נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "ויגש" (מפרק מד – מז)
14 לדצמבר 2018
פרשת "ויגש" (מפרק מד – מז)
אסתר פינס, 2018-12-14 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 אני יוסף, העוד אבי חי? גוסטב דורה, ויקיפדיה

 
הפרשה הקודמת "מקץ" היא פרשת היקיצות: פרעה מקיץ מבועת מחלום ואין פותר. שר המשקים מקיץ ונזכר ביוסף פותר החלומות. האחים במצרים בראותם את יוסף, מבטו (שלא השתנה), הקיץ אותם והציף את רגשות האשם הנושאים בלבם ומבלי להתבקש שפכו את ליבם בפניו. 
יוסף בהקשיבו לווידוי אחיו הקיץ מהיוהרה שאפפה אותו מילדות והבין שאחיו נושאים רגשות אשמה כבדים ולו יש חלק לא מבוטל בזה. 
 
התורה מזהירה אותנו מחטא היוהרה המובילה לקנאה ושנאת אחים שהיא אם כל חטאת! לאורך ההיסטוריה של בני עמנו, שנאת אחים פילגה אותנו והובילה לחורבן בית ראשון ושני ולגלות אלפיים! 
 
פרשת "ויגש"-ממשיכה בפגישה המרגשת של יוסף עם אחיו. למרות שיוסף הכיר באשמתו, המשיך לייסרם כדי לוודא שאחיו באמת השתנו וגם כדי שיביאו את אחיו בנימין ואחרי זה את אביו.
 
בראותו את בנימין אחיו התרגש מאוד, וכדי שבנימין יישאר אצלו הטמין הגביע בחפציו. כשהתגלה הגביע האחים קרעו את בגדיהם ויהודה התחנן שישחרר את בנימין כי הם חטאו וזה עונשם. יוסף התרגש למראה אחוות האחים.
 
ואז: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ: כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה אֲדֹנִי שָׁאַל, אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר: הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב, אוֹ-אָח. וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, יֶשׁ-לָנוּ אָב זָקֵן, וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן; וְאָחִיו מֵת, וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ."
 
יהודה ניגש=התקרב ופותח בנאום מרגש הממחיש את השינוי שחל בו ובאחיו.
 
יהודה עומד באומץ לב מול יוסף ומספר את כל קורות אותם מאז שהגיעו למצרים ומאז שביקש שיביאו את בנימין. כמה פעמים יהודה חזר והדגיש את המילה אבי/אבינו וציין בהדגשה את הטרגדיה שאח אחד איננו לכן יעקב אביהם לא יוכל לעמוד באובדן בן נוסף.
באחריות ובהתרגשות הוסיף ואמר: נטשנו אח אחד, לא נחזור על אותה הטעות, לעולם לא! 
 
יוסף מקשיב נרגש, האחים שנטשו אותו מוכנים היום להקריב את חייהם למען אחיהם בנימין. איזה שינוי מהותי חל בהם. עם אחים כאלה יוסף רוצה קשר בל יינתק.
 
היכולת של יהודה לראות את שגיאותיו וכישלונותיו ולהודות בטעות, כפי שהודה בפני תמר: "...וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי " (פרשת וישב פרק לח), אפשרה לו להשתנות ולקחת אחריות על מעשיו. 
 
יהודה ממשיך בנאומו: ".. וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי, אֵלֵינוּ: אַתֶּם יְדַעְתֶּם, כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה-לִּי אִשְׁתִּי וַיֵּצֵא הָאֶחָד, מֵאִתִּי, וָאֹמַר, אַךְ טָרֹף טֹרָף; וְלֹא רְאִיתִיו, עַד-הֵנָּה. "
 
ליבי נצבט! לראשונה יוסף שומע שאביו מאמין שחיה טרפה אותו! עיניו הרואות את אחיו רועדים מחרטה ופחד, ואוזניו הקשובות ליהודה שנתן לו להבין (מבלי לדעת שיוסף הוא העומד לפניהם) שהוא ואחיו מקבלים בהבנה שאביהם אהבו יותר מפני שהוא הבן של רחל האישה האהובה.
 
המילים הכנות והמרגשות ריגשו את יוסף ועוררו בו ייסורי מצפון על שהמשיך לייסרם. כי הבין שהשנאה ששנאו אותו התחלפה בחרטה כואבת שעוררה אהבה, ללא תנאי. 
 
גם יוסף השתנה, היוהרה שאפפה אותו התחלפה לחמלה שעוררה בו, קודם כל, חרטה על שלא הודיע לאביו על מקום הימצאו ונתן לו לסבול עשרים שנה בהרגשה שחיה טרפה אותו. וחיזקה את תחושת השייכות והאהבה כלפי אחיו ואביו. 
 
אחוות אחים יכלה לבוא רק אחרי שיוסף ואחיו הכירו ביכולת שלהם לראות את טעויותיהם, וחולשותיהם האישיות, לסלוח ולהשתנות. 
יוסף נשבר! לא יכל לסבול יותר את הכאב והצער שגרם לאביו ולאחיו, "וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ, בִּבְכִי"
 
תוך כדי בכי קורע לב שאל: " הַעוֹד אָבִי חָי" והרי יהודה בנאומו הזכיר כמה וכמה פעמים שהאבא חי, אבל יוסף מרוב צער וגעגועים רצה לשמוע שוב שאביו בחיים. האחים היו בהלם ולא יכלו להוציא מילה פיהם. שתקו. "כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו"
 
ליבי נרגש עד דמעות! יוסף בלב נרגש וחומל הסביר לאחיו שאין בליבו כעס עליהם, הם לא אשמים, ה’ שלח אותו למצרים להציל את המצרים ואת עמי האזור מחרפת רעב. התחנן שיאמינו לו ויסכימו לחבקו. יוסף ובנימין התחבקו ובכו. ואחרי שאחיו התאוששו מההלם ניגשו אליו, התנשקו ובכו. 
 
לבקשתו, האחים יצאו נרגשים ועמוסים בכל טוב כדי להביא את הבשורה הטובה ליעקב אביהם. יעקב ובניו ירדו למצרים. יעקב פגש סוף סוף את יוסף הבן האהוב – האבוד, ההתרגשות הייתה גדולה ודמעות של שמחה והודיה הציפו את עיניהם, התנשקו ובכו. המשפחה התאחדה!
 
יוסף הציל את שלטונו של פרעה, את המצרים ואת כל עמי האזור מחרפת רעב, ועל מנת שחלומותיו יתגשמו במלואם הוריד את אביו ואחיו למצרים, אולם מאחר שאיננו נביא לא ידע, שהוא מוביל את משפחתו לטרגדיה של גלות ושיעבוד.
 
מהפרשה למדתי: שהיכולת לראות את חולשתנו וטעויותינו, להודות בטעות ולסלוח, פותחת את הלב ומאפשרת לנו להשתנות ולקחת אחריות על מעשינו. ומתוך ראיית הטוב נשמע את זמרת ליבנו מהללת יה! 
 
תן לי  לזכרו של יגאל בשן 
מה שהיה תשכח מזה 
מה שיהיה לא משנה 
מה שאבקש בעולם כזה - 
תן לי את היום הזה! 
 
 שבת שלום ומבורך! 
 אסתר פינס
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }