נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
23 לספטמבר 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-09-23 - 10:00

 פרשת "כי תבוא"

כל הזכויות שמורות

 תקציר פרשת "כי תצא" מהשבוע שעבר. בסוף הפרשה אנו מצווים: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך..." (פרק כה-יז). אני שואלת מה זאת אומרת לזכור את שעשה עמלק?! ותשובתי היא: כשאני זוכרת אני שומרת ונשמרת, כי זכור ושמור בדיבור אחד!! אז מיהו עמלק אשר קרך בדרך? קרך בדרך! קרך = קירר! אני למדה מכך: כשיצאנו מעבדות מצרים, בדרכינו כבני חורין, אל הארץ המובטחת, רוח ההתלהבות ששרתה וחדוות החירות, תחושת השייכות ושותפות הגורל התקררה ואז מה קרה? במקום לשמוח על הישועה, הנס שנפל בחלקינו! הלב נסגר, היינו ממורמרים, פחדנו מהחירות, ודרשנו לשוב לעבדות מצרים. כשהלב סגור וממורמר הרוח נחלשת וריקמת השייכות תיפרם! לכן התורה מצווה אותנו לזכור ולא לשכוח למחות את זכר עמלק. למחות כל זכר של רעיון שיחליש את רוחנו ויחפש לפלג ולהפריד בינינו, וירחיק אותנו מעצמנו, מהאמונה בצדקת דרכינו, ויוביל אותנו לשנאת אחים ושנאת חינם, אשר תפורר אותנו מבפנים והיינו נחשלים.
כוחנו בחיזוק רוחנו ובאחדותנו!

פרשת "כי תבוא" (פרק כ"ו-א’) בכל שנה נקראת פרשה זו לפני ראש השנה. הפרשה משופעת בברכות וקללות כדי ללמדנו שהכול תלוי במידה רבה ביכולת שלנו ליטול אחריות על חיינו ולהבחין בין טוב לרע. הבחירה בידינו ובכוחנו להפוך קללה לברכה. ובחרת בחיים.
חלקה הראשון של הפרשה מתאר את עם ישראל שהגיע אחרי ארבעים שנות נדודים ומתיישב בארצו, נחלתו.
"והיה כי תבוא אל הארץ אשר השם אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבתה בה" (פרק א’).כבר בפסוק הראשון אנו למדים על זכותנו על הארץ הזאת וההשתרשות בה. אבל לפני כן, "וירשתה" כלומר: קודם תרגיש את תודעת השליחות, תילחם עליה ותשחרר את אדמתה ואז, וישבת בה.
וכשתשב, "ולקחת מראשית כל פרי האדמה ...ובאת אל הכהן ...ואמרת.... כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה’ לאבותינו לתת לנו....וענית ואמרת...ארמי אובד אבי וירד מצרימה...יוצאנו ה’ ביד חזקה.... ויביאנו אל המקום הזה וייתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת, חלב ודבש.." (פרק כ"ו -ב’ – י’).
אני למדה מכך: שהמטרה היא להקנות לנו=עם ישראל, את מידת הנתינה מכל הלב, מתוך ענווה וצניעות ובד בבד לשמוח בחלקינו ולהוקיר תודה מתוך הכרת הטוב שבנו כי שום דבר אינו מובן מאליו. "וענית"= תהיה עניו וצנוע כדי שלא תשכח מאין באת. הזכירה תמלא את ליבנו שמחה על שהבאנו מפרי עמלנו, את הפרי הכי טוב והכי יפה. כך כיבדנו את מי שאליו לקחנו והבאנו את פרי ביכורי אדמתנו, וכיבדנו את עצמנו.
עם הבאת הביכורים נושא מביא הביכורים נאום ומספר את כל סיפור היותנו מראשית ההיסטוריה הלאומית מתקופת יעקב אבינו, "ארמי אובד אבי" ואחר כך במצרים "וירעו אותנו המצרים ויענונו" וממשיך, ויוציאנו ה’ ביד חזקה ועד ויביאנו אל המקום הזה נחלת אבותינו ארץ זבת חלב ודבש.
ואני שואלת למה צריך את כל הנאום הזה? והתשובה: כדי שנדע מאין באנו. כי רק כשנדע מאין באנו נבין מה אנחנו בעצם עושים פה. לכן התורה מבקשת שנספר את סיפור חיינו על שורש קיומנו. כי אם לא נדע על השורשים לא נוכל ליהנות מפרי עמלנו.
סיפור חיינו עיצב אותנו והוא זה אשר ימשיך לעורר בנו את הרגש שהוא הדבק לתחושת השייכות לארצנו ולתורתנו, ללקיחת אחריות על חיינו ולתחושת האחדות בינינו.
לכן, כשזוכרים שומרים! כי הזכירה היא הליבה של שמירת הזהות, מהות קיומנו, ועצם התהוותנו כבני חורין לעם ישראל, עם שפה משלו, מצוות בין אדם לחברו, חוקי מוסר ומשפטים, שלא היה לאף עם אחר מלבדנו. מהאירוע המכונן הזה באה הכניסה והשיבה אל הארץ המובטחת- ארץ ישראל!

גילוי לב!
כל פעם שמתגלים ממצאים ארכיאולוגים, אני מתרגשת והנה לפני שבועיים ארכיאולוגים מצאו משקולת מתקופת בית שני ועליה חרוט שמו של הכהן הגדול, הכהן הגדול! ליבי נרגש עד דמעות, כי זה מלמד אותנו שאדמת הקודש הזאת חזקה יותר מכל חסרונותינו, היא אשר שמרה בכל רגב מרגביה את זיכרון היותנו, כך שאיש לא יוכל לטעון שאנחנו ליסטים ולדרוש שהיה כאן לפנינו. ארצנו היא!!
אחרי ישוב הארץ ושגשוגה, "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה’ ..." כשאדם חש את תחושת השייכות ותודעת השליחות, לארצו, לאדמתו ולמשפחתו הוא יחוש בכול מאמץ שיעשה את חדוות העשייה והיצירה וישמח בחלקו. כי כשהשמחה נכנסת ללב גם אם יכשל יידע לקום, יתחיל מחדש ויראה את האור.
תודעת השליחות ותחושת האחדות תביא את האדם להתפלל לשלום עמו ומולדתו וכך יאמר: "השקיפה ממעון קדשך מן השמיים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש".
ללמדנו: החיבור לשורשינו יחזק את רוחנו ויביא אותנו לראות בהצלחת בני עמינו, הצלחתנו. על כן, בכל תפילה נברך את עמנו ונחלתנו. ערבים זה בזה.
מתוך שירו של נתן אלתרמן, בחרתי לסיים במילים:
הבחורים יבוא בכם הרוח
הבחורים! לאן שירכם ברח?
הבחורים! אם לא ניפול ברוח
אותנו גם הרוח לא ייקח!!

"תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה" אמן ואמן!!

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }