נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "נח" (מפרק ו’ - יא’)
12 לאוקטובר 2018
פרשת "נח" (מפרק ו’ - יא’)
אסתר פינס, 2018-10-12 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 

עגינת התיבה של נח לאחר המבול, ויקיפדיה
 

בפרשה הקודמת למדנו על בריאת העולם ובריאת האדם. בבריאת אדם וחווה, נולדה משפחה והחלו היצרים: פיתוי, קנאה ורצח.
האדם נברא כדי ליצור תחרות "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאת" לבדוק, לשפר, לתקן ולא לקפוא על שמריו, לקנא, ולשנוא. קין רצח את הבל אחיו.

ה’ הקשיב לחרטה שהביע קין ומאפשר לו לתקן דרכיו. קין אומנם תיקן דרכיו אך לא השכיל ללמד את ילדיו ולהציב גבולות! לכן שושלת קין מלאה שפיכות דמים ובעקבותיהם נרמסו כל מידות המוסר: "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ..."

אחרי עשרה דורות נולד נח איש צנוע. נח מצא חן בעיני ה’ המחליט להשמיד את כל האנושות ולברוא עולם חדש.

פרשת "נח"- ה’ מתחרט על בריאת האדם ומחליט להתחיל הכול מחדש, להחזיר את העולם כמעט לתוהו ובוהו. איך? במבול שיערבב מחדש את המים העליונים והתחתונים שהופרדו בבריאה.

ספר תולדות האדם בכלל, ותולדות ישראל בפרט, רצוף קנאה ושנאת אחים, עד סופו של ספר מלכים, חורבן וגלות.

ה’ פונה לנוח: "וַיֹּאמֶר ה’ לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס....וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם,.....עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים...... הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם ......וּבָאתָ, אֶל-הַתֵּבָה--אַתָּה, וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה--לְהַחֲיֹת אִתָּךְ"

ויאמר ה’ לנח הצדיק בדורותיו ( דור לפני המבול ואחרי המבול), שהוא עומד למחות את כל האנושות, לכן, עליו לבנות תיבה ולהציל את משפחתו.
ה’ מחליט לשמר מהעולם הישן את נח ומשפחתו ובתיבה נשמרות גם כל הדוגמיות מעולם החי, זכר ונקבה.
נח מקשיב לתוכנית ה’, לא שואל שאלות, לא מסנגר על האנשים שחי איתם, מקשיב, שותק ומציית!

לא בכדי ה’ ביקש מנח לבנות תיבה גדולה שבנייתה נמשכה זמן רב, כי קיווה שנח ינצל תקופה ארוכה זו, יפגין מנהיגות שתעורר בו את תחושת השייכות והאחריות כלפי האנושות שבתוכה הוא חי. וידבר אל לב האנשים לחזור לדרך הישר, ובד בבד יבקש מה’ שייתן להם הזדמנות לשנות דרכיהם ובכך תתבטל רוע הגזירה. אך נח שתק! דאג לעצמו ולמשפחתו, לא מושפע ולא משפיע!!

ארבעים יום וארבעים לילה נפתחו ארובות השמיים וגשם זלעפות ירד והטביע את כל האנושות יחד עם בעלי חיים שלא חטאו, העולם חזר כמעט למה שהיה לפני הבריאה. אך בתוך התוהו ובוהו שטה לה התיבה של נח ומשפחתו יחד עם זוגות בעלי חיים למיניהם, ובחוץ חורבן!

התיבה שטה בבדידות מאיימת. הבדידות עוררה בלב נח רגשות מעורבים שלא היה מודע להם עד כה. רגשות שגרמו לו להבין את גודל החורבן שלא השכיל למנוע בעדו. לפתע התעורר בליבו רגש של חמלה ודאגה כלפי בעלי החיים לכן שמר עליהם כבבת עינו כדי שלא ייפסק אף צליל משירתם. ובכול נימי נפשו הרגיש את תחושת השייכות, האחריות והשותפות לגורל המר שלא נתן לו מנוח.

השינוי שחל בנח בא לידי ביטוי בשליחת היונה, כשהיונה שבה אל התיבה בעוד המים על הארץ נח שלח ידו בדאגה והכניסה לתיבה.

הרמב"ם אמר: אי אפשר לאהוב מבלי להכיר ולדעת ועל פי הדעת תבוא האהבה, אם מעט או הרבה.

זה מה שקרה לנח בראותו את החורבן הבין את גודל האחריות.

במה מתבטאת צדיקותו של נח? צדיקותו מתבטאת שהיה קרן אור באפלה ובגללו ניצל העולם מכיליון מוחלט.

נח בצאתו מהתיבה בנה מזבח והעלה קורבן.

ואז? "וַיָּרַח ה’, אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ"

ה’ אוהב ניחוח בשר על האש? לא!!

השינוי המהותי שחל בנח כשבליבו כרסם הכאב והצער על חורבן האנושות, ועורר בליבו את תחושת השייכות, השותפות והאחריות, הוא הניחוח שה’ שמח לקראתו והבטיח שלא יחריב יותר את העולם.

"כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"

רוצה לומר: תינוקות נולדים תמימים כחומר ביד היוצר. אחריות ההורים לחנכם, להתוות דרך ולהקנות ערך שיעורר בליבם את הרגש החם, את תחושת השייכות, השותפות והאחריות כדי שיצעדו בענווה, בבטחה וביראה. אחרת בגיל הנעורים יקשיחו את ליבם הסגור, ויתפזרו לדרכים עקלקלות, עד שיבינו שבידם לשנות, שלא תאבד הדרך חזרה.

למעשה ה’ הבין שהחורבן היה מיותר כי אין די מים בעולם לשנות את האדם, האדם בעל רצון עצמי הלוקח אותו למקומות טובים וגם רעים, ורק האדם המגיע להבנה יכול לשנות את דרכיו. הבחירה בידינו בלבד!

שיעור לחיים: לכולנו יתרונות וחסרונות הסגורים בתוך תיבה ועלינו להגיע להבנה שתובילנו לצפות בתוכנו וכמו: "רוח מרחפת" נחשוף את הרבדים הסגורים בתיבה, הכעסים, הקנאה, העלבה הנובעת מפרשנות המעוותת מציאות ומעכירה את האווירה. נצא מהתיבה, נפתח את הלב ונפריד בין עיקר לטפל ובין האור לחושך, ונישאר באור.

אני תפילה שנדאג להיות מאוזנים וקשובים, כי רק כך נוכל להבדיל בין עיקר לטפל ולהעלות את האור שבתוכנו, ומתוך הכרת הטוב נכיר תודה.

נח/ יורם טהרלב
נח - לא שכחנו איך בגשם ובסער
נח - לתיבה אספת את חיות היער.
שתיים, שתיים מכל מין
האריה והממותה, הגמל והשיבוטה
וגם ההיפופוטם.
איך פתחת את הצוהר
ומתוך התכלת הלבנה
באה היונה.

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }