נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > מדוע אין תיירות בזכרון-יעקב?
7 לספטמבר 2018
מדוע אין תיירות בזכרון-יעקב?
מוריס דוד בר-יוסף, 2018-09-07 - 10:00

מעט מאוד יישובים בישראל יכולים להתברך ב-750 אלף מטיילים הפוקדים אותם בשנה. הבעיה היא שכבר שנים, אין בזיכרון-יעקב גוף מקצועי שיטפל בהם וידע להפיק מהמושבה הוותיקה את הפוטנציאל המבוזבז. מה קורה כאשר מתרכזים רק ב’מדרחוב’ ומתעלמים מכל שכיות החמדה? מה קורה כשמנהלים את התיירות כאילו מדובר בכאב-ראש מטריד? איך קרה שמטיילים נשארים בזיכרון-יעקב רק 2-3 שעות ביום, בדרכם לקיסריה? חלק מהתשובות בכתבה הבאה  

כל הזכויות שמורות
צילום: shutterstock.com
 
במידה רבה אפשר לדמות את זכרון-יעקב לבאר עמוקה של גז-טבעי (120 ק"מ מהחוף!) ובה עתודות למשך 100 השנים הבאות, אבל מסיבות שונות ומרגיזות, לא הצליחו קברניטי המושבה להפיק מן הבאר הזאת אף לא אחוז בודד ממה שעשויה להפיק. יתר על כן, נראה כאילו התייחסו להבטחה הכלכלית הנדירה הזאת, כאילו מדובר בכאב-ראש מטריד שאפשר להתמודד אתו באמצעות ’מדרחוב’ עמוס במקרה הטוב, או כאילו שעצם קיומה של המושבה כבר ’יעשה את שלו’ והמטיילים והתיירים יגיעו אליה בזכות שמה.
 
אלא שהמציאות קשה ומורכבת הרבה יותר והנתונים מדברים בעד עצמם: אין הרבה ישובים בארץ, אליהם מגיעים בממוצע כ-750 אלף מטיילים בשנה! אין הרבה מקומות בישראל ובהם שילוב נדיר של שכיות-חמדה טבעיות, אתרים היסטוריים מרתקים ואפשרויות לסיורים מיוחדים במינם. רק שהשורה-התחתונה לכל אלה מסתכמת בבזבוז משווע של הפוטנציאל הגלום במושבה בת 136 השנים ובזלזול מעצבן במה שאמור היה להיות העוגן-הכלכלי המרכזי של זכרון-יעקב.
 
איך קרה הדבר? כיצד נוצרה המציאות לפיה מטיילים במושבה נשארים בה בממוצע 2-3 שעות לכל היותר? איך זה שבעצם אין תיירות במושבה?
מפאת קוצר היריעה, נתרכז כאן רק בעיקרי הדברים והם לא החלו בשנים האחרונות, אלא הרבה קודם לכן. כאשר חנכה ’החברה הכלכלית’ של המועצה-המקומית את ’המדרחוב’ המפורסם, התגבשה סברה לפיה יביא הפרויקט המיוחד הזה, בניחוח-אירופאי, תנופה לתיירות למושבה, אבל מהר למדי הסתבר כי הרעיון החזיק מים למשך תקופה מוגבלת, בעיקר משום הטעות היסודית הכפולה שמלווה את עניין התיירות מאז ואולי גם לעולם: קברניטי המושבה סברו כי אין צורך להשקיע מאמץ כדי ’למכור’ את זכרון-יעקב מחוץ לגבולותיה. 
 
הגישה לפיה ’המדרחוב’ ישמש אבן-שואבת למאות-אלפי מטיילים, מבלי להציב למשל ב’מדינת תל-אביב’ ופרבריה, נציגות שתשווק את המושבה, קנתה לה אחיזה בכל המועצות-המקומיות שקמו מאז פתיחת ’המדרחוב’. זאת וגם זאת: הישראלים שהגיעו ל-100 מטרים של ’פרובנס’ הישראלי, הסתלקו מכאן כעבור שעתיים-שלוש (אחרי שגילו כי יקר מאוד הבילוי במסעדה או בית-קפה מקומי) ורובם ככולם כלל לא נחשפו למה שבאמת יכולה הייתה המושבה להציע.
העובדה לפיה נמנעה המועצה-המקומית ועמה עמותת ’הגדעונים’ (עליה נרחיב בהמשך) מכל ניסיון למכור-ולשווק את זכרון-יעקב בכל בתי-המלון בארץ, בכל משרדי-התיירות, המתנ"סים ומקומות-העבודה הגדולים והמאורגנים, מנעה מראש הגעתם של עוד מאות-אלפי מטיילים ותיירים. לא טרחו לפרסם ברחבי הארץ את מה שמציעה המושבה למי שיגיע אליה, פשוט משום שמעולם לא גיבשו תכנית סדורה לנושא הזה.
מעולם לא הוקם בזכרון-יעקב גוף מקצועי שיעסוק בקידום, שיווק, מכירה ותפעול של התיירות למושבה. העניין הזה בולט בחומרתו, נוכח העובדה לפיה יש במושבה די מדריכי-תיירים העושים מלאכתם באופן עצמאי (חלקם מספר סיפורי-בדים על ההיסטוריה של המושבה שלא היו מעולם...) ומבלי שתהא להם קורת-גג משותפת ומכוונת. אילו יזמו המועצות הקמת גוף-מקצועי, בו חברים כל מדריכי-התיירים המקומיים ואילו פעלו הללו בהתאם למדיניות מתוכננת , אחידה ומכוונת, היה נוצר בסיס לטיפול במאות אלפי המגיעים לזכרון-יעקב ולא רק ל’מדרחוב’.
 
מעולם לא גובש רעיון מרכזי, ליצור כאן מסלול-סיור אחיד ומגובש, בהתאמה לגילים ולמצבי-נגישות, אשר מחייב היה כל מדריך להוביל בו את המטיילים מטעם הרשות-המקומית. מסלול-אחיד ומחייב, היה יוצר זרוע-ביצועית שעשויה ליצור נתיבים בעלי עניין מגוון וכל זאת, כנהוג בעולם כולו, בשיתוף-פעולה עם בעלי-עסקים, המתפרנסים מתיירות (ואגב כך ניתן היה לחייב אותם במחירים שאינם בבחינת ’שוד בצהרי-היום’).
יתר על כן, כאשר מרבית הקבוצות המטיילות במושבה, מגיעות בליווי מדריכים מחוץ לזכרון-יעקב במאות אוטובוסים בשנה, מתגלה אוזלת-היד של הרשות-המקומית: בשיתוף עם משרד-התיירות והמועצה לשימור-אתרים, אפשר היה להכריז על חלקים גדולים של זכרון-יעקב כעל ’אתרי מורשת’, המחייבים שימוש במדריכים-מקומיים בלבד ובתשלום דמי-ביקור באחרים המשתייכים למסלול-הסיור הקבוע ובהם: יד-למייסדים, בריכת-בנימין, בית-אהרונסון, בית-המוכתר, היקב, בית-הכנסת ’אוהל יעקב’, טירת-לנגה, מעיין ה’בירכה’ ואפילו מוזיאון העלייה-הראשונה ומערת-המיש ועוד.
עם כל הכבוד לעמותת ’הגדעונים’ הוותיקה, מדובר בסופו ש
ל דבר בסוג של מרכז-מידע (שסגור בימי שישי ונמצא בקצה הנסתר של מרכז המושבה) שאינו יכול להיות חלופה לגוף מרכזי לטיפול בתיירות וגם לא מסוגל לשווק אותו מחוץ לגבולות המושבה. שום מועצה-מקומית לא ניסתה לנצל כמתבקש את העמותה הזאת ומכאן השפעתה הזניחה על התיירות.
 
 
הפיכתם של אתרים-היסטוריים מרכזיים במושבה, לחלק ממסלולי-הסיור המאוחדים, בהדרכה מקומית וגיוס בעלי-עסקים לפעילות משותפת, לכל אלה אין צורך בתקציבים מיוחדים, מה עוד שהצגת תכנית מגובשת בפני משרד-התיירות ובכלל זה לטובת תיירים מחו"ל, עשויה להניב פירות כבר בשלב הראשון.
אין זה סוד שחסרים במושבה בתי-מלון וחדרים ללינה. התפוסה הממוצעת של מעט בתי-המלון מגיעה ל-45% ומספר חדרי-הלינה (כולל ’צימרים’) עומד על 297 בלבד, כך שקשה לדבר על זינוק משמעותי במספר הלינות בזכרון-יעקב, עד שבעתיד יוקמו אולי עוד בתי-מלון. אבל אפשר להפוך שהות של 2-3 במושבה לבילוי מתמשך, הודות לתכנית-פעולה סדורה, הכוללת מסלולי-סיור קבועים כפי שהצגנו ושילוב עם מקומות נוספים המצויים בקרבת מקום ואין הכוונה רק לגני רמת-הנדיב, המהווים סוג של ’אקס-טריטוריה’ תיירותית.(איש מעולם לא טרח לכלול אתר זה במסגרת מסלולי-הסיור במושבה והרושם הוא כי מדובר בכלל באתר שרק במקרה יש לו מושבה...).
 
לא הרחק מכאן מצוי ה’גן-הלאומי’ של קיסריה, שמושך אליו כ-700 אלף מטיילים בשנה (מחציתם תיירים מחו"ל) המתחרה עם ’מצדה’ על מספר המבקרים השנתי. לדברי ורד שריג, מנהלת נמל-קיסריה, קיימת שאיפה להגיע בקרוב ל-1 מיליון מבקרים ואפילו ’להתחרות באקרופוליס’ באתונה’. כמה מהם מגיעים לזכרון-יעקב? אחוז אפסי, אם בכלל!.
 
מצפון לנו מצויים אתרים אטרקטיביים של חוף-הכרמל, באחריות עמותת ’כרמלים’ ובהם חוף-הים הנפלא, כפר-האומנים עין-הוד ו’מערת האדם-הקדמון’ ועוד. מאות אלפי מבקרים פוקדים אתרים אלה כל שנה וכמה מהם מגיעים לביקור בזכרון-יעקב? נכון מאוד, אחוז אפסי!.
הפרסומים של עמותת ’הכרמלים’ מכנים את כל האזור הזה בשם ’משולש הזהב’, כלומר: חוף-הכרמל, קיסריה וזכרון-יעקב יחד. אלא שבמציאות פועלת כל צלע מן המשולש הזה באופן עצמאי ונראה כאילו נמחקה הצלע-הזכרונית ממפת התיירות ’המשותפת’. גם כאן קיים פוטנציאל אדיר לשיווק, מכירה, ניהול והפעלה: ’למכור’ בכל רחבי הארץ כרטיס-משולב לבילוי של יום שלם בכל אחד מן האזורים המרכיבים את ’משולש הזהב’. כרטיס כזה יעניק הנחות משמעותיות לכל הרוכשים בכל בתי-העסק, הגלריות, המסעדות והאתרים ההיסטוריים, שכמובן יהיו חלק ממסלול מתוכנן וקבוע. לא צריך לשם כך כסף, רק רצון-טוב, פתיחות והחלטה כי מדובר בצעד חיוני וחשוב לכולם.
 
בעבר הרחוק נעשה ניסיון יומרני ומרתק להקים במושבה רכבת ’סובב זכרון’ עבור התיירים המגיעים אליה וכבר נקבע מסלול ולאורכו תחנות קבועות ואפילו נקבע לרכבת הזאת השם ’זיכרונית’. לרוע המזל התרסקה התכנית הזאת, מחמת התנגדות אטומה של משרד-התחבורה, אבל זאת דוגמה נהדרת לחשיבה יצירתית ’מחוץ לקופסה’ ולא מאוחר לנסות להחיות אותה מחדש, מתוך כך שתהווה אטרקציה חסרת תקדים בארץ ושיהיו די זכיינים שיתלהבו מהפעלתה.
 
בזמנו הוגשה גם תכנית להקים דגם מוקטן של המושבה-ההיסטורית, מעין ’מיני זכרון-יעקב’. (גילוי נאות: כותב שורות אלה, הבעלים של ’כרמים-זכרונים’ הגיש את התכנית הזאת למועצה-המקומית וכבר אותרו בזמנו לפחות 2-3 מקומות להקמת הדגם) אלא שגם התכנית הזאת ירדה מהפרק בשל ’סיבות פוליטיות’...
 
לפני קצת יותר מ-3 שנים החלה המועצה-המקומית לטפל ברצינות בתכנית המקורית להקמת ’פארק היין’ (בראשות חבר המועצה מישה בלומנפלד שהשקיע רבות והגה בתכנון הפרויקט) אלא שמאז הפך הסיפור הזה, למאבק של תושבים נגד ’מחיר למשתכן’ ולא נראה כי יש לה עתיד וורוד כפי שתוכנן במקור.
 
על ’תיירות חקלאית’ כלל לא שמעו כאן וגם ניסיונות מעטים לשלב רכיבה על אופניים וטיולי-ג’יפים במרחבים החקלאיים סביב לזכרון-יעקב לא צלחו, בעיקר משום ששוב לא נמצא מי שימנף את הרעיון המקובל בכל אזורי-החקלאות התיירותית במערב-אירופה.
 
מכל אלה עולה כי, רעיונות יצירתיים לא חסרים ובמושבה מצויים כאמור די אנשים שיסכימו להירתם, על-מנת להציל את הבאר העמוקה של התיירות מכיליון. אז הנה אתגר מחודש למועצה-המקומית הבאה, בלי קשר למי שיעמוד בראשה: העוגן-הכלכלי והתרבותי של זכרון-יעקב מצוי בתיירות, צריך רק שמישהו יוציא את העוגן הזה ממעמקים!
 
בתגובה מאת זיו דשא, ראש המועצה:
בר יוסף מתאר בצדק כשל רב שנים שהוביל למצב העגום בו זכרון יעקב נמצאת מבחינת תיירות. ההחלטה של המועצה הקודמת שקבעה כי אין פוטנציאל לשהות תיירותית במושבה היא החלטה שגויה וחסרת אחריות. 
יש צורך לייצר תוכנית אסטרטגית לתיירות עם חשיבה וכיוון מחודשים כאשר במרכזם פעולות מידיות בתחום תשתיות התיירות ופעולות מיתוג ושיווק אשר יכניסו את זכרון יעקב למפת התיירות הארצית והעולמית. יש לנו את כל התנאים להפוך ליעד נחשק ואיכותי. 
מאז כניסתי לתפקיד לפני שנתיים החלתי בפעולות מידיות לשינוי המצב ולביטול ההחלטות הקודמות. יריית הפתיחה החלה עם ההכרזה הממשלתית כי זכרון יעקב תיכלל במפת העדיפות לתיירות ובכך להשקעות משמעותיות בפתיחת מלונות, גייסתי את משרד התיירות אשר העניק לנו סיוע כלכלי של מיליוני ₪ בתשתיות תיירות. גייסתי את משרד הכלכלה אשר סייע בהקמת מנהלת עסקים חדשה ערכנו כנס תיירות ראשון שהוביל לשיח מקצועי בין אנשי העסקים למשרד התיירות והענקנו כלים מקצועיים בתחום השיווק והסחר האלקטרוני לבעלי העסקים ברחבי המושבה.
נדרשת תוכנית אמיתית וארוכת טווח אשר תתמודד עם ההזנחה רבת השנים אותה מתאר בר יוסף בכתבתו. זוהי פעולה הנוגעת לתחומי פעילות מגוונים לרבות תחום התכנון והבנייה שם בלמתי את הפגיעה במלון עדן אין, קידמתי את מתחם התיירות והפנאי שיוקם במסגרת תוכנית פארק היין, הבאתי להקמת חניונים חדשים ותוך חודשים ספורים יוקם בלב המושבה מרכז המידע התיירותי בלב המושבה אשר יהווה עוגן לייזום ויישום תוכניות תיירות מגוונות.
אני מחויב לנושא מתוך הבנה כי לתיירות יש מקום מרכזי בהוויית החיים במושבה. היא משתלבת באופן מושלם באופי החיים הכפרי, בהיסטוריה המפוארת ובטבע הנפלא הסובב אותנו. 
 
להלן התגובת עו"ד אלי אבוטבול:
 
המציאות בתחום התיירות, תחום אשר יש לו השלכה ישירה על מיתוגה של מושבתנו היקרה היא אכן מציאות קשה ועגומה.
 
איך אפשר למתג את המושבה ולדבר על תיירות נכנסת יוממית ועל תיירות לינה כאשר פוגעים פגיעה אנושה בפארק היין , כאשר מקפיאים את פרוייקט גבעת זמרין ההיסטורית, כאשר זונחים את פרוייקט לב המושבה לפתרון החניה ,כאשר ישנה הזנחה איומה בתשתיות באזור המרכז שהופך אותו ללא נעים ולא מזמין .כל אלה יחד מחזירים את המושבה 20 שנה אחורה וזה עצוב ביותר. מרכז המושבה ההסטורי שלנו נמצא במשבר הקשה ביותר מאז שוחזר ואם לא נבצע פעולות מחוייבות באופן די מהיר נחזה כולנו בקריסת מיתוגה ומיצובה של מושבתנו כפנינת תיירות.
להלן התגובת צחי ברוך:
מאמר הדעה הדן בתיירות בזכרון יעקב מתפרץ לדלת פתוחה. אחד הדברים הראשונים שהכנסתי כעמוד תווך מרכזי בקמפיין הבחירות שלי ושעליו דיברתי והתראיינתי ככל האפשר הוא קידום וחיזוק יתרונותיה של זכרון, בין היתר - בתיירות. 
 
על פי ניסיוני, כמו גם הכרותי רבת השנים עם מערכות ציבוריות, גיבשתי עמדה לפיה יש לקדם לזכרון תוכנית מסגרת תיירותית ולהפכה לאבן דרך מרכזית הן לשאיבת תיירים המגיעים לישראל והן לאלו המגיעים מישראל. 
 
ככזו, יש לפתח ליישוב תשתית עסקית תיירותית-שירותית, לקדם תשתית תחבורתית על כל גווניה ולבחון דרכי שיווק וביצוע יעילים ומהירים.
 
מודה לכם על העלאת הנושא החשוב הזה, המהווה את אחד הצירים המרכזיים בקמפיין הבחירות שלי.
 
אשמח לשטוח בפניכם את מלוא תוכניותיי ליישוב - יש כאן פוטנציאל בלתי מנוצל רב, בזבוז משווע ורבות לתקן.
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }