נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
אירועי תרבות 16-22/8/2019
גפן מגזין המושבות > כללי > איציק בלה: "עזי בני הוא הגיבור שלי!"
21 לדצמבר 2018
איציק בלה: "עזי בני הוא הגיבור שלי!"
מוריס דוד בר-יוסף, 2018-12-21 - 10:00

הוא גדל במציאות פוליטית של המעברה בזכרון-יעקב ועשה דרכו בנתיבי הפוליטיקה-המקומית עד לתפקיד ראש המועצה-המקומית, כשהוא מגלה רגישות יתירה לשכבות החלשות ולמצוקות של הזולת. האיש שכבר ראה הכל בזירה הפוליטית וניהל קריירה מזהירה בחברת ’עמידר’, חצב את דרכו בשבילי העשייה הציבורית באמונה ובצנעה, מסכם 40 שנות פעילות כזן נדיר.
שיחה מרתקת עם מי שהיה ונותר Mensh אמיתי

כל הזכויות שמורות

 צילום: באדיבות המשפחה

ספר לי בבקשה איך התגלגלת לעולם הפוליטיקה-המקומית.
"לא התגלגלתי לפוליטיקה-המקומית משום שנולדתי ב-26 בדצמבר 1954 לתוכה. ההורים שלי עלו בשנת 1951 יחד עם קבוצה גדולה מעירק והשתכנו במעברת-אוהלים בשיכון-הדרומי. אבי המנוח עזיז בלה, התגלה מהר מאוד כמנהיג חברתי, אחרי שכבר בגיל-13 התנדב ל’חברה קדישא’ בעירק וכאן התחיל לטפל בבעיות של הקהילה, בכל הקשור לדיור, תעסוקה, בריאות וקשר עם מוסדות המדינה. אחר-כך הגיעו עוד עולים-חדשים רומנים, אלג’יראים ומרוקאים ומעגל הנזקקים הלך והתרחב וכולם ראו בו אדם שניחן בשתי תכונות-יסוד: מנהיגות וחמלה. במרוצת הזמן הרחיב אבא את פעילותו החברתית גם לשכונות של רמת-צבי, ’הגורן’ ושכונת-רמז וכאשר הייתי ילד קטן, כבר ספגתי את העשייה המיוחדת שלו למען הקהילה וגדלתי לתוך האווירה הזאת".

אבל עדיין מדובר בפעילות התנדבותית נטולת פוליטיקה.
"זה נכון, אבל בשנים 1953-1954 התעוררה במושבה בעיה חמורה בנושא האינטגרציה בחינוך, כאשר הייתה הפרדה מוחלטת בין תלמידים שלמדו בבתי-הספר בשיכון-הדרומי, לבין תלמידים בבית-ספר ניל"י.

קמה אז קבוצה, אותה הוביל יעקב לוי ז"ל, לימים ראש-המועצה, ויחד עם אבי החליטו ’לכבוש’ את המועצה-המקומית. יעקב לוי נבחר לראשות המועצה ומינה את אבי להיות מספר-2 ומכאן ועד פטירתם לא נפרדו דרכיהם, כאשר יעקב לוי הלך לעולמו בשנת 1975 ואבי המנוח בשנת 1976. כך החלה הפעילות הפוליטית על רקע המשבר החברתי בתחום החינוך ובמשך השנים הללו הייתי עד קרוב לכל הנעשה".

בעצם גדלת בתוך סוג של ’בועה פוליטית’.
"אפשר להגדיר זאת כך ובוא לא נשכח שגם אמי שדרה ז"ל, הייתה פעילה-חברתית וכמעט לכל האחים והאחיות שלי, לאה, רחל, קובי ומשה, הייתה נגיעה לנושאים חברתיים כי זה משהו שינקנו מתוך הבית".

היו דמויות שעיצבו את חייך והושפעת מהן?
"אבי המנוח עזיז ודודי שמעון בלה ז"ל. הם היו פעילים ציונים פטריוטים, משרתי-ציבור נאמנים שכל-כך חסרים היום, עיצבו את חיי והשפיעו על דרכי. יחד עם זאת הערצתי את דוד בן-גוריון ושמעון פרס וגם את מנחם בגין הודות לצניעות דרכו".

שנים אחדות לאחר מכן התחברת לישי שיבובסקי ראש-המועצה המנוח. איך קרה הדבר?
"ישי זיהה אותי בשנת 1977 כמי שמייצג את השכונות וכמי שניחן ברגישות חברתית ובעל יכולת לחבר ולאחד, כמי שנכנסתי לנעליו הגבוהות של אבא ז"ל ומתוך כוונה ללכת בדרכיו. הוא הציע לי להצטרף לרשימה שלו, להיות מספר-2 ולשמש ממלא-מקום וסגן ראש-המועצה ולנהל את וועדת-המכרזים. הסכמתי בתנאי שאקבל לידי את מחלקת הרווחה משום שסברתי כי זה התפקיד שיועד לי ובסופו של דבר קבלתי את שני התפקידים וגם את הטיפול בתחבורה ובסוף גם את יו"ר הוועדה לבחירת ’יקיר זכרון’ עד לבחירות האחרונות".

היית גם עד למערכת היחסים הקרובה בין ישי שיבובסקי לבין שמעון פרס ע"ה.
"קודם כל הייתי בן-בית אצל שמעון פרס, כהמשך ליחסים הקרובים שהיו לו עם אבי המנוח וכך גם הייתי עד ושותף ליחסים בינו לבין ישי שיבובסקי. הם היו חברים קרובים מאוד וכאשר חנכו במושבה את ’שער ישי’, הזמין אותו ישי לבוא לטקס, אבל מלשכתו של פרס נמסר כי הדבר לא אפשרי משום שהיה עליו לטוס למחרת היום לסין. צלצלתי לפרס הביתה וספרתי לו עד כמה חשובה לישי נוכחותו והוא אכן הגיע לטקס ומכאן נסע ישירות לנתב"ג לטיסה שלו. זאת רק דוגמה ליחסים הקרובים שהיו גם לישי וגם לי עם שמעון פרס".


 צילום: באדיבות המשפחה

ישי ראה בך את ממשיך דרכו?
"לא יודע וגם לא אוכל לדבר בשמו, אני רק יודע שהאמין בי וראה ביכולות החברתיות שלי חשיבות ציבורית גדולה ובהדרגה נוצרו בינינו קשרים שחרגו מעבר לפוליטיקה. כאשר חלה ונאלץ לעבור ניתוח, ידעו על כך ארבעה אנשים בלבד: שני הילדים שלו, יונתן דהן חברו הטוב ואני וכולנו חיכינו מחוץ לחדר-הניתוח לצאתו. הוא נהג לומר שיש לו ’שני יצחקים’, יצחק בנו ואני...".

בתוך כך פיתחת לעצמך קריירה בחברת ’עמידר’. איך קרה הדבר?
"כאשר ישבתי ’שבעה’ על אבי המנוח, הגיעה אלינו לניחום-אבלים הנהלת חברת ’עמידר’ ופנה אלי המנכ"ל וביקש ממני שאמלא את מקומו של אבא בתפקיד בו כיהן בחברה וזאת למשך שנה אחת בלבד, מה שבסופו של דבר השתרע על פני 40 שנה!".

מה עשית ב’עמידר’?
"התחלתי כמנהל סניף בזיכרון-יעקב וזכיתי עקב כך לעזור לתושבי השכונות למצות את הזכויות שלהם ואת מבצעי-המכר, כשעברתי מבית לבית לשכנע אותם לרכוש את הנכסים שהציעה החברה ומכאן גם גברה ההכרה של השכונות ביכולות שלי. אחר-כך הייתי מנהל מחוז חיפה והצפון, מנהל פרויקט בדרום תל-אביב/יפו ולבסוף מנהל אגפים של הרווחה והשירות בחברה".

כבעל ניסיון כה עשיר בתחום הזה, תנסה להסביר לי מדוע נמצא הדיור-הציבורי בארץ במצב כה אנוש.
"הדיור-הציבורי בישראל אכן במצב חמור ביותר כי אין בנייה ציבורית וכל הנושא הזה נמצא בחצר-האחורית של כל הממשלות האחרונות. במקום לבנות דירות ל’זכאים’ המדינה מקשה עליהם את הקריטריונים ומסתפקת במקרה הטוב במתן סיוע לשכר-דירה לא ריאלי".

בוא נדבר על שנות הבגרות שלך בזיכרון-יעקב ’של פעם’.
"באמת שמדובר היה במושבה קטנה בה כולם הכירו זה את זה. למדתי תחילה בבית-ספר ’רמז’ בשיכון-הדרומי ומשם המשכתי ל’תיכון-חדרה’ עד כיתה-יב’. בשנת 1976 התגייסתי לצה"ל לחטיבה-7 והייתי פקוד של מאיר זמיר הזכרוני, ’גיבור ישראל’ ושל אביגדור קהלני. נרשמתי ללימודי הנדסת-מכונות בטכניון בחיפה ובאמצע חופשת-השחרור שלי, אבא נפטר מדום-לב בגיל 58 וזה היה צומת מרכזי בחיי, כי מכאן ואילך החלה הקריירה שלי ב’עמידר’. שנתיים לאחר מכן התחתנתי עם ורד לבית-קלר, קיבוצניקית מניר-יצחק, אהבת חיי!".

ואז נולדו הילדים?
"בשנת 1979 נולד הבכור עזי שנושא את שם אבי המנוח. עזי נולד עם נכות קשה מאוד אבל התעקש להשתקם ואפילו לשרת בצבא. הוא התחתן עם ליאורה, עובד במרפאות-חוץ בחיפה ומתגורר עם אשתו במושבה והוא-הוא הגיבור הגדול שלי! בשנת 1982 נולד פז, שהתחתן עם חן ומשמש קצין-משטרה ולהם שלושה ילדים, אריאל, עופרי ואמילי ובשנת 1988 נולדה שירה, רווקה המשרתת ביחידת-433 של משטרת-ישראל".

בוא נחזור לרגע לפוליטיקה, איך קרה שהתחברת לאלי אבוטבול?
"אחרי שישי שיבובסקי החליט לפרוש מתפקידו, חברתי לאלי אבוטבול. ראיתי בו צעיר כריזמטי בעל רגישות חברתית לאוכלוסיות חלשות וזה שבה את ליבי. הוא מינה אותי להיות מספר-2 ברשימתו ושמשתי מ"מ וסגן ראש-מועצה, בנוסף לוועדות בהן טיפלתי וכך המשכנו יחד, עד שבחודש אפריל 2016 קרא לי אליו והודיע כי בכוונתו להתפטר ומסר לי את המפתחות. ניסיתי לשכנע אותו לחזור בו אבל לא הצלחתי".

אז למעשה כיהנת כראש-המועצה עד הבחירות?
"כן, עד סוף שנת 2016 ואז התקיימו הבחירות המוקדמות והתמודדתי נגד זיו דשא וצילה רשף. זיו זכה בבחירות וביקש ממני שאצטרף אליו בתפקיד סגן והסכמתי, בתנאי שיינתן דגש לפרויקטים ולתקציבים לטובת השכונות, מה שלצערי לא התקיים".

אז מה קרה בבחירות האחרונות?
"כמחצית השנה לפני מערכת הבחירות של 2018 הודעתי לכל החברים שאין בכוונתי להתמודד ושאני פורש מהחיים הפוליטיים ולכן גם לא השתתפתי בבחירות".

כמי שצבר ניסיון כה עשיר ב’ביצה הפוליטית’, תוכל אולי לעמוד על ההבדלים בין הפוליטיקה ’של פעם’ לבין זאת של היום?
"פעם התבססה הפוליטיקה על 80% כבוד ו-20% תככים, כאשר כמעט כל המעורבים בה תמיד ראו לנגד עיניהם את טובת המושבה והתושבים. לצערי התהפכו היוצרות והפוליטיקה כיום מבוססת על 20% כבוד ועל 80% תככים ומניפולציות. אגב, זה היה חלק מרכזי בהחלטה שלי לפרוש, כי ראיתי עצמי שייך לדור של כבוד ולחיצת-ידיים, מה שהיום פחות עובד".

אתה יכול להצביע על נקודת-זמן בה חל השינוי הזה?
"זה תהליך כלל-ארצי ואינו מאפיין רק את המושבה והמקור שלו בהתנהלות הממשלה ובאופן בו נעלמה גם הצניעות מקרב ההנהגה. בוא ואתן לך דוגמה קטנה: באחד הביקורים שלי אצל שמעון פרס ורעייתו המנוחה סוניה, שפך הבן שלי עזי, שהיה בן 3-4 את התה שקיבל על השולחן וסוניה התעקשה לנקות בעצמה את השולחן. זה משהו סמלי שכל-כך מנוגד להתנהלות של הבית ברחוב בלפור ובעיני אומר הכל".

אז פרט לפוליטיקה של כבוד, דרך-ארץ צנועה והמשפחה הגדולה, מה עוד חשוב בעיניך?
"גדלתי בבית מסורתי ויש בי אמונה חזקה, למרות שאני לא חובש כיפה ומגדל זקן. כל יום שישי אני לומד בחברותא עם הרב סילבר, ראש קהילת ’אור יעקב’, שהיה לי חלק מכריע בהקמתה וכך גם היה חלקי בהקמת הישיבה בראשות הרב אטלס ז"ל בוואדי-סאליב בחיפה ובהקמת גרעין תורני בת"א/יפו וזכיתי ליחסים מיוחדים עם הרב יונגרמן המנוח, כך שעולם-התוכן הרוחני-תורני תמיד היה חשוב ויקר לי. מאחר שמרבית שנותיי הייתה לי רגישות גבוהה לאוכלוסייה חלשה, לנזקקים וחולים, חשוב היה לי להיות מעורה היטב בנעשה במחלקת הרווחה של המועצה-המקומית ותמיד דאגתי שתקציב הרווחה לא יפגע, כך שגם התחום הזה היה ונותר יקר לי מאוד".

עכשיו אתה סוג של פנסיונר, מה התכניות שלך?
"עדיין לא גיבשתי לעצמי תכנית מסודרת ואני מחפש אחר מקום בו אוכל לתרום מהיכולות שלי, בהתנדבות כמובן, אבל אני מתפלל שאזכה לראות עוד הרבה נכדים, מעבר לשלוש הנכדות בהן התברכתי ושאמשיך לרוות נחת מילדיי".

תודה רבה, בריאות טובה ובהצלחה!

 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מה זאת אהבה?♥
מה יקרה ב’מתחם המייסדים’?
קנס של 2000 ₪ למאהל עסקי שהזרים מים מזוהמים לחוף הים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מה זאת אהבה?♥
הכירו את המנהלים החדשים בשנת הלימודים תש"פ במערכת החינוך של פרדס חנה כרכור
עיטור יקיר מכבי ישראל הוענק לג׳ומיק סמסונוב בן ה 91
מועדון אתגרים מגיע לבנימינה