נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע -ספר דברים- פרשת "ואתחנן" (מסוף פרק ג’ – ז)
27 ליולי 2018
פרשת השבוע -ספר דברים- פרשת "ואתחנן" (מסוף פרק ג’ – ז)
אסתר פינס, 2018-07-27 - 10:00
כל הזכויות שמורות
אילוסטרציה
 
הפרשה הקודמת מתארת את משה לפני מותו עומד מול העם שכה אוהב ופותח בנאום חייו, במילות פרידה, מילים של הכוונה והתווית דרך, המזהירות אותנו מעצמנו, בתקווה שהמילים שייכנסו בלב העם, יחרטו בזיכרונם - בזיכרוננו.
 
ומדגיש: "במדבר..... נְשָׂאֲךָ ה’... כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא-אִישׁ אֶת-בְּנוֹ--בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם, עַד-בֹּאֲכֶם עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה"
 
להבנתי משה אומר: ה’ לא עזב אתכם ולא יעזוב, הוא נשא אתכם על כתפיו כמו אבא הדואג לילדיו. כעת אתם אחראים למסע חייכם, בכל הדרכים שתלכו ה’ עמכם, אם הדרך טובה תראו ברכה וה’ ישמח בשמחתכם, ואם חלילה תלכו בדרכים עקלקלות, אתם תבכו וה’ יבכה במסתרים. כמו אימא ואבא, לא יעזוב אתכם! 
 
פרשת "ואתחנן"-נפתחת: "וָאֶתְחַנַּן, אֶל-ה’ בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר. אֲדֹנָי ה’ אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ......ֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדּן." 
 
בקוראי שורות אלה הלב נצבט כל פעם מחדש, אני רואה בדמיוני את משה המנהיג הנאמן מספר לעמו בגילוי לב, אישי, אינטימי ונרגש, על התפילה והתחנון, שה’ יאות לאפשר לו לסיים את המסע בכניסה אל הארץ הטובה, יחד עם העם שכה אוהב.
 
משה דואג לעמו, על אף כל המשברים שפרצו, תמיד גונן עליהם, מתוך רגש אוהב, מעמקי הלב. לכן קשה לו להיפרד בטרם הגיעו אל הנחלה, ולוודא שכל ההדרכה וההכוונה שהוטמעה בהם לעצמאות וללקיחת אחריות, יהיו נר לרגליהם, שיעורר את הזיכרון מאין באנו, את הענווה, את תחושת השייכות לזהותנו -סלע קיומנו, לעמנו ולנחלתנו, ויחזק את הלכידות החברתית והאחדות בינינו, למען יחיו לבטח, ואין מחריד, בארצנו! 
כמו אימא טובה, הפותחת את ליבה החם והאוהב לילדיה, נוכחת, מגוננת ודואגת שלא יחסר להם דבר, ממזון, מרפא, מלבוש, מילה טובה, חיבוק, הקשבה, הכוונה, הצבת גבולות, מתווה דרך ומקנה ערך להצלחתם במסע החיים, ותעורר בליבם תחושת שייכות למשפחה ולסלע קיומנו, שיובילם ביראה ובענווה לבגרות ולעצמאות, כדי שברבות הימים יהפכו להורים טובים ואחראים, המתווים דרך ומקנים ערך, לדורות.
 
האם תפילותיו ותחנוניו נענו? לא!!
 
משה מסביר למה: "וַיִּתְעַבֵּר ה’ בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי."
 
להבנתי, ה’ אומר למשה, נתתי לך סמכות, את התפקיד החשוב ביותר, יש לך חלק מכובד בהתהוות בני ישראל לעם, עם תרבות, מסורת וערכים וכעת עליך להעביר את השרביט ליהושע.
 
כשמשה אומר, "למענכם" הכוונה: בשבילכם כדי שתיקחו אחריות לגורלכם. עד עכשיו דאגתי לכם, כל מחסורכם קיבלתם דרך הנס משמים, ומעכשיו והלאה אתם צריכים לדאוג לעצמכם בכוחות עצמכם. הכול יהיה תלוי בכם ובמעשיכם. עליכם להילחם ולכבוש את הארץ, שבט ראובן, גד וחצי מנשה, יצאו עמכם למלחמה חלוצים לפניכם, שתחזק את הערבות ההדדית ביניכם. אחרי שתתנחלו הם ישובו למשפחותיהם-בעבר הירדן. אך כל פעם שתצטרכו, הם יבואו לתת שכם כדי שתחיו לבטח בארץ הטובה, השייכת לכל עם ישראל. 
 
משה שהבין שהמסע שלו נגמר ממשיך להסביר ביתר שאת, שהדבר החשוב ביותר הוא: לשמור על זהותנו – סלע קיומנו ועל הרקמה האנושית המחברת אותנו כעם ייחודי. גם בהתמודדות בקשיי החיים עלינו לדעת להביא לידי ביטוי מתוך ענווה, התנהלות ערכית ומוסרית. המעשים הטובים שנעשה, יחזקו אותנו ויראו מי אנחנו באמת. אולם אם נלך בדרכים עקלקלות, המעשים הרעים יהיו בעוכרינו. 
 
בימים אלו חל צום תשעה באב, עסקנו בחשבון נפש על החורבן הלאומי שהביא לגלות אלפיים. מפני מה גלו? מפני שהיו עמלים בתורה מתוך קנאות שהובילה לפילוג ותככים, לשנאת אחים, רדפו שוחד וממון עד שהרקמה האנושית שחיברה אותנו כעם נפרמה. חורבן!
 
לכן, עלינו להתרחק כמו מאש, מגבהות לב, מלשון הרע, שמחה לאיד, שנאת אחים, מעבודה זרה - מאובדן הדרך, שתוצאותיהן מי יישורנו!
בסוף הפרשה מופיע הפסוק האוצר בתוכו את האמונה היהודית, "שמע ישראל"
 
"שמע ישראל" – משמע אני שייך. 
"שמע ישראל" – אומרים בבוקר ובלילה לפני שינה. 
"שמע ישראל" - זעקו עם ישראל באינקוויזיציה, בספרד, בפוגרומים ובשואה הנוראה. 
"שמע ישראל" – אומרים חיילנו לפני קרב. "שמע ישראל" – זו צוואה ותפילה לדורות. "שמע ישראל" – מהדהד ומתנגן בלב כל יהודי גם אם הוא אוטם אוזניו. 
 
"ואהבת את ה’..." משה מבקש לפתוח את הלב, ולתת ביטוי לאהבה המעלה את האור שבתוכנו.
 
כל פרשה היא שיעור לחיים המלמדת אותי: על כוחה של ההקשבה המעוררת את האהבה שבתוכנו, מתוך ענווה ותחושת שייכות לעמנו, ולמולדתנו. 
 
לאהוב בכל לבבך, את מי שברא ונתן לנו תורת חיים. כמו אדם לבוראו, כמו הורים טובים לילדיהם, וכמו הקשר הזוגי המבוסס על הקשבה, תקשורת מקרבת, נתינה, רגש חם מלב אוהב. הרגש הוא הדבק לזוגיות ולהורות! 
 
אני תפילה, שנדע לשנן לילדינו את הערכים החשובים שיחזקו את זהותנו, ויעוררו בליבם, את תחושת השייכות, הענווה, ההקשבה, את האהבה ואת הכרת הטוב והתודה. 
 
דברים שרציתי לומר/ יענק"לה רוטבליט (בשינוי קל).
אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו 
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות 
ואהבתי אתכם והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו 
והיה לנו רע ואהבתי אתכם לא פחות. 
 
שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס 
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״