נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > זהירות פצצה מתקתקת: גז ראדון במרתפים!
10 לאוגוסט 2018
זהירות פצצה מתקתקת: גז ראדון במרתפים!
מוריס דוד בר-יוסף, 2018-08-10 - 10:00

אחרי שנחשפנו לסכנה הברורה הטמונה ברעשי-אדמה ואחרי מסע-ההפחדה מפליטת רעלים מכלי-רכב הצורכים סולר, שלא לדבר על פצצות מרחיקות לכת ואפילו עפיפונים מתפוצצים, מתברר שכולנו יושבים על פצצה מתקתקת בלתי נראית-לעין ושמה ’גז-ראדון’. הצרה היא שמעטים מודעים לסכנה הגדולה הטמונה בה ושהרשויות כלל לא עוסקות בחשיפה ובאכיפת ביצוע הבדיקות הנדרשות. הנה תקציר הסיפור המפחיד. 

כל הזכויות שמורות

 צילום: אילוסטרציה

 

מעט מאוד אנשים בארץ מודעים לעובדה לפיה יושבת מדינת-ישראל על פצצה-מתקתקת העלולה לגרום למספר גדול של מקרי-מוות ואין הכוונה להפצצה מצפון או דרום וגם לא לרעידות-אדמה ואפילו לא לזיהום הנפלט מכלי-רכב זוללי סולר. הסיבה הבלתי נראית-לעין לסכנה האמתית הזאת, נמצאת בכל מקום ואינה נראית-לעין והיא ’גז הראדון’.

 
ספק גדול אם תקבלו תשובה מפורטת ובדוקה ממרבית האנשים שתשאלו אם הם יודעים מהו ’גז הראדון’, מדוע הוא כה מסוכן, היכן הוא נמצא וכיצד מתמודדים נגדו. בארה"ב למשל, לא רק שמתפרסמים מחקרים חדשות לבקרים בנושא זה, להזהיר את הציבור מפני ריכוזים מסוכנים, אלא שאין גם שום אפשרות לקנות או למכור בית, מבלי שיעבור בדיקה מוסמכת של גז-ראדון, אבל בישראל-כמו-בישראל, הסיפור הזה לא מספיק דרמטי, חרף תוצאותיו העגומות וכמעט שאין איש טורח להתעניין בו. כל זאת למרות ההסכמה של כל הנוגעים בדבר ולפיה גז-הראדון הוא הסיבה השנייה למחלת סרטן-הריאות, אחרי עישון סיגריות!.
על רקע זה ראוי תחילה לנסות ולהסביר במה בעצם מדובר ומדוע המודעות לפצצה-המתקתקת הזאת כה זניחה.
 
מדובר בגז-אציל שנוצר בהתפרקות רדיואקטיבית של יסודות ראדיום ואורניום המצויים בחומרים שונים כגון מלט, בלוקים, ריצוף, קרמיקה וחומרי בנייה אחרים. הצרה היא שלגז-ראדון אין טעם ואין לו ריח או צבע ולא ניתן להבחין או לחוש בו ללא עזרי-בדיקה מיוחדים. מתוך כך שמדובר בגז-אציל מבחינה כימית, הוא לא מתאחד עם יסודות אחרים וחודר בקלות רבה דרך הקרקע ומבעד לנקבוביות של חומרי הבנייה ומתפזר באוויר וכתוצאה מכך, נמצא גם באוויר הפתוח ובכל מבנה קיים.
 
גז-הראדון חודר דרך חריצים, צינורות רופפים, פתחים בבורות-ניקוז וחללים, בהם עוברת צנרת חשמל, מערכות-ביוב וכדומה. בימים קרים, כאשר החלונות בבית סגורים והחימום פועל, יש הבדל בין הטמפרטורה של האוויר החיצוני לבין הפנימי, דבר שגורם לאוויר החם לעלות כלפי מעלה וכתוצאה מכך נוצר תת-לחץ בקומות התחתונות של המבנה, כמו למשל במרתף והדבר גורם ליניקת הגז מהאדמה לתוך הבניין. ריכוז גז-הראדון בבית אינו קבוע והוא גם שונה בין יום לבין לילה ומעונה לעונה, אבל הוא כל הזמן נוכח, למרות שעושה רושם מטעה כאילו נפקד.
 
מבלי להיכנס כאן לנתונים מסובכים ולמספרים שקשה להבין או לעכל, מוסכם על כל הגורמים האמורים לטפל בגז-הראדון, כי הריכוז שלו בקרקע עומד על-222 (בעוד האורניום עומד על 238 והראדיום על -226) ועל רקע זה ראוי להדגיש כי המשרד להגנת-הסביבה כבר קבע, כי מציאת ריכוז של גז-ראדון ברמה של-200, מהווה תנאי-סף לנקיטת פעולות נדרשות לשיפור המצב, במידה שמדובר במבנה-ציבורי ואם נמצא ריכוז ברמה גבוהה יותר, מחייב הדבר אכיפת פעולות על-ידי הרשויות-המקומיות, שרובן ככולן לא רוצות לשמוע על כך מטעמים תקציביים.
 
חשוב לזכור כי כמות גז-הראדון החודרת למבנה, תלויה בכמות הראדון המצויה בקרקע, בצפיפותה ובשיטת-הבנייה באמצעותה הוקם המבנה. אבל לא פחות חשובה היא העובדה לפיה, בעיות הבריאות לא נגרמות מנשימת הגז עצמו, אלא משאיפת ’בנותיו’ של גז-הראדון. הגז מגיע לאוויר ועובר במהלך 3.8 ימים (מחצית מ’אורך חייו’) תהליך התפרקות הדרגתי, בו נוצרת שרשרת ’בנות ראדון’. מדובר ביצירת אטומים רדיואקטיביים של חומרים מוצקים הנספחים ברובם לחלקיקי האבק שבאוויר ומגיעים לריאות שלנו בזמן שאיפת האוויר. חלקיקים אלה, שפוגעים ברקמה, עלולים לגרום לשיבושים בצופן-הגנטי של התאים ולהפוך אותם בהדרגה לממאירים והנה מתכון בדוק, לא עלינו, לסרטן-הריאות!.
 
עד לאחרונה נערכו בישראל יותר ממאה-אלף בדיקות בלבד בבתי-מגורים ומקומות-עבודה לקביעת ריכוזים של גז-הראדון. התוצאות הוכיחו כי מדובר בריכוזים שבין עשרות למאות בקר"ל (יחידת המדידה המקובלת) למטר-מעוקב ובמבנים מסוימים, הגיע הריכוז אף לאלפי בקר"ל למטר-קוב! הנתונים הללו חשפו שוב את מה שכבר ידוע היה קודם לכן, כי בישראל מדובר בגז-ראדון המהווה כאמור פצצה-מתקתקת וכי לפחות על-פי משרד-הבריאות, ניתן לייחס לחשיפה לגז-הראדון 80-100 מקרים חדשים של סרטן-הריאות, מתוך כל 800-1000 מקרים כאלה.
 
 
אגב כך התברר כי אזורי ירושלים, מעלה-אדומים וערד, נמצאו כבעלי הריכוזים הגבוהים והמסוכנים ביותר של גז-הראדון, מה שלא צריך לנחם איש מאזור שלנו, שהרי גז-הראדון לא בדיוק יודע גבולות.
 
אחד המקומות המועדים לפורענות בעניין זה הוא הממ"ד. בחדר-האטום הזה, מקור גז-הראדון בבטון עצמו ומאחר שקצב תחלופת האוויר בו כמעט אפסי, גז-הראדון נשאר בו עד דעיכתו הרדיואקטיבית לאחר מספר ימים ומכאן שהריכוז בו הולך ועולה עד שמגיע לערכים מסוכנים.
 
מתוך כל אלה, עולה הצורך לבצע בדיקות בבתים צמודי-קרקע, במקלטים ומבנים תת-קרקעיים וכמובן בממ"דים, מוסדות-חינוך, חניונים ובעת הבדיקה בבית-מגורים, אין להסתפק בבדיקת חדר בודד, אלא יש להקפיד על בדיקת כל החדרים בבית.
 
יש דרכים להתגבר על ’המכה’ הזאת והן פשוטות למדי: הפחתת ריכוזי גז-הראדון יכולה להתבצע על-ידי אוורור-מאולץ, כאשר מבטיחים תנועת האוויר מבחוץ פנימה (ולא להיפך). קצב זרימת האוויר צריך שיעמוד אז על 3-5 מ"ק לדקה.
 
העניין הוא שהחוק במדינת-ישראל מתייחס לסיפור הזה בכפפות של משי ומחייב בדיקת ריכוזי גז-ראדון רק בעת בנייה חדשה, או בזמן שמבצעים תוספת-בנייה ואינו מחייב בדיקות כאלה לבניינים ישנים. יתר על כן, כמעט לא ידוע על ביצוע אכיפה בתחום זה, שלא לדבר על תנאי לקבלת רישיונות מכל סוג, בהצגת אישור לביצוע בדיקות לגילוי ריכוזים של גז-ראדון. הרשויות ממליצות על ביצוע בדיקות כאלה, פעם ב-3 שנים אבל מתברר כי מדובר רק בהמלצה שאיש כפי הנראה לא שמע עליה כי הבדיקה עולה למישהו כסף...
 
סקר שנערך לא מכבר על-ידי המשרד להגנת-הסביבה והמכללה האקדמית ’הדסה’, הוכיח כי חלה עלייה בריכוזי גז-הראדון, בעיקר כתוצאה מהקטנת השימוש בחול לבנייה, לצד הגברת השימוש בחומרים המכילים ראדיום ואורניום. כתוצאה מכך חודשה ההמלצה לבצע בדיקות בממ"דים, חדרים צמודי-קרקע, מרתפים, מקלטים וחניונים ובאתרי הבנייה של תמ"א-38 אבל מי שמע על כך?
 
גם זיכרון-יעקב יושבת על אותה פצצה-מתקתקת ואפילו המועצה-המקומית עצמה נמצאת מעל מקלט ובו מוקד-106 ומחלקת-הביטחון, שמהווה מקום מועד לפורענות, שלא לדבר על כל בתי-הספר ובהם מקלטים והבניינים של תמ"א-38, המקלטים הציבוריים ואפילו מוזיאון העלייה-הראשונה והמקלט המשמש את הארכיון לתולדות-המושבה.
פנינו למועצה-המקומית לבדוק מה וכיצד נעשו הדברים בטיפול בפצצה-המתקתקת 
 
 
תגובת המועצה המקומית זכרון יעקב: 
"מבצעים כל הבדיקות כנדרש"
" המועצה-המקומית מבצעת את כל הבדיקות הנדרשות בהתאם להנחיית משרדי-הממשלה השונים והבדיקות כולן, יצאו תקינות.
בהתאם להמלצות המשרד להגנת-הסביבה, לבצע בדיקות כל 5 שנים, ביצעה המועצה-המקומית במהלך 10 השנים האחרונות, שתי בדיקות לגילוי גז-ראדון בבניין המועצה.
כמו כן, הנחיות משרד-החינוך קובעות, כי יש לבצע בדיקה כל 3 שנים, אבל אך ורק במקומות או באזורים שנתגלה בהם גז-ראדון וכן בכל מקרה שקיים מרתף או מבנה תת-קרקעי במוסד-חינוך. מוסדות החינוך של המועצה-המקומית, אינם נמצאים בקטגוריה זו.
בנוגע למקלטי המועצה, רוב המקלטים הינם עיליים ואין בהם סכנה ובהתאם להמלצות המשרד להגנת-הסביבה, כי אין צורך לבדוק ריכוז גז-הראדון בחדרים שלא מאוכלסים באופן שוטף, המקלטים לא נבדקים.
ככל הידוע למועצה-המקומית, בדיקת גז-ראדון אינה תנאי לקבלת רישיון-עסק"
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }