נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - כי תצא (מפרק כא-כה)
24 לאוגוסט 2018
פרשת השבוע - כי תצא (מפרק כא-כה)
אסתר פינס, 2018-08-24 - 10:00
כל הזכויות שמורות
 
משה מדבר אל העם (תמונה: the Providence Lithograph Company / ויקיפדיה).
 
 
בפרשת הקודמת משה החרד לגורלנו בונה את מוסדות השלטון, השוטרים והשופטים חייבים להיות נקיי כפיים וישרי דרך ובקיאים בתורת החיים שתנחה אותם לטפל בכל בעיה, בלב פתוח ובחיל ורעדה כדי לא לעשות עוול במשפט.
והיה והעם ירצה מלך ככל הגויים, התנאי למלך שיהיה יהודי מבני עמנו, ולא ירבה נכסים ונשים, כי בכל כוח טמונים יסודות של יוהרה והשחתה.
משה ממשיך ומדבר על קליטה ומיון לפני צאתם למלחמה. לפני יציאה למלחמה השוטרים והכהן בודקים את מורל הלוחמים ונותנים פטורים: למאורסים, לנוטעי כרמים ולבוני בתים. ופטור מיוחד למפחדים, כדי שלא יכניסו מורך לב בלוחמים. "האיש הירא ורך הלבב." פטור!
פרשת "כי תצא"- היא עמוסה במצוות. אחרי קליטה ומיון חיילים, משה ממשיך להנחיל לצבא קודים מוסריים. המחנה הצבאי חייב להיות קדוש המשקף התנהלות צנועה, לא מתרברבת ומוסרית. על כל מפקד וטוראי להתנהל על פי קוד מוסרי.
כך נפתחת: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה’ ....בְּיָדֶךָ.... וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, .....וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשה.......וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר....תָּבוֹא אֵלֶיה..." 
כי תצא למלחמה, יציאה למלחמה הינה דבר הכרחי כדי להגן על רכושנו ועל עצמאותנו, על זכותנו להתקיים בנחלת אבותינו. אבל, התורה אומרת לנו גם במלחמה קיומית, כמו בכל דרכי החיים, יש כללים, יש מצוות ויש חוקים, כדי שנוכל לחזור הביתה בכבוד מבלי לאבד צלם אנוש. 
לאור האמור, הפרשה נותנת לנו כלים להתמודד עם חולשות אנושיות גם בשעת מלחמה. הפרשה לא אוסרת על החייל לקחת לאישה שבויית מלחמה, מה שכן הפרשה מלמדת, הוא: ריסון עצמי, ושליטה על היצרים. מכיוון שחייל בשעת מלחמה, הרחק מהבית, מפעמת בו רוח קרב ומפעם בו גם, "יצרו של אדם" למראה יפת תואר. 
לכן, במקרה כזה של שבויית מלחמה על החייל להביאה אל ביתו, ייקח אחריות לשלומה שלא יחסר לה דבר, לא ייגע בה, ויאפשר לה לבכות על הוריה ולקיים את דתה גם אם מדובר בעבודה זרה. רק אחרי חודש ימים, אם ירגיש שהשבויה חשובה לו, שישאנה לאישה ואם לא, ישחרר אותה לחופשי. 
מאז ועד היום, אין לגעת בשבויה! ריסון עצמי, ושליטה על היצרים הינם קוד מוסרי!
כל פרשה היא שיעור לחיים, המלמדת אותי: מאחר שהחיים שלנו מלאים בהתמודדויות, חייבים לדעת להתמודד ולשלוט על חולשות אנושיות. ההבנה שאיני מושלמת! יש בי טוב ורע היא נותנת לי כלים להכיר באמת, להבחין בטוב וברע שבי, אבער את הרע שיישאר בתוכי אך בשליטתי, ואז הטוב שבי יבוא לידי ביטוי ואכיר תודה. 
אחריותנו כהורים, ללמד את ילדינו שהחיים אינם פיקניק, עליהם ללמוד ריסון עצמי, ולדעת להתמודד. לא ללכת לאיבוד, לא לאבד עשתונות, אלא לשלוט על היצרים, ולקחת אחריות. לראות את האור בתוך הקושי, כדי שבבוא היום יהפכו אף הם להורים אחראים המתווים דרך ומקנים ערך. שיעוררו את האהבה ואת הזיכרון מי אנחנו ומאין באנו, יכניסו את השמחה, ויחזקו את הענווה ואת תחושת השייכות לזהותנו ואת האחדות בינינו ובתוכנו, ויעבירו את הלפיד הלאה מדור לדור. כי זה מקור עוצמתה של משפחה ואומה!
ובנוסף: בימינו ישנה התמודדות ב"אייפון"- לא להתמכר! בשובנו מהעבודה להניחו בצד ולהקדיש מתוך אחריות ותחושת שייכות, זמן איכות לבית ולמשפחה, בתקשורת מקרבת ומפרה לילדינו, לבן /בת הזוג, כדי לבנות משפחה חמה, מכבדת ואוהבת, מאוחדת!
משה ממשיך להנחיל ערכים: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ." 
אני קוראת הפרשה ונפעמת כל פעם מחדש איך התורה יורדת לפרטי פרטים ולא מחסירה אף פרט להזהיר אותנו מעצמנו וללמדנו: חוקים ומשפטים, שליטה על היצרים, מצוות בין אדם לחברו, ובין אדם למקום, ענווה וחמלה וכעת אחריות ובטיחות, כדי שנצליח להקים בארצנו חברה אחראית, חומלת, חברת מופת.
על כן, מצוות המעקה מלמדת אותנו אחריות ושמירה על בטיחות כדי למנוע אסונות. אסור לחסוך במעקה ולחשוב לא יקרה כלום, הכול יהיה בסדר, חובה לחשוב באחריות כמה צעדים קדימה ולמנוע אסון. 
ההצלחה טמונה בין אמונה וביטחון, חשיבה הכרתית פעילה, לקיחת אחריות, והשתדלות אנושית בכל דבר. לא סומכים על הנס אבל מאמינים בו. 
משה ממשיך: "כִּי-תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, מַשַּׁאת מְאוּמָה--לֹא-תָבֹא אֶל-בֵּיתוֹ, לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ.  ַבחוּץ, תַּעֲמֹד..."
משה מצייר מצב נוגע ללב! אם נתתי הלוואה לאדם ואינו מחזיר, והחלטתי לסור לביתו לגבות החוב, הודיע על בואי וכדי לא להלבין פניו, אחכה לו מחוץ לביתו. אם החוב הוא בגד והבגד הוא היחיד שיש לו, אחזיר לו הבגד למרות שהוא שלי כדי שיהיה לו במה לישון. מדובר בשיעור לחיים, החמלה מעל לחוק. 
בימים אלה של חודש אלול אני מתפללת שנדע לעורר את החמלה הנטועה בליבנו המעוררת הקשבה לקול הפנימי הרצוף ענווה, יראה, שלום ואהבה ולהנחילה לדורות. ומתוך הכרת הטוב להודות על כל היש. 
אליך אלו-הי/ אביהו מדינה
כי ידעת את כל לב 
וידעת מה כואב 
מה אסור מה מותר 
מהו רע מה ישר 
אני יודע מעיניך לא נעלם דבר 
 שבת שלום ומבורך!

 אסתר פינס 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }