נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ראיון עם אייל כגן מועמד לראשות המועצה פרדס חנה כרכור
31 לאוגוסט 2018
ראיון עם אייל כגן מועמד לראשות המועצה פרדס חנה כרכור
ריקי לוי, 2018-08-31 - 10:00

 ״מי שעומד בראש המערכת , צריך לחלום. הוא צריך לחלום ובגדול ולצייר את החלום שלו ואחרי שיש לו את החלום הוא גם צריך להוריד אותו לקרקע ולהתחיל ליישם אותו״

כל הזכויות שמורות

  

קורות חיים:
תושב פרדס חנה כרכור, בן 53, נשוי ואב לארבעה.
נולדתי וגדלתי בנתניה. לאחר שירות בצנחנים למדתי משפטים באוניברסיטת תל אביב והתמחיתי במשרד מאירי, יצחקי, ורשאי ושות’. את תחילת דרכי כעורך דין עשיתי בסקטור הציבורי כיועץ משפטי בהסתדרות העובדים, בין השאר כיועץ משפטי ומזכיר "חברת נכסי ההסתדרות נדל"ן בע"מ" בראשות עמיר פרץ. לאחר מכן הייתי במשך שנתיים עוזרו של מ"מ ראש עירית ת"א, דן דרין, ראש מנהל התכנון והבניה בעיריה. בהמשך הייתי במשך מספר שנים עיתונאי כלכלי ב"מעריב עסקים" ו"פורבס ישראל". לאחר מכן חזרתי לעבוד כעורך דין פרטי עם התמחות בדיני עבודה ונדל"ן.
בשנים האחרונות הנני יזם חברתי-קהילתי המתמקד בעיקר בקשרים שבין עסקים מקומיים, קהילה ורשויות מקומיות, עם דגש על כלכלה מקומית מקיימת, שיתופי פעולה ועוד.
ב-2010 הקמתי את התאגדות העסקים הקטנים בפרדס חנה כרכור, קבוצה המונה בפייסבוק כ-1,400עסקים.
במקביל אני היזם והמפיק של "ח"י באהבה – לילה לבן בפרדס חנה כרכור",אירוע שהחל עם 300 איש ב-2010 ובקיץ 2014 הוציא (למרות "צוק איתן") 8,000 איש לרחוב. האירוע, שהתנהל תחת הסלוגן "60 עסקים – קהילה אחת" מהווה את נקודת השיא של פעילות שנתית שמטרתה עידוד העסקים הקטנים בפרדס חנה כרכור, חשיפתם לקהילה ועידוד הקהילה והתושבים לקנייה בעסקים המקומיים.
לצד פעילות זו הייתי שותף ב-2013 בהפקת האירוע "מקום שמור – מאה לכרכור", שעסק באדריכלות, היסטוריה ומרחבי מחיה, ונועד לחשוף את הקהל הרחב לכל נושא השימור עם דגש על הפיכת המרחב המקומי לבסיס לתיירות פנים.
בשנת 2015 הפקתי את ה"פרכוריאדע", העדליאדע היישובית הראשונה בהיסטוריה של פרדס חנה-כרכור. האירוע, בו השתתפו כ-3000 תושבים, נעשה בשיתוף פעולה עם בתי הספר היישוביים, אמנים מקומיים ותנועות הנוער תוך הגברת המודעות לתהליך המיחזור שהחל ביישוב.
באותה שנה, ובמקביל, הייתי ממובילי מחאת "ים חופשי", שנועדה לאפשר לתושבי האזור כולו ובכלל זה פרדס חנה כרכור, ליהנות מגישה חופשית לחופים הציבוריים ברצועה שבין חוף הארובות לחוף האקוודוקט בקיסריה, ללא תשלום עבור החניה, מאבק שהגיע עד לבית המשפט העליון.
בשנתיים האחרונות, 2016 ו-2017 , הפקתי וניהלתי אמנותית את פסטיבל "טוב ברחוב", יוזמה משותפת שלי ושל המועצה המקומית. בשנת 2016 הוצאנו 8000 איש לרחוב , ובאוקטובר האחרון הוצאנו 10,000 איש לרחוב, לחגיגת אמנות, תרבות קהילה ועסקים שלא הייתה כמותה.
 
 
1. תנסה לגעת בשלושת הנושאים החשובים ביותר לדעתך, שאותם תדאג לקדם במידה ותבחר.
ככל שאני מתקדם במשעול החיים אני מגלה שיש בעצם שתי אפשרויות לחיות אותם: האדם יכול להיות מוביל ולעצב את חייו קרוב ככל האפשר לחלומות שיש לו בראש, או שהוא יכול להיות מובל ולתת לנסיבות להכתיב לו את הדרך. אני מגיע מעולם היזמות.
יזם טוב, מסמן את נקודה א’, שהיא הבסיס ליציאה לדרך ואת נקודה ת’ אליה הוא רוצה להגיע, זה "החלום" ועכשיו הוא צריך לצאת לדרך ולבצע. זו ה"עשייה". אדם שמאגד בתוכו את שתי התכונות האלו, ידע להגיע מנקודה א’ לנקודה ת’, גם אם יעמדו מולו מכשולים. אפשר לדמיין את זה כמישהו שצריך לעבור נהר. הוא יכול לעבור את הנהר רגלית, ואם זה לא ילך, אז בסירה ואם הנהר יותר סוער, אז הוא יבנה גשר חבלים. אם הוא החליט לעבור את הנהר והוא מספיק נועז ויצירתי הוא יעשה את זה. האופציה השנייה, זה להישאר על הגדה ולוותר. וזו לא אופציה מבחינתי.
 
כך גם לגבי יישוב. מי שעומד בראש המערכת , צריך לחלום. הוא צריך לחלום ובגדול ולצייר את החלום שלו ואחרי שיש לו את החלום הוא גם צריך להוריד אותו לקרקע ולהתחיל ליישם אותו. זה הולך ביחד. אני חולם על יישוב שהוא יישוב שמוביל בכל תחומים, יישוב שנוהרים אליו מרחוק כדי להבין את סוד ההצלחה שלו. אני רואה יישוב שמוביל בתפישה היזמית שלו שבו התושבים שותפים בקבלת החלטות, יישוב שרותם את הכוחות שפועלים כאן-והוכיחו את עצמם לאורך השנים - לטובת המערכת כולה. אני רואה יישוב שבו המועצה עובדת עם התושב שחש גאוות יחידה (שכבר קיימת) על כך שהוא חי ביישוב שהוא שונה, יישוב פלורליסטי שבו ניתן כבוד לכל הזרמים ולכל הקהילות, יישוב שבו יש תמיכה של קהילת האמנים בשכונות, יישוב שבו כל תלמיד יכול למצות את הפוטנציאל שלו ללא תחושה של מחסור וחוסר יכולת להתקדם כי ידיו של הוריו אינה משגת. יישוב שלצד הישגים לימודיים, הילדים והנוער שגדלים בו, יהפכו לאזרחים שרואים את טובת החברה לנגד עיניהם לצד טובתם האישית.
 
 אני רואה בתי ספר מתארחים אחד אצל השני, ומאפשרים החלפת דעות ורעיונות, כמו גם חילופי מגמות וקשר עם האוניברסיטה לתלמידים המבקשים להתחיל לימודים לתואר ראשון כבר בשנות התיכון. אני רואה את היישוב שלנו מוביל את תוכנית התיירות שעליה שקדתי ופיתחתי, שנקראת "דרך המושבות" שתאפשר שיתוף פעולה בין פרדס חנה כרכור, לבנימינה גבעת עדה, זכרון יעקב, יישובי אלונה, קיסריה וג’סר א זרקא, שתזרים לאזור אלפי תיירים, תקציבים ממשלתיים ותספק פרנסה למאות עסקים מקומיים באזור. אני רואה את פרדס חנה כרכור שלה 13,000 דונם חקלאים הופכת ל"בירת החקלאות האורגנית". אני רואה יישוב שנהנה מחוסן יישובי, מחיבור בין קהילות, יישוב שמוביל בקיימות, יישוב שבו המתכננים יורדים לשטח עם האזרחים לפני ביצוע כל פרוייקט גדול ובוחנים ביחד את החלופות הנכונות.
 
אני רואה יישוב שבו התושבים הוותיקים תורמים מהידע העצום שלהם, בשעות אחר הצהריים לתלמידים שמתקשים. אני רואה מערכת חיים שלמה שבו כל היישוב מתפקד כגוף אחד שבו כל האיברים בהרמוניה כי לכולם יש חלום אחד משותף: לחיות במקום עם אהבת אדם, מקום מכבד, מקום עם ערכים שקצת נעלמו מהאופק בשנים האחרונות ולכולנו יש געגוע עז שהם יחזרו לצד ההבנה שאנחנו חיים במאה ה-21 על שלל   מורכבויותיה.
 
 התפישה של התנועה שאני עומד בראשה שנקראת "טוב במושבה" גורסת שחייבים להחזיר לאזרח את השליטה במרחב המוניציפאלי כי בסופו של דבר, האזרח הוא במרכז ולא להיפך. מבחינתנו "הכל קשור בהכל", חינוך קשור לתרבות, ותרבות קשורה לקהילתיות, וקהילתיות קשורה לצביון, וצביון קשור לתכנון ובנייה ולשימור, ושימור קשור לעסקים. לא ניתן להפריד ולנסות לגעת בשלושה גורמים עיקריים כי בכך נחטא לחלום שאותו אנחנו רוצים ליצור. ונקודה מאד חשובה : זה לא יקרה ברגע אחד, גם לא בשנה, זהו תהליך ארוך טווח שייקח כמה שנים . אבל אנחנו יודעים לרוץ למרחקים ארוכים, ואנחנו יודעים להגיע מנקודה א’   לת’.
 
 
2. מצב הכבישים דורש טיפול מיידי. ישנה סכנה ממשית לחיי התושבים, כיצד תפעל לשפר את מצב התשתיות והכבישים?            ,
פרדס חנה כרכור עברה בשמונה השנים האחרונות תהליך של גדילה, שספק אם יש לו אח ורע. בשנת 2010 היו ביישוב 32,000 תושבים, והיום יש כאן 44,000 תושבים, מדובר בגידול דמוגרפי של של 37.5% (!), תוספת של אלפי יחידות דיור בתוך תקופה קצרה יחסית. כשמסתכלים על המספרים מבינים את כל התמונה. מבינים את הפקקים, מבינים את המחסור בתשתיות, מבינים שקיים פער בין הגידול המואץ לבין כבישים ומדרכות שחייבים לעבור שדרוג והתאמה למציאות חדשה לגמרי. בנוסף, על מנת לראות את התמונה הגדולה צריך לציין כי ישנם מספר כבישים ראשיים המשמשים רכבים ומשאיות העוברים דרך הישוב, כבישים אלו אכן מסוכנים מאוד. יש הבדל בין כבישים באחריות המועצה לבין כבישים באחריות מע"צ כדרך הנדיב ודרך הים שלא לחינם התושבים קוראים לה "דרך הדם". אני רואה את המשימה כמורכבת מפעילות מול גופים כמע"צ ומשרד התחבורה מצד אחד, ומצד שני עבודה בשיתוף פעולה עם המועצות באיזור על מנת לגבש פתרון כולל למערך התחבורה. במקביל, ההבנה שהדרך האמיתית להפחתת העומסים בישוב שאמורים עוד לגדול בשנים הקרובות, היא לפעול בנחישות ליצירת חלופה נוחה לרכב הפרטי וזאת על ידי תחבורה ציבורית נוחה למרכז המושבה, לרכבת וממנה, סלילת שבילי אופניים ותמיכה במיזמי שיתוף רכבים.
 
3. במבנים במרכז המושבה אין אחידות ״נראה שהזמן נעצר בפרדס חנה כרכור״, המדרכות צרות יחסית למרכולתם של בעלי העסקים כיצד ניתן לעזור להם מבלי לפגוע בפרנסתם?
יש בפרדס חנה רבים וטובים שמאד אוהבים את העובדה שהזמן כאן כמו נעצר מלכת. אבל זו רק חלק מהתשובה. מרכז המושבה הוא חלון הראווה של היישוב והלב שלו. בראייה שלי,מרכז המושבה צריך מתיחת פנים משמעותית. לב ליבו של המרכז צריך להיות הואדי. בואדי צריכים להיות בתי קפה קטנים, שבילי אופניים, פינות חמד. זו ריאה ירוקה ומרכזית בלב ליבו של היישוב, שהיום לא מקבלת כמעט ביטוי יום יומי ואני מצר על כך. האמפי המיתולוגי שלא מעט מילידי המושבה עוד זכו להנות ממנו חייב לקבל את הכבוד הראוי לו. מדובר במבנה לשימור שחייב לחזור ולפעול לרווחת הציבור וציבור האמנים . פרוייקט "חצר השוק" שהיו כאלו שהתנגדו לו, הינו פנינה אמיתית והסנונית הראשונה בחידוש מרכז המושבה וביצירת תמהיל מרגש של בתי עסק קטנים, סטודיות לאמנים, גלריה ציבורית ועוד.
 אני רואה מרכז יזמות ב"בית האיכר" שאף הוא מיועד לשימור, שילווה על ידי יזמים וותיקים כאשר חלק מהיזמויות שיבואו בו לידי ביטוי יעסקו בנושאים הקשורים למרחב הציבורי. כל האיזור כולו חייב להיות ממותן תנועה ונגיש להולכי רגל. השאיפה הגדולה שלי, כמי שראה כבר לפני עשור את חשיבותם של העסקים הקטנים ואף עשה למענם רבות, זה לדאוג לפרנסתם. מרכז חזק שנמתח עד למתנ"ס וכולל קריית תרבות, מרכז ספורט, בריכה שכבר קיימת, ופארק טבעי, כאמור רק יחזק את העסקים. התכנון המוצע שהינו כמובן תלוי תקציב- יכלול גם החלפת תשתיות, שדרוג המדרכות, הצללות, שתילת עצים ושמירה על הטבע הקיים, ויבטא מחד את ההתפתחות של היישוב לצד התכתבות עם העבר.
 אני מאמין גדול בהחזרת התושב לרחוב והחזרת הרחוב לתושב ולא פחות חשוב, אני מאמין בשיתוף הציבור, כך שתיערך תחרות אדריכלית, שבה הציבור יוכל להחליט על החלופות המוצעות לצד שיתוף של אנשי מקצוע מתחומים רבים שיוכלו לתת מענה מקיף כולל וירוק ככל האפשר לצרכים של כולם.
 
4. מה בנוגע לנגישות הנכים כיצד תפעל להטיב איתם ?
כבר היום אפשר לראות שיפור בכל מה שקשור להתייחסות החברה לנושא הנכים ועדיין כמו רוב התחומים בחברה הישראלית יש עוד המון מקום לשיפור. פניתי בעניין הזה לשכנתי הטובה וחברתי, מלכה שחף שמתניידת על כסא גלגלים. וכך היא מתארת את זה מנקודת מבטה: "קיים חוסר במדרכות, מדובר בסכנת נפשות לכולם. יותר מכך, המדרכות צרות עם הפרעות - עד כדי חוסר יכולת לעבור עם כסא הגלגלים. יש מכשולים רבים כמו תמרורים, עמודי חשמל, ערוגות, פחי זבל שלא במקום, צמחיה שגולשת למדרכות, דברים אלמנטרים שמצריכים הגברת מודעות הן של הציבר והן של עובדי המועצה. במרכז המושבה אין אפשרות לגישה לחנויות במרכז המסחרי. מכוניות חונות על המדרכות וחוסמות מעברים".
בחרתי להביא מדבריה של מלכה, כדי לחדד את הדברים ולאפשר לכולנו לנסות ולהבין את הקשיים של מי שמתנייד על כסא גלגלים. אם עד לפני 10 שנים לא היה רכז נגישות במועצה, היום יש כתוצאה מחקיקה ודרישה של ציבור הנכים ומהיכרותי איתו הוא עושה את עבודתו במסירות ובדבקות.
 חשוב לדעת כי ציבור הנכים בדרגות השונות מהווה 10% מהאוכלוסיה (!). חשוב גם לציין כי בנושא חניות לנכים חל שיפור משמעותי וכן בכל מה שקשור להתעקשות על נגישות בבנייה החדשה. ועדיין יש צורך במעקב צמוד מבחינת רשויות התכנון והרישוי וכן בהגברת האכיפה. לא יעלה על הדעת שאדם שאין לו תג נכה, ירשה לעצמו לחנות בחניית נכים ולו לשניה.
 
 
 
5. גזם ופסולת היוצאים מהבתים נערמים תושבים אומרים שאין מענה קבוע.
אחת הבעיות הגדולות, היא שאנשים לא מקפידים לזרוק את הגזם בנקודות האיסוף ו2. גם לא במועדים הקבועים, ואז יש התרעמות. חלק מהתפישה שלנו גורסת שגם לאזרח יש אחריות. רחוב נקי לא פחות חשוב מבית או חצר נקיים. אם יום האיסוף הוא יום א’ בבוקר אז יש להוציא את הגזם במוצ"ש. אם מישהו מוציא את הגזם שלו ביום ב’ , הגזם נשאר כל השבוע עד הפינוי ואז כל הרחוב סובל. שלא לדבר על פסולת בניין.
 אתן דוגמא קטנה: לפני כמה שנים, האלון הבודד שהוא סמל יישובי היה מוקף בהררי פסולת שנזרקו שם על ידי אזרחים וקבלנים שלא בא להם להזמין מכולה לפינוי שעולה כמה מאות שקלים. הם רוצים לחסוך. לחסוך על חשבון הציבור. התארגנו ,קבוצה של תושבים שבכמה ימי ניקיון ובעזרת המחלקה לאיכות הסביבה של המועצה ותרומה של בעלי עסקים מקומיים, דאגנו לסילוק הפסולת, לשתילת עצי אלון, לאזהרה בדבר אכיפה מוגברת וקנסות למזהמים. וראו זה פלא, המקום הפך אתר עלייה לרגל לתושבים. יש כאן שילוב של הגברת מודעות מחד והגברת האכיפה מאידך. המרחב הציבורי הוא לא מזבלה, הוא חזות פני היישוב.
 
6. נוער ותרבות כיצד משלבים וממנפים את התרבות לטובת הנוער והתושבים ?
שניים מהנושאים הקרובים לליבי. קודם כל בואו נדבר על המהפכה התרבותית שעשינו כאן ביישוב. השיקשוק, "ח"י באהבה – לילה לבן בפרדס חנה כרכור", "טוב ברחוב", "מקום שמור מאה לכרכור" , "הפרכוראידע", "אמנים במושבה", תיאטרון הידית. בכל האירועים האלו אני מעורב, בין כיזם בין כמפיק בין כשותף, בין כפרוייקטור ובין כמשתתף. זה כרטיס הביקור שלנו. אנחנו עשינו טוב למושבה. ב"טוב ברחוב" האחרון, הוצאנו 10000 אנשים לרחוב. ללב המושבה, צעירים ומבוגרים, חילוניים וחובשי כיפה, ממזרח המושבה וממערב המושבה, חדשים וותיקים. וכולם מחייכים וכולם גאים ביישוב שלהם.
 הנוער והצעירים גדלו איתנו ועם האירועים האלו. פרדס חנה כרכור מונה קהילה של מאות אמנים, שאוהבים את היישוב הזה אהבת נפש ורק מבקשים לתרום. הנוער הזה וצמא לעוד ועוד אירועי תרבות. האמנים מבקשים להשתלב בשכונות ולהעצים אותן. בדיוק כמו בתל אביב, אנחנו נפתח מקלטים שיוכלו לשמש את האמנים שיעבדו בפרוייקטים ארוכי טווח עם הנוער.
 
 קחו לדוגמא את הפרכוריאדע שעשינו, תחשבו על בובנאים שעובדים במשך כמה חודשים עם ילדים ונוער בשכונה במסגרת חוגים שנתמכים על ידי מפעל הפיס ומכינים בובות ענק לקרנבל פורים. במקום להסתובב חסרי מעש ומשועממים בשכונה, אנחנו מייצרים גאווה מקומית שרותמת את כולם, כולל ההורים לפרוייקט אדיר שמשלב יצירתיות, חינוך, ביטחון עצמי והנאה אצל בני הנוער. וזו רק דוגמא קטנה האמינו לי.
 
7. כולם מדברים על חינוך, יוזמות חינוכיות ובפרדס חנה כרכור ישנו בית ספר תיכון אחד - חקלאי גם עליו יש ויכוח , רוב הנערים לומדים בבתי ספר מחוץ לישוב, מתי יבנה בית ספר תיכון נוסף ?
אין כל ספק שמצב שבו רבים מבני הנוער לומדים בבתי ספר מחוץ ליישוב, הוא תעודת עניות ליישוב שלנו ואי אפשר להסתתר כאן מאחורי מכבסת מילים. אין כל ספק שיש צורך במספר בתי ספר תיכוניים. יש צורך בתיכון דתי (כיום אין פתרון לנוער הדתי שמסיים כיתה ו’ ונאלץ לנדוד לאור עקיבא), ולשיטתי יש צורך בתיכון מקצועי שיכול לאפשר למי שרוצה לרכוש מקצוע לחיים להתפתח אף הוא.
 ברור שיש צורך בתיכון עיוני נוסף. הניסיון לפתור את המצוקה נדון בהליכים שבין המועצה המקומית לבין הנהגת ההורים היישובית וברור לכל הצדדים שחייב להימצא פתרון מהיר לבעיה,שכן לא ניתן להמתין חמש או 7 שנים עד שייבנה תיכון חדש. זה הליך מורכב שבו מעורב גם משרד החינוך שאחראי על חלק מהתיקצוב של בניית בית ספר תיכון חדש ויש לו תנאי סף משלו כגון בעלות של המועצה על הקרקע ועוד. צריך למצוא כאן את האיזון בין כל הגורמים: הורים, מועצה, משרד החינוך והכי חשוב, התלמידים.
 
 
8. הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים הזקוקים לחינוך מסודר מתמודדים עם קשיים לא פשוטים כיצד ניתן להקל עליהם ?
ראשית כמו בהרבה תחומים נוספים, יש כמובן צורך בתכנון ארוך טווח. חלק מההורים מרגישים למעשה שעיקר העיסוק הוא "בכיבוי שריפות". אין ספק שהמועצה המקומית חייבת לתת מענה לצרכים המיוחדים של הילדים ביישוב בתוך המסגרת היישובית ולא לשלוח את הילדים ליישובים סמוכים. . לשמחתי, הייתי שותף ביצירת הקשר בין המועצה לבין קבוצת הורים שהתאגדה תחת פורום אחד שנקרא "קהילה מכילה" שנועד לאגד את את כל ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים. מדובר בתחילתו של תהליך מבורך שבו ייבנה בסיס נתונים שירכז ויפלח את כלל המשפחות לפי גילאי בעלי המוגבלויות, המסגרות והצרכים השונים. במקביל יוקמו צוותי עבודה לנושאי שירותי רווחה, פנאי ותרבות שבו יבחנו אפשרויות לקידום רעיון הקהילה המכילה. אין ספק שתהליך כזה הוא התהליך הראוי ומלמד על החשיבות בשיתוף הפעולה. יש לו גם יישומים פרקטיים: ביום העצמאות האחרון, הוקם לראשונה מתחם שקט שאיפשר להורים ולילדים לצאת ולבלות .
 
 
9. ישנו חוסר בגנים ציבוריים ובפארקים לילדים ולשאר התושבים מה ניתן לעשות בעניין ?
אכן זהו צורך חשוב ביותר. בפרדס חנה יש אוכלוסייה צעירה שהגיעה למקום עקב הרצון לחיות במקום ירוק ובו חיי קהילה כמו גם צעירים הזקוקים למרחבים ומתקני ספורט ובני גיל הזהב הזקוקים למקום מפגש קרוב לבית. לגבי גני השעשועים, בשנת 2016 הוכנה על ידי אדריכלית נוף תוכנית אב מקצועית שתהווה בסיס לשדרוג והוספת גנים. אני רואה חשיבות רבה בהקמת גנים חדשים ובנוסף טיפוח ותחזוק הגנים הקיימים. ישנה חשיבות רבה לחיזוק הקשר בין כלל האוכלוסיות לבין הגנים והשצפי"ם כך שהתושבים ירגישו שהגנים שלהם, דבר שיעודד שימוש וימנע ונדליזם. הדרכים לעשות זאת הם שיתוף ציבור בתכנון ועידוד יוזמות תושבים לנכס מחדש את המרחב הציבורי ולקיים בו מגוון שימושים. אני מתכוון לפעול בתחום ולתמוך ביוזמות כאלו. כמו כן להכניס את עקרונות הגינון המקיים בכל שטחי המועצה ( צמחיה מקומית וחסכונית במים, הפסקת ריסוסים, חיפוי וגיזום מבוקר) דבר שיחסוך כסף רב בתפעול ובתחזוקה.
 
 
 
10. ״קיימות״ טרנד או אורח חיים ? דעתך גם לגבי האסדות .
המונח קיימות מדבר על היכולת שלנו להתקיים כך שגם הדור הבא יוכל להתקיים, לכן אין לנו את הפריבילגיה לא לאמץ את עקרונות הקיימות בכל אורחות חיינו. הטעות הרווחת היא להגדיר את המונח בצורה צרה, רק כדאגה לאיכות הסביבה אולם כיום מבינים יותר ויותר שהכל קשור זה בזה. הרי אי אפשר להפריד את התכנון והבנייה מנושא התחבורה, התעסוקה והחינוך. זיהום האוויר תלוי בשימוש בחשמל וזה מתחבר לנושא המאבק על הגז על כל השלכותיו. אין לי ספק שמעבר לשימוש בגז במקום בפחם ישפר את איכות האוויר בכל האזור אולם ההתנהלות בכל מתווה הגז בכלל וגם לגבי ההחלטה על מיקום האסדות, נגועה בהעדפת חברות האנרגיה והרווח שלהם על פני זכויות ובריאות הציבור. כפעיל חברתי ואיש סביבה אני חרד מההשלכות של מיקום מפעל מזהם כל כך קרוב לחוף ולמרכזי האוכלוסייה באזור ולכן אני שותף לחברי הנאבקים למען שמירה על הבית. עצם המחשבה על מיקום אסדות הגז במרחק של 9 ק"מ מהחוף ולא על פי הבאר- במרחק 120 ק"מ מהחוף - כפי שנהוג בעולם, מלמדת על כך שהשלטון לא פעם פועל נגד הציבור ולא לרווחתו. הגיע הזמן שהתפישה הזו שכל כך רווחה במקומותינו, תשתנה. קל וחומר בשלטון המקומי שהקשר בינו לבין התושב אמור להיות בלתי אמצעי.
 
 
11. מה אתה מאחל לתושבי פרדס חנה כרכור
 
ראשית, אני מבקש לומר שאני אוהב את פרדס חנה כרכור בכל ליבי. אוהב את היישוב הזה , אוהב את האנשים שגרים בו. הגענו לכאן, לפני 16 שנה, מתל אביב והתקבלנו כאן בחום. התושבים של היישוב הזה, הם אנשים חמים שמחבקים אותך. הם מכניסי אורחים. אני גר בשכונה, שבה כולם מכירים את כולם. שיש בה שילוב מקסים ואמיתי של הכל מכל, בדיוק כמו כל היישוב הזה.
 
אני חושב שמגיעה לאנשים כאן תקווה. ביישובים רבים מנסים לגרום לאנשים לפתח גאוות יחידה. בפרדס חנה כרכור לא צריך את זה. זה נמצא אצל כל אחד בלב. מי שגדל כאן אוהב את המקום ומי שהגיע לכאן התאהב בו. בדומה לשיר של של שכונת חיים מהימים בהם ראינו טלוויזיה בשחור לבן " זה לא יישוב פאר ולא יישוב של עוני ויש בו אנשים כמוך וכמוני".
 
הגיע הזמן שנעשה ביישוב הזה את קפיצת הדרך ואת השינוי שכולם מייחלים לו. הגיע הזמן שפרדס חנה כרכור תנצנץ למרחוק ותמצה את הפוטנציאל האדיר שיש לה. אנחנו ממוקמים במרכז הארץ, 7 דקות מכביש 6, 12 דקות מהים, 40 דקות מחיפה, 50 דקות מתל אביב, 70 דקות מירושלים. באחד האזורים היפים בארץ. הגיע הזמן שפרדס חנה כרכור תוביל, בחינוך, בקיימות, בחקלאות אורגנית, בקהילתיות, בתרבות.
הגיע הזמן, שהצעירים יחזרו הביתה, שיגדלו פה את הדור הבא. שיוכלו להנות כאן מקמפוס מוביל. הגיע הזמן שהוותיקים ימשיכו להיות גאים במורשת שהם בנו ושהם ישאירו אחריהם. שיבואו ללמוד מאיתנו , שישאלו אותנו, איך עשיתם את זה.
 
כשהחבר’ה מהצופים נכנסים ליישוב כשהם חוזרים מהטיולים שלהם הם שרים כולם ביחד את מילות השיר של אהוד בנאי, בשאגה :"שלוות עולמים פרדס חנה כרכור". אני מאחל לכולנו,   לכתוב בשנים הבאות, ביחד את השירים של היישוב הזה. יש לנו המון עבודה. הרבה זיעה עוד נגיר כאן. אנחנו צריכים לסקל את האדמה, ולחרוש ולזרוע אבל אני משוכנע ויודע ובוטח כמו כל חקלאי חברתי, שהפירות שיצמחו כאן גם בהמשך יהיו טובים מאין כמוהם.
 
 
  
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }