נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לילדים
חגיגת סרטים בקיסריה
גפן מגזין המושבות > כללי > בדרך לטוקיו 2020!
24 לאוגוסט 2018
בדרך לטוקיו 2020!
מיכל כהן-אלדן, 2018-08-24 - 10:00

 שייטת ה-470 נועה לסרי מבנימינה יחד עם השייטת גיל כהן הבטיחו בשבוע שעבר את שני הכרטיסים 

הראשונים של ישראל למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020
כל הזכויות שמורות

נועה לסרי, צילום עצמי

נועה לסרי, תושבת בנימינה בת 19 וספורטאית מצטיינת בצבא, חזרה לפני שבוע עם שותפתה לסירה גיל כהן מאליפות העולם לבוגרות בשייט מפרשיות 470 בדנמרק עם הישג מדהים של השגת קריטריון אולימפי. הקריטריון הוא כרטיס הכניסה בשייט עבור המדינה לאולימפיאדה בטוקיו ב-2020.

נועה שהייתה טניסאית בולטת המדורגת ראשונה בנוער, החלה את דרכה בשייט לפני שנתיים וכבר קטפה את אליפות ישראל ומדליה באליפות אירופה לבוגרות.
 
ספרי לי על התחרות וההישג הנפלא שזכיתם.
תודה רבה, זה באמת הישג מרגש. מדובר באליפות העולם בשייט מפרשיות בדגם 470 נשים. אליפות העולם התקיימה באהרוס, דנמרק והייתה שיא העונה במסגרת סבב התחרויות הבינלאומיות. בתחרות השתתפו 47 צוותים מ- 25 מדינות שלכולם מטרה אחת והיא להשיג כרטיס כניסה עבור המדינה שלהם לאולימפיאדה. עם סיום התחרות הגענו למקום ה11 והיינו בין שמונה המדינות שזכו בכרטיס כזה. הכרטיס הוא למדינה ולא אישי וזה אומר שיש עדיין עבודה בלהשיג את הזכות לייצג את המדינה. במהלך השנה הקרובה איגוד השייט יפרסם רשימה של תחרויות שיחשבו כדי לבחור את הצוות הבכיר שייצג את המדינה.
 
מתי התחלת עם השייט?
לשייט הגעתי אחרי שפרשתי מהטניס, באופן לא מתוכנן, דרךתלמידה בקורס מורים לפילאטיס של אמא שלי שזיהתה את הפוטנציאל שלי להיכנס לשייט. אותה תלמידה בשם איריס רבינוביץ’ היא אמא של דן פרוייליך, שייט אולימפי שהשתתף באולימפיאדת ריו ב-2016. יצאתי לשוט בפעם הראשונה בחיי עם דן בפעם לפני שנתיים בדיוק ומהרגע הזה התאהבתי בים ובשייט ומיד נכנסתי למסגרת תחרותית במועדון השייט שדות ים עם המאמן אילן בסיק-תשתש. התחלתי לשוט עם צוף זמטוביחד איתה זכיתי באליפות ישראל לנוער. לפני חצי שנה חברתי לגיל כהן שהשתתפה כבר באולימפיאדת לונדון ב-2012 ובאולימפיאדת ריו ב-2016. החיבור בייני לבין גיל היה מיידי, טבעי וחזק. אני מרגישה שעם גיל אני יכולה להגיע רחוק והשמיים הם הגבול. אנחנו מכוונות לפודיום באולימפיאדת טוקיו 2020.
 
ספרי על הספורט בחייך, מתי התחלת, לאיזה ספורט הכי התחברת ומדוע?
הייתי ילדה אתלטית וספורטיבית שגדלה בשדות הפתוחים בגבעת עדה. מגיל צעיר הסתובבתי עם כדור כלשהו, כדורגל,כדורסל, כדור טניס או פינג פונג. בגיל חמש רשמו אותי לחוג טניס במתנ"ס ומהר מאוד הטניס תפס תאוצה. עברתי לשחק כל יום במרכז הטניס ביוקנעם ובהמשך אצל ערן דנק בזיכרון יעקב ולבסוף אצל אסף אינגבר באקדמיה לטניס תל אביב. הגעתי להיות מדורגת ראשונה בנוער בארץ עם לוז אינטנסיבי וצפוףוהרבה תחרויות בחו"ל. 
אני בנאדם ממוקד מטרה ובכל ענף ספורט בו אני עוסקת אני עושה זאת בצורה מקצועית. בזמן ששיחקתי טניס השקעתי בזה את כל הזמן שלי והמשחק זרם בדם שלי. וכעת כשאני בשייט החיבור שלי אליו הוא טוטאלי. אני חושבת שיש קווי דמיון בין טניס לשייט, הם שניהם סוג של שחמט בתנועה וכוללים ניתוח ואסטרטגיה מול יריב אחד או מול רבים. כרגע, אני בשייט וזה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות ומחוברת אליו.
 
ספרי על תפקידך בסירה ועל התפקוד בצוות
אנו שטות בסירה זוגית בדגם 470 ואנחנו שתיים בסירה. אני אשת צוות והתפקיד שלי הוא לאזן את הסירה ולהיות אחראית למפרש החלוץ והשותפה שלי לצוות גיל כהן, היא ההגאית המנווטת את הסירה ואחראית על המפרש הראשי. השייט בדגם 470 מורכב, פיזי וטקטי וכולל פרמטרים של כושר, זריזות ותפקוד במצבי לחץ. אנו נדרשות לריכוז גבוה ומיקוד ומהירות תגובה למצבים משתנים. התקשורת ביננו בצוות מאד חשובה ואין הרבה זמן במהלך השיוטים בתחרויות לתקשר במילים ולכן אנו מתאמנות בים כדי להכיר ולקרוא אחת את השנייה בכל מצב. הים, הרוחות ומזג האויר משתנים כל הזמן וזה האתגר הגדול שלנו. בשייט אי אפשר לצפות את התנאים מראש והמטרה היחידה היא לחצות את הקו ראשון וזה לא עניין של זמן אלא נמדד ביחס לצוותים אחרים.
 
ספרי על ילדותך, באיזה בית ספר למדת ומה אהבת לעשות בזמנך הפנוי?
גדלתי בגבעת עדה ולמדתי בבית ספר גבע. כשהייתי בכיתה ו’ עברנו לבנימינה כדי להתקרב לתחנת הרכבת ולהקל עלי עם הנסיעות לתל אביב. ביסודי תמיד שיחקתי כדורגל עם הבנים והייתי לגמרי טום-בוי. בתיכון למדתי באורט בנימינה ואפשר להגיד שלמדתי ברכבת כי כמעט לא הייתי בכיתה. בית ספר אורט בא לקראתי ותמך בי והיה לי הסכם ג’נטלמני שכל עוד ממוצע הציונים שלי לא יורד מתשעים אני מורשית לצאת לאימונים ותחרויות.
זמן פנוי? אף פעם לא היה לי באמת זמן פנוי! גדלתי במגרשים ובנסיעות אליהם ומהם. ולכן למדתי לתכנן הכל גם כשנראה שזה בלתי אפשרי. אני באמת חושבת שכשיש לחץ טוב ויש הרבה דברים לעשות מספיקים הרבה יותר.
 
נועה (מחוץ לסירה משמאל) וגיל כהן מובילות במאי השנה באליפות אירופה. צילום: nikos alevromytis
 
איך זה להיות הבת של מרתה ענבר מלכת הפילאטיס? את מחוברת לפילאטיס? איזה אימא היא?
אימא תמיד הייתה מאוד מעורבת ותמיד תמכה וקידמה אותי למצוינות בכל מה שעשיתי. כבר כילדה בת תשע נכנסתי לסטודיו של אימא בזיכרון יעקב עקב פציעה בכתף ועקמת שהתפתחה לי מהטניס, ומאז תרגול פילאטיס הפך להיות חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלי כספורטאית. אימא תמיד התייחסה אלי כספורטאית מקצועית ותמיד היו לה דרישות גבוהות שדחפו אותי קדימה. אני מגיעה לסטודיו של אימא ארבע פעמים בשבוע בבנימינה או בזיכרון וזה חלק חשוב מהאימונים שלי. 
 
איך נראה שבוע בחיים שלך כספורטאית? תארי לנו את שגרת האימונים שלך?
אני רוכבת על אופניים או יוצאת לריצה ממש מוקדם בבקרים. מגיעה לצבא בחיפה בבוקר ומשם לאימון שייט של כמה שעות במרינה בתל אביב או בחיפה. אימוני כושר אישיים אני עושה אצל איריס רבינוביץ, בעתלית ושיעורי פילאטיס אצל אימא בסטודיו בבנימינה או בזכרון. פעם בשבוע במהלך העשור האחרון, אני מקבלת טיפול פיזיותרפיה אצל רני תמיר בזכרוןיעקב. אני חלק מהסגל האולימפי אז אני גם מקבלת טיפולים של פיזיותרפיה וכושר בונגייט ופגישות עם תזונאית.
 
ומה עם המשפחה בכלל, הם גם מעורבים?
העיסוק בספורט הוא טוטאלי ומחייב ותופס הרבה זמן ומקום בחיים שלי ובחיי המשפחה שלי וכולם נרתמים בכדי לתמוך ולעזור לי. לאבא שלי יש חברה לאנרגיה סולרית להתקנת פאנלים על גגות והוא גם יזם של עץ סולארי מיוחד במינו על קו התפר שבין אמנות שימושית וקהילה ובכלל מאד קשוב לסביבה ולטבע. החלוקה בין אמא ואבא היא ברורה. אימא מחברת אותי לגוף, לאימונים ולהישגים ואבא מחבר אותי לעצמי ולטבע. אבא הוא השף הפרטי שלי שדואג לכל ענייני התזונה ואיתו אני גם יוצאת באופן קבוע לריצות בבקעת הנדיב ולרכיבות אופניים בשטח בסביבות הר חורשן ועופר של כ45 ק"מ שלוש פעמים בשבוע. אח שלי גיא לומד בכיתה י"ב בבית ספר אורט ומאד פעיל במגמת רובוטיקה ופיזיקה. גיא ואני החברים הכי טובים ובכלל המשפחה שלנו מלוכדת. אנחנו נהנים להיות בבית ולארח חברים אצלנו.

עם כל החיים האינטנסיביים מה את עוד אוהבת לעשות?
אני ממש אוהבת לשוט וזה לא מובן מאליו שאני עושה את מה שאני אוהבת. אני גם אוהבת כל דבר שקשור לספורט עם כדור וגם לרוץ ולרכב על אופני שטח. אני אוהבת מוזיקה ולנגן בסקסופון, לבשל ולטייל בארץ ובעולם.
 
כיצד מממנים ספורט כל כך יקר? יש לך ספונסר?
שייט תחרותי הוא ספורט יקר מאוד וכולל העברות של הסירה לתחרויות בחו"ל, טיסות ועלויות של הסירה עצמה והציוד הנלווה. איגוד השייט ויושב הראש גילי אמיר, הוועד האולימפיומועדוני השייט שלי ושל גיל (שדות ים והפועל תל אביב)עוזרים ותומכים בנו במימון אבל הצורך בספונסר גדול ותמידי ואנחנו כרגע מנסות לגייס חברות לעזור לנו. לדוגמה, אפשר לתמוך ברכישת ציוד כמו מפרשים ובתמורה לקבל מיתוג.
 
צבא
אני משרתת בבסיס חיפה בחיל הים כספורטאית מצטיינת וזה מאפשר לי להשקיע את כל האנרגיה והזמן שלי בשייט ובכושר.המפקדת שלי נחמדה ומתחשבת וכולם תומכים בי בבסיס. הם מבינים שאני בשליחות למען מטרה טובה וחשובה של ייצוג המדינה.
 
מה החלומות שלך?
החלום שלי בטווח הקצר הוא להגיע לאולימפיאדה בטוקיו ב-2020 אבל לא רק להשתתף אלא לעמוד על הפודיום עם מדליה סביב הצוואר! אני יכולה להבטיח שספורט תמיד יהיה חלק מחיי אבל אני עדיין צעירה בשייט ובחיים אז לגבי החלומות בטווח הארוך אני עדיין לא בטוחה, נחייה ונראה.
 
נועה לסרי (מימין) וגיל כהן במקום החמישי באליפות אירופה לבוגרות בחודש מאי השנה בבולגריה. צילום: nikos alevromytis
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }