נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
1 ליולי 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-07-01 - 10:00

 פרשת "קרח"

כל הזכויות שמורות

 תקציר פרשת "שלח" שוב קראתי את הפרשה והגעתי לעוד תובנה: בסוף הפרשה ה’ מבקש ממשה שידבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית..."למען תזכרו ועשיתם מצוותיי.. והייתם קדושים לאלוהיכם". אני למדה מזה: שהציצית היא סוג של שריון היא מחייבת את היהודי בכל החלטה לזכור את המצוות והערכים שהתורה מתווה ולאורם ללכת.
הציצית באה להזכיר לנו שאנחנו שונים ואל לנו להתנהג כמו המצרים - ככל העמים, לנו יש ערכים נשגבים של צדק ויושר, חמלה ושלום, ללא משוא פנים, אך נבדלים מהגויים. לכן, להיות קדוש זו מלאכה - מסע בלתי פוסק בנפש פנימה לזכור מי אנחנו ומה נדרש מעמנו, נתהלך בתוכנו נפשפש במעשינו ונתקן הטעון תיקון, ובד בבד, נפתח את הלב לקשב נקי, ולהבנה שתביא אותנו להתנהל בהכרת הטוב שבנו. או אז נרגיש את תחושת השייכות, ואת תחושת השליחות, היוצרת שותפות מתוך יראה ואמונה בצדקת דרכינו שתביא אותנו להיות חברה צודקת וחומלת, חברת מופת- אור לגויים. כך נתחבר לקדושה "והייתם קדושים לאלוהיכם".

פרשת "קרח" פרק טז’ א’ "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל פניו" (פרק טז).
הפרשה באה ללמד אותנו על עוד מידה מקולקלת הבאה מקנאה. הקנאה, למה הוא ולא אני, מביאה לאי אמון ואי אמון מביא למרד, על מנהיגותם של משה ואהרון.
מנהיגותו של משה עומדת כל הזמן במבחן וכל פעם מול קבוצה אחרת המערערת על מקומו, אך הפעם חברו כמה קבוצות בהנהגתו של קורח בקריאה למרד והבעת אי אמון, כדי לערער על סמכותו של משה כמנהיג. המנהיג הנאמן.
גם בתוך משפחתו של משה למדנו לא מזמן על קנאתם של אהרון ומרים. שרגשות הקנאה הביאו את מרים לדבר לשון הרע, על משה, ועליהם נענשה.
אך פרשת קורח מפגישה אותנו בקנאה שמובילה למרד כדי להפיל את משטרו של משה רבנו.
ומאחר שמדובר בביקורת אישית נגד משה ואהרון, משה הגיב באופן רגשי מאוד.
זה כל כך מובן, הרי כל אדם שמשתלחים בו- באישיותו ,בדברי בלע, ללא רסן וללא ביסוס, ייפגע עד עמקי נשמתו, כי מדובר ברצח אופי.
וזה מה שקרה למשה מנהיג העם, הביקורת האישית, הכתם הזה אינו קשור למנהיגותו, אלא לאישיותו וזה פוגע מאוד! מדובר בקנאה= רגש הרסני, הפושט כאש בשדה קוצים ,חייבים לכבות את האש הזרה, מיד!
לכן, משה במקום להסביר הוא מציע להם את מבחן המחתות "מבחן הקטורת" כדי להוכיח להם שלא מדובר בהתנשאות אלא במינוי אלוהי – משמיים.
כאן המבחן של קורח, אם קורח באמת מנהיג הדואג לעם ישראל כפי שאמר: "כל העדה קדושים"(פסוק ג’). היה חייב לדחות על הסף את ההצעה של משה ולבקש שכל העם ישתתף במבחן הקטורת. אולם קורח לא דאג לביטול ההיררכיה, אלא רצה את הכהונה לעצמו, בלבד! לכן, הסכים להצעה שרק 250 איש שאתו ישתתפו במבחן המחתות- הקטורת.
ומה קרה? המבחן הסתיים באש היורדת ומענישה את כל 250 האנשים שהשתתפו, "וְאֵשׁ יָצְאָה, מאת השםַ ותֹּאכַל, אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, מַקְרִיבֵי, הַקְּטֹרֶת" (פסוק לה).
כל מי שהבעיר אש זרה ודיבר לשון הרע, דברי בלע, והתנשאות, נשרף באש ונבלע באדמה.
קורח, לקח לאבדון עמו 250 איש. ללמדנו: שהקנאה מוציאה את האדם מדעתו . הקנאה עיוורת אש אוכלה. הקנאה היא רגש הרסני, מחד גיסא, פוגעת ורומסת ללא רחם במושא הקנאה=במי שהקנאה מכוונת אליו ומאידך גיסא, פוגעת בנושא הקנאה, כי הקנאה ממררת את החיים ולא נותנת מנוח- מעוותת מציאות.
הרי מחלוקת זה דבר חיוני ודבר נפלא וטוב שיש ריבוי של דעות, כל אחד מוסיף את הגוון ואת הפרשנות שלו וזה, האמינו לי, מפרה את המחשבה ומוסיף נופך רב. אך מעשה קורח אינו מחלוקת לשם שמיים, אלא אינטרס אישי הכול בשביל ההתנצחות ולא בשביל האחדות, ועל כך נענש.
הענישה היא הוכחה: וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי-ה’ שְׁלָחַנִי....(פסוק כח’).
אולם, באותם רגעים קשים מנשוא של קנאה ודברי בלע, משה מתעלה מעל כל פרי הבאושים שגרמו לרצח אופי, פותח את הלב הרחום, ומתוך הכרת הטוב שבו, השמיע את המשפט המכונן: "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" (פסוק לב).
מהפרשה ליקטתי תובנות: על כל אדם ללמוד איך להתנהל מתוך הכרת הטוב שבו. להסתכל על חצי הכוס המלאה, ואני מציעה, למזוג את חצי הכוס לכוסית קטנה ואז הכוסית תהיה תמיד מלאה. לשמוח ולהודות על מה שיש, כי שום דבר אינו מובן מאליו. ונבין שהאושר נמצא בתוכנו ולא במקום אחר.
אסיים בתפילה: מי ייתן, ונדע להבחין ולהפריד בין מחלוקת הגורמת לתככים ולשסע בתוכנו, לבין מחלוקת אמתית המפרה את המחשבה ומחזקת את תחושת השייכות, השותפות והאחדות בינינו ושומרת על האחידות! כמו השיר של נעמי שמר, וביחד= באחדותנו נהיה לרוב, נתחבר לקדושה, ונהיה לאור- אור לגויים. אמן!

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״