נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
מופעים
פסטיבל "לילות אהבה בנמל קיסריה"
גפן מגזין המושבות > כללי > ’שמואל אמבולנס’ הלך לבית-עולמו
29 ליוני 2018
’שמואל אמבולנס’ הלך לבית-עולמו
מוריס דוד בר-יוסף, 2018-06-29 - 10:00

 האיש שהיה לסמל של מסירות ונתינה בזיכרון-יעקב והסביבה, מי שהוביל מאות חולים, פצועים ויולדות לבית-החולים באמבולנס שהפך לסמלו-המסחרי, החזיר נשמתו לבורא-עולם ונטמן ברגבי אדמתה האהובה של המושבה

כל הזכויות שמורות

 תמונה באדיבות המשפחה, צילום עצמי

שמואל בן-יוסף לוי-חברוני ז"ל, הלך בשבוע שעבר לבית-עולמו והותיר אחריו מושבה וותיקה שאינה מצליחה לעכל את העדרו, שהרי היה האיש אחד מסמליה של זיכרון-יעקב ’של פעם’. 

 
הוא נולד במושבה בשנת 1936 ולאחר שסיים את לימודיו התגייס בשנת 1954 לחיל-התותחנים והמשיך בשירות-קבע עד שנת 1958. לחם במבצע-סיני ובמלחמת ששת-הימים ובשנת 1960 נקרא עם אביו המנוח יוסף לדגל, כאשר ראש המועצה-המקומית יעקב לוי ז"ל הורה לאב ולבנו להקים במושבה את תחנת מגן דוד-אדום ולצידה את ’מערך כיבוי-האש’ של זיכרון-יעקב.
 
מכאן ואילך התמסר שמואל לוי-חברוני לתפקידו החדש, אלא שחרג מעל ומעבר לדרישות ולמגבלות שנבעו מהגדרתו כנהג אמבולנס ועד מהרה הפך למי שהקדיש את כל עתותיו ומשאביו לסייע למי שנזקקו לשירותיו. במהלך השנים הספיק להסיע מאות חולים, פצועים ויולדות לבית-החולים ופעמים רבות גם המתין בכניסה לחדר-היולדות, לוודא כי היולדת שהסיע אכן עברה את הלידה בשלום וכך מיהר בחזרה למושבה לבשר למשפחה על הולדת הבן או הבת, כשהוא שותף מאושר בשמחתם.
לא מכבר נפגש בבית-החולים, לשם הגיע לטיפול בערוב ימיו, עם תושב הכפר השכן פרדיס שזיכה אותו בחיבוקים חמים והזכיר לו בשמחה מופגנת, כי היה ’אחראי’ להולדתם המוצלחת של כל 11 ילדיו, שהרי הסיע את האם הכורעת ללדת לבית-היולדות.
 
שמואל נשא לאשה את זהבה (לבית לחמי) ולשניים נולדו אריאלה, רענן ודליה. הוא המשיך לנהל עם אביו את שירותי האמבולנס וכיבוי-האש סביב לשעון ובמסירות אין-קץ ואף זכה הודות לכך בתעודות הצטיינות. במלחמות יום-הכיפורים ו’שלום הגליל’ גוייס שמואל לשמש נהג אמבולנס בחיל-הרפואה ובשנת 1982 הוחלט לסגור את סניפי מד"א באזור והוא פרש לגמלאות, אף שהמשיך עוד שנתיים לנהל את תחנת כיבוי-האש.
 
לאחר פרישתו הפך שמואל להיות נהגו ויד-ימינו של ראש-המועצה המנוח ישי שיבובסקי, עד פרישתו בשנת 2003 ומקץ שש שנים זכה גם לקבל הכרה רשמית על פועלו למען המושבה כאשר הוענק לו תואר ’יקיר זיכרון-יעקב’.
שמואל לוי-חברוני סיים את תפקידו בעולם-הזה והחזיר נשמתו לבורא-עולם כשמאחוריו מסכת-חיים שהוקדשה לטובת הקהילה והזולת והכל מתוך אהבת-האדם. 

הספד עמנואל צאירי (מנו)

ב"ה – יום רביעי ז’ בתמוז תשע"ח – 20.6.2018
שמואל – בן דוד ושכן חבר מילדות בני אותו גיל, גדלנו יחד מיום היוולדנו, משפחותינו קרובות עם קשרי דם, הורינו היו ביחסים טובים וגם שכנים ואת שנות חייהם העבירו במשותף עם משפחות נוספות.
 
אתה ואני למדנו באותו ביה"ס וכל ילדותו ובגרותנו העברנו ביחד כברת דרך ארוכה עשינו יחד למעלה מ- 81 שנים.
 
הכרותנו היתה קרובה מאד מאד, גידלנו משפחות שמידי פעם יצאנו יחד לבילויים וארועים משותפים.
 
שמואל – גידלת משפחה, בנות בן נכדים שעזרת בטיפולם ביום יום במסירות וכל עוד היית בכושרך המלא, מידי בוקר דאגת לקניות עבורם ולעזרה בטיפול בני ביתם.
אתה בעבר יש לך הרבה זכויות שכן, עבודתך היתה כנהג אמבולנס, חילצת פצועים חולים וסייעת ליולדות שהיסעת לבתי חולים, כמו כן שרת ונהגת ברכב לכיבוי שרפות ודלקות.
עבודתך היתה קשה מאד, בימים ובלילות, ועל כך גם זכית לאות כבוד כיקיר המושבה זכרון-יעקב.
בבית בכנסת "בית שם" הקפדת להגיע כל עוד היית בכושרך והיית מן המשכימים לתפילה. 
 
בשנה האחרונה חלה הדרדרות משמעותית בבריאותך ועברת חודשי ייסורים ומכאובים.
בנך רענן, שיחיה, שקד על בריאותך במסירות אין קץ יומם ולילה, זכותו – כיבוד הורים.
 
שמואל – תחסר לי מאד אישית וכמו כן לשאר ידידיך ומוקירך בבית הכנסת, במקומך הקבוע שנשאר יתום.
 
תנוח בשלום על משכבך ינעמו לך רגבי עפרה של זכרון-יעקב בה נולדת וחיית כל חייך.
 
ת. נ. צ. ב .ה.
 
 
הספד הילדים: אריאלה רענן ודליה
 
אבא יקר,
נפרדים אנו ממך הים בצער ובכאב ישנה ציטטה האומרת ׳׳כשהחיים נעשים לתלאה מכאיבה ומעייפת מוכן ומזומן המוות ליישן את האדם בעריסת המנוחה הניצחית׳׳ אמול אחה׳צ השב נישמתך לבורא עולם בזמן שישנת והגעת למנוחה הניצחית אחרי שנה בה חלה התדרדרות משמעותית בבריאותך. 
 
אבא שלנו נולד בשנת 1936 בבית בו גר . הוא דור רביעי נצר למשפחת לוי חברוני שעלתה למושבה מתימן ובן יחיד ליוסף ורבקה ז׳ל בין חמשת אחיותיו בילדותו גדל והתחנך על ערכי המסורת ומנהגי הקהילה בבית המורי, כשבגר הלך לביה׳ס הרגיל ששכן בקומה הראשונה של מוזיאון העלייה שם למדו כל ילדי המושבה ולימים נקרא ביה׳ס ניל״י. 
 
החיים באותה תקופה היו קשים אך משפחתו לא ידעה מחסור החינוך היה קפדני ושמרני מלא בכבוד ומשמעת. לפני גיוסו לצבא למד מכונאות רכב ולימים פתח מוסך גדול עם אביו יוסף ז׳ל בשנת 1954 התגיס לצה״ל שירת בחיל תותחנים השתתף במבצע סיני ואף שנה קבע. בהיותו בן 22 נישא והביא לעולם שלושה ילדים אריאלה רענן ודליה בשנת 1960 חל מהפך בחייו כשראש המועצה יעקב לוי פנה אליו ולסבי בבקשה לנהל את תחנת מגן דוד אדום וכיבוי אש במושבה ובאזור חוף הכרמל אלו עברו הכשרה ופעלו במוסר עבודה גבוה כשמוקד התחנה היה בעסק שהקים ״מוסך הניצחון״ לדבריו״ קצב החיים שלי ושל משפחתי נקבע לפי פעימות הדופק של הארועים החריגים כי בעצם כל הזמן היינו בכוננות ״אבי וסבי שירתו את המושבה וסביבה במשך 25 שנים 24 שעות ביממה בנאמנות במסירות נפש במוסריות ובאהבה עם כוחות נפשיים עילאים רצון לעזור לכל חולה ופצוע ואף ליילד נשים רבות. במלחמת יום הכיפורים ושלום הגליל גוייס לצבא כנהג אמבולנס בחיל הרפואה. לאחר מות סבי המשיך לעבוד תקופה קצרה לבד עד שהוחלט לסגור את סניף מד״ א בזכרון כעבור שנתיים גם תחנת כיבוי אש הועברה לחדרה . אבא המשיך לעבוד במועצה לצידם של ישי שיבובסקיואלי אבוטבול נים רבות עד שחלה. אבא היה אדם צנוע וענו ומסורתי בכל שישי ושבת נהג לפקוד את בית הכנסת להמשיך את דרכו של אביו ולהיות מעורב בחיי הקהילה. אבא גידל אותנו במסירות ודאגה בנאמנות ואהבה לערכים לכבוד לעזרה לזולת ועל כך אנו מודים לו. הוא היה אדם פדנט ופרפקציוניסט בכל תחום בחייו ובכל הקשור אלינו . בשנת 2009 זכה להיות יקיר זכרון הודות לפועלו ותרומתו למושבה לדבריו ״לא יודע למה מגיע לי כבוד בסה״כ עשיתי כל הזמן מה שהיה צריך לעשות״ אבא יקר אנו נפרדים היום ממך בעצב רב ובלב כואב אך מתנחמים שניגאלת מייסורים אתה שתמיד סעדת אנשים רבים לא יכולת לקבל את מצבך. עשינו את המיטב כדי להקל עליך במיוח בנך רענן שטיפל בך במסירות רבה. תחסר לנו בפרט ובנוף המושבה בכלל תזכר תמיד ״כשמואל אמבולנס״ הנהג המיתולוגי. 
 
נוח על ריגבי אדמתה 
של המושבה שכה אהבת ת. נ. צ. ב. ה אוהבים אותך ילדיך אריאלה רענן ודליה. 
 
הספד הנכדים 
״איפה ישנם עוד אנשים כמו הסבא הזה״ 
 
סבא יקר חיית עבורינואתה סבא מיוחד ומשמעותי בחיינו מהיום בו נולדנו שמרת עלינו דאגת ופיקת אותנו . בכל בוקר היית מגיע מוקדם כדי להכין לנו אוכל לגן ולביהס היתה לך דרך מיוחדת להודיע לנו שהגעת מהקומה למעלה היינו שומעים שלוש דפיקות על השולחן ואת לגימות הקפה הבנו שצריך להזדרז בנתיים היית מאכיל את הכלב מקס שכ״כ אהבת מבחינתך כל כלב שהיה מאז קראו לו כך. היתה לך דרך משך לצחוק איתנו בנסיעה לביהס היית לוחץ ברקס בפתאומיות כדי לבדוק אם אנחנו עירניים ללימודים. אחה״צ לקחת אותנו לחוגים וכשהיינו בצבא גם אז היית דואג לנו ונענה לכל בקשה והקפצה לכל מקום . 
 
תמיד היית לצידינו היה לך חשוב לחבר אותנו לתורה וערכים היית מפציר בנו להגיע לבית הכנסת בכל החגים אפילו שידעת שאנו מתקשים להתרכז וצוחקים תמיד היה חשוב לך להראות לנו איפה נמצאים בתפילה ולהעביר לנו עמודים בספר. נהגת לדבר איתנו בפתגמים מהתורה כשרצית להעביר לנו מסרים על התנהגות ומנהגים. 
 
בתקופה האחרונה שהיה לך קשה תמיד דאגת להזכיר לנו שלא נשכח את העבר התעניינת ושאלת לשלומינו אולי מהפחד שכוחך כבר אינו במותניך אבל אל דאגה סבא יקר נזכור אותך לעד ואת כל מה שעשית והיית עבורינו. את הערכים שהקנת לנו נשמר ואף נעביר לדורות הבאים נדאג הזכיר אותך ולספר עליך בכל הזדמנות אנו מבקשים ממך סליחה אם לא היינו שם מספיק בשבילך. 
 
אוהבים וכבר מתגעגעים 
חן אורי עדי עמית וענבר

 
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }