נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "ויחי" (מפרק מ"ז -נ’)
21 לדצמבר 2018
פרשת "ויחי" (מפרק מ"ז -נ’)
אסתר פינס, 2018-12-21 - 10:00
כל הזכויות שמורות

יעקב מברך את בני יוסף, ציור של רמברנדט (1656) מתוך ויקיפדיה

מהפרשות למדתי: יעקב שחשש מאוד שבניו ישתקעו במצרים (סיר הבשר) ויזרעו את זרעי הגלות, אחרי שהפקיד את בנימין באחריות יהודה, צייד אותם בזמרת הארץ.
 
זמרת הארץ = הניגון של ארץ ישראל.
 
יעקב קיווה שברגע שנשאו עמם את הניגון לא יוכלו להתעלם מניגוניה של ארץ ישראל וישובו ארצה, לנחלת אבות.
 
ניגוניה של ארץ ישראל השפיעו בכל הדורות על הקשר והדבקות לארץ ישראל.
 
אולם, חששותיו של יעקב התאמתו, בניו, שהתמקמו בגושן, משגשגים ויפרו וירבו מאוד. לעומתם המצרים שאזל כספם הפכו עבדים לפרעה תמורת כיכר לחם. 
 
ירידת בני יעקב למצרים ופער המעמדות הכשירה את הקרקע לגלות ושיעבוד שעליהם עוד נלמד ונפיק לקחים.
 
פרשת "ויחי" ממשיכה את הפרק האחרון בפרשת "ויגש"- המספרת שיוסף הוריד את אביו ואחיו למצרים, מיישב אותם בגושן-מקום פורה והכלכלה משגשגת. 
וכלפי העם המצרי שנות הרעב בשיאן, המחסנים מלאים בתבואה שנקנתה מהעם בשנות השובע , במקום שתחולק לעם נמכרה להם. כשאזל כספם רכושם הולאם והפכו עבדים לפרעה תמורת לחם. זרעי הקנאה החלו לנבוט במוחם.

כל פרשה היא שיעור לחיים! המלמדת אותי שבכל צעד ובכל תפקיד שיהיה הרם והחשוב ביותר עלינו להתנהל בענווה ובאחריות לכל פרט - לכל אדם ואדם. ובד בבד עלינו לבדוק בכל צעד וצעד, את עצמנו בראייה נכוחה וחומלת כדי שאיש לא ייפגע מהתנהלותנו, וללא משים, נעדיף את האחר בצורה המנקרת עיניים ומעוררת קנאה.
הקנאה תשכיח את הטוב ותהפוך לשנאה יוקדת! 
 
יעקב מאז שבישרו לו שיוסף איננו, איבד טעם לחיים, נחשב למת, אך כשנודע לו שיוסף חי, "וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (פרק מ"ה). לפני מותו על אף שעיניו כבדו מראות הוא זוכה לראות את יוסף חי, ותחי רוחו.
 
שבע עשרה שנים חי יעקב במצרים, וכשראה שבניו נטמעים בשפע הטובעני של מצרים, נחרד! כי הבין שהם לא ירצו לשוב הביתה. לכן לקראת מותו קרא ליוסף והשביע אותו: ".... וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם ..." ומצווה עליו שידאג לקבורתו במערת המכפלה, בקבר אבותיו, בחברון עיר האבות.
 
יעקב אב המשפחה חולה. יוסף בא לבקר את אביו החולה. השמועה על בוא יוסף מחזקת את יעקב, "וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה" ישראל אב האומה מתחזק, מגייס את כוחותיו ומתיישב, ופגש את יוסף כשהוא זקוף על המיטה. ישראל איתן! 
 
יעקב זכה לראות את יוסף ואף זכה לראות את נכדיו, מנשה ואפרים, בני יוסף. 
למראה נכדיו שלא דמיין את קיומם הבין שהשנים הרעות שעברו עליו הם כאין וכאפס לעומת הטוב שהוא זוכה כעת כשראה את יוסף ואת בניו. בלב נרגש יעקב ביקש לאמצם לו כבנים כדי שיזכו בברכתו.
 
יעקב לפני מותו מבקש לברך את בניו, ומתחיל ביוסף ובניו, מנשה ואפרים, המשודרגים מנכדים לבנים. כל אחד מהם יקבל נחלה בכנען=ארץ ישראל.
בבואו לברך את נכדיו הניח יד ימינו על אפרים הקטן ואת שמאלו על מנשה הבכור. למרות ניסיונו של יוסף לתקן את אביו, יעקב שם את אפרים לפני מנשה, והשיב ליוסף: אני יודע שחינכת אותם, ללא הפרזה וללא הפליות, על כן, אפרים יהיה גדול ממנשה ומנשה שומע, ומפרגן לאחיו.
יעקב מברך: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ ה’ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה." 
 
מאז ברכה זו הפכה לסמל לדורי דורות, בקידוש ליל שבת ההורים מניחים יד מברכת על ראש הילדים ומברכים את הבנים: "יְשִׂמְךָ ה’ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה"
 
למה ההורים רואים בברכה זו חשיבות? כי כל הורה מאחל שילדיו יהיו כאפרים ומנשה, ללא קנאת אחים שתפריד ביניהם. כדי שזה יקרה עליהם לחנכם לערכים, שיתנהלו בענווה, מתוך תחושת שייכות, אחריות ואחדות. אחוות אחים, חוסנה של משפחה!
את הבנות מברכים: "ישמך ה’ כשרה, רבקה רחל ולאה" שבנו ביחד את שבטי ישראל.
 
רגע השיא מגיע כאשר ההורים מברכים את הילדים בברכה המשולשת: "יברכך ה’ וישמרך. יאר ה’ פניו אליך ויחונך. ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום."
בתום הברכה ההורים מחבקים אותם בחום ובאהבה, ההתרגשות גדולה, הבנים והבנות מרגישים ראויים ושייכים. רגש זה מעורר בהם: את הענווה, את תחושת השייכות, והשותפות. חיבור שילך ויתחזק עם השנים לאהבה גדולה, להורים, לאחוות אחים, למשפחה, ולשורש קיומנו. 
 
אחרי שסיים לברך את נכדיו, יעקב כינס את בניו לקבל ברכה, כל אחד לפי תכונותיו ואופיו, כמעין צוואה עם השלכות לדורות. כיעקב אביהם הזוכר כל נפתולי חייו, וכישראל אב האומה המברך את בניו יורשי הארץ, "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, בֵּרַךְ אֹתָם" ומאחל שהניגון ששתל בליבם ישיבם הביתה-אל הארץ המובטחת.
 
יוסף ואחיו קברו את יעקב אביהם במערת המכפלה – בארץ ישראל.
בסוף הפרשה אנו נפרדים גם מיוסף. תמה תקופת האבות!
חזק חזק ונתחזק!
 
על הגלות והשעבוד נלמד אי"ה בשבוע הבא בספר שמות.
 
אני מתפללת שנדע להקשיב ולראות את הטוב ומתוך ראיית הטוב, נתנהל בענווה שתחזק את תחושת השייכות, השותפות והאחדות בתוכנו כמשפחה וכעם בנחלת אבותינו. 

 

אדמה/ אהוד מנור

אדמה, אני קשובה לקולך. 
אדמה, תמיד ולאן שאלך. 
אדמה, השביל בו אפסע הוא שבילך, 
אמא אדמה. 
 
 
 
 שבת שלום ומבורך! 
 אסתר פינס
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״