נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים - כשבאך העיר אותי
2 לנובמבר 2018
"חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים - כשבאך העיר אותי
גלבוע דקר, 2018-11-02 - 10:00
כל הזכויות שמורות

איור: ג’קי לבן

שבאמצע הלילה באך העיר אותי. פקחתי את עיני, שמעתי צחקוקים וקולות הנאה. צעדתי מחוץ לחדרי אל עבר ה-בדינרי, סוויטה מספר 2 בסי-מינור שהשמיע התקליטור שבסלון. בקושי צלחתי את המדרגות מטה, באמצע הדרך עיניי נפקחו עוד קצת, וזיהיתי חבורת גברים סביב אבי – שהקרין אושר ושמחה. מיד נדבקתי גם אני בתחושת העליצות, התעוררתי, באך הניע את עצמותיי.
 
"אבא," משכתי במכנסיו, "אל תכעס עליי."
לא פחדתי ממנו. רציתי רק עוד ועוד ממנו והוא הלך כל הזמן והתרחק. "אבא בשיעור," אמא היתה אומרת, "שש.. לא להפריע, אבא בסטודיו," היתה מזהירה. "אבא נסע ללמד," ולפני שמישהו מאיתנו הספיק ליהנות ממנו זה הפך ל"אבא בבית חולים."
 
הייתי ילד קטן שהיה לו הכול, פרט לאבא. הבטתי בחבורת הגברים מנצחת עם הידיים ומתענגת על באך, לבושים במיטב האופנה, מפריחים ענני עשן לאוויר הסלון ומדביקים את השטיחים ביצירות קלאסיות. הייתי גאה בו, בעיקר בימים שלקח אותי להצגות שלו והושיב אותי בקהל. "אל תיעלם לי, אה?" היה מושך לי בלחי, עולה על הבמה והופך ברגע מאבא ל"חלילן מהמלין." ישבתי בשורה הראשונה, הבטתי בו כשסחף את כל הילדים במשחק, בניגון ובשירה. החלילן מהמלין-אבא, גרם לנו לחוש הנאה, מתח ודריכות ואז, הקים את כולנו על הרגליים, הוביל אותנו מחוץ לאולם בשורה ארוכה, וכל הילדים היו קופצים ומריעים ומוחאים כפיים בעונג ואושר. ואז קופצים לידיי הוריהם המסופקים והולכים הביתה עם פיסה מאבא שלי. 
 
"למה שאכעס עליך?" הוא שאל, מופתע, מחויך. 
"אבא, אני יכול להישאר איתכם עוד קצת?" 
"בטח חמוד," הוא אמר וליטף את ראשי. עד היום אני זוכר את ההרגשה הנעימה הזאת, שהוא נתן לי להישאר עם החבורה שלו ולהאזין ליצירות קלאסיות.
ואז התחילו הנסיעות לירושלים, לא לאולם מופעים גדול אלא דווקא לבית החולים. מדי פעם הוא בא הביתה, נראה מוזר ושונה, חלש. פעם ראשונה שמעתי בחיי שיש מחלה ששמה "סרטן." ושיש לו את זה בכבד. זה נשמע מפחיד. 
 
בשנים שחלפו מאז למדתי שיש לי "שטח מת" באופי, דברים שאני לא רואה והם מפתיעים אותי כשהם מגיעים. "איפה היית? מה עשית שהביא את הסרטן לכבד שלך והרג אותך בגיל ארבעים ושלוש?" שאלתי אותו בדמיוני לא פעם. אחר כך התאהבתי והתחתנתי וכאב לי שהוא לא שם, סלחתי לו. כשבתי הבכורה נולדה ריחמתי עליו שהוא סבל כל כך, כשהבן שלי נולד תהיתי אולי הוא בכלל רצה להיות איתנו אבל הנטל הכלכלי היה גדול מדי. 
 
חזרתי הביתה מעוד יום עבודה ארוך בשעת ערב מאוחרת. הילדים שיחקו על השטיח ואשתי פינתה את הצלחות המוכתמות משולחן האוכל. הילדה שיחקה באורגן צעצוע שהשמיע את סוויטה מספר 2 בסי-מינור של באך. הבן שלי רץ אליי וחיבק אותי חזק, "אבא התגעגעתי אליך" אמר, מבטא את המשפט כמו מילה אחת ארוכה. "גם אני אליך, מתוק שלי," ואז הוא המשיך בשאלה שהותירה אותי חסר מילים: "אתה גם מתגעגע לאבא שלך?" 
 
קפאתי לרגע, פתאום באך היכה בי בשנית. ידעתי שלעבודה הזאת אני כבר לא חוזר. לא ידעתי מה לענות לו. לא זכיתי להכיר את אבא שלי, לדבר איתו כאדם בוגר. כל יום אני חושב החיים שלי היו נראים אחרת אם היינו מכירים.
 
"בטח מתוק, אני מאוד מתגעגע לאבא שלי."
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מה זאת אהבה?♥
מה יקרה ב’מתחם המייסדים’?
קנס של 2000 ₪ למאהל עסקי שהזרים מים מזוהמים לחוף הים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מה זאת אהבה?♥
הכירו את המנהלים החדשים בשנת הלימודים תש"פ במערכת החינוך של פרדס חנה כרכור
עיטור יקיר מכבי ישראל הוענק לג׳ומיק סמסונוב בן ה 91
מועדון אתגרים מגיע לבנימינה