים ומסחר – בעיקר לטובת ההייטק. 
שוב, חשוב להבין שתוכניות יש רבות, אך ללא תקציבים ייעודיים הן תישארנה בגדר תוכניות. לכן מציאת מקורות הכנסה נוספים ליישוב הם קריטיים והכוונה אינה רק לפשוט יד אל מול משרדי הממשלה ןקרנות שונות, אלא גם לפיתוח מקורות הכנסה עצמאיים נוספים ליישוב ועל ידי כך להשביח ולהרחיב את השירות לתושב. 
 
לסיום, מה תאחל לתושבי זכרון יעקב? 
המושבה צריכה להתקדם ולהפוך למובילה בכל אחד מתחומי החיים האורבניים. אני מאחל לעצמי ולתושבים כי זכרון תהפוך לחזית מובילה תוך שמירה על היותה יישוב פסטורלי ושקט - היישוב שכל אחד חולם לגור בו. מרבית התושבים עברו לכאן בזכות הרוגע והשלווה, ומצאו עצמם ביישוב שנלחם להישרדות. כראש מועצה אדאג להוציא את היישוב מהמים הסוערים למים שקטים ושלווים יותר. 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות