נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ספר שמות פרשת "שמות" (מפרק א’ – ה’)
28 לדצמבר 2018
ספר שמות פרשת "שמות" (מפרק א’ – ה’)
אסתר פינס, 2018-12-28 - 10:00
כל הזכויות שמורות

יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842 בקירוב. ויקיפדיה
 

ספר בראשית הסתיים במצרים, נפרדנו מיעקב אב המשפחה, אך ישראל חי וקיים לנצח נצחים!
 
יעקב בן מאה וארבעים ושבע היה במותו, מתוכן מאה ושלושים שנות של מאבק וייסורים, ושבע עשרה שנות נחת ושלווה.
 
אחרי מות יעקב, האחים חששו שיוסף אחיהם יתנקם בהם. יוסף הקשיב נרגש לחששותיהם והסביר להם שאין לו כוונה לפגוע בהם, הם לא אשמים, ה’ שלחו למצרים. 
 
יוסף דאג שאחיו ישתקעו בגושן מקום פורה ומשגשג וירבו ויעצמו מאוד, וביקש מאחיו שיום יבוא וה’ יוציאם ממצרים, שיעלו את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל.
 
מה עתיד לקרות לבני ישראל לאחר פטירת יוסף?
 
ספר שמות ממשיך את ספר בראשית המספר: כששנות הרעב היו בשיאן בני ישראל שגשגו והתרבו והפכו לאליטות במצרים. לעומתם המצרים שילמו מיסים גבוהים, ונאלצו לוותר על רכושם, ואדמותיהם תמורת לחם. זרעי הקנאה החלו נובטים במוחם, וחיכו לשעה המתאימה לנקום את נקמתם בבני ישראל.
 
ואז, כשיוסף מת, "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ,....... אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ: הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ
 
משפחת יעקב שמנתה שבעים נפש כשירדו למצרים בשנות הרעב, הופכת לעם ישראל עצום ורב.
 
כשפרעה ראה את הריבוי המבורך של בני ישראל חשש שיהפכו לגיס חמישי, את חששו תרגם לתוכנית שיעבוד וציווה על בני ישראל "האליטות" להתפלש בבוץ ולבנות ערים מסכנות את פיתום ורעמסס.
בני ישראל עבדו ושילמו מס על עבודתם. "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם"
שלב שני- העם המצרי שבקנאתו ושנאתו חיכה לנקום בבני ישראל, היה שותף פעיל בשיעבוד עם ישראל ומיררו את חייהם בעבודה קשה. כמה שעינו, "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" איך הגלגל מסתובב לו. בני ישראל שנטמעו בתרבות מצרים, הרגישו אדונים בארץ לא להם, הפכו לעבדים מעונים ללא זהות.
 
שיעור לחיים! גם היום בארצנו יש משועבדים: לקריירה, לאינטרנט, לוואטסאפ, לעייפות. חוזרים הביתה עייפים! אין אחריות ונוכחות הורית, שאין לה תחליף! אין תחושת שייכות, אין סבלנות, אין הקשבה. וכשאין הקשבה אין הבנה ואין תקשורת מקרבת, אך יש שעבוד לוואטסאפ הדבר פוגע בהורות, בזוגיות ובערנות. במרוצת השנים יחפשו את הרגש שלא נזרע. משועבדים! חייבים לדעת לחשב את הזמן נכון - חירות מחשבתית, זמן לעבודה, זמן לבית וזמן לאיכות המשפחה. 
 
הזורע חיטה - דואג לשנה,
הנוטע עצים - דואג לשנים,
המחנך נפשות - דואג לדורות (יאנוש קורצ’אק). 
 
שלב שלישי -גזירת השמד! פרעה ציווה על המיילדות להרוג את כל הזכרים. המיילדות שניחנו במידה מוסרית גבוהה, מצילות את הזכרים.
בחשכה ביצבץ אור ראשון מתוך המיילדות.
 
האור השני- הוא אורו של משה. תינוק עברי שנולד בתוך התופת ושל אמו האישה מבית לוי, שלמרות הגזירה הסתירה אותו ושמה אותו בתיבה בסוף שעל שפת היאור, ושל מרים אחותו המתגייסת להצלתו ושומרת עליו מרחוק. ובת פרעה שראתה תינוק בתיבה, חמלה עליו ואימצה אותו. שלושתן כמו המיילדות ניחנו במידה מוסרית גבוהה, בראיה נכוחה וחומלת והצילו חיים.
 
משה על אף שגדל כנסיך היה מחובר לאחיו הסובלים. כשראה מצרי מכה עברי, היכה את המצרי והרגו. כשנודע הדבר הוא ברח למדיין. במדיין התחתן עם ציפורה בת יתרו, הקים משפחה ועסק ברעיית צאן.
 
משה מרחיק נדוד עם צאנו ואז נגלה לעיניו סנה בוער באש ".... וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל." מתוך הסנה ה’ נגלה אליו ומצווה: להשיל נעליו כי המקום קדוש. ומבקש ממנו לחזור למצרים להוציא את עם ישראל מעבדות לחירות.
 
מתי משילים נעליים? כשמרגישים שייכות למקום. אך משה שטרם גיבש זהותו האם הוא עברי שאחיו הלשינו עליו או נסיך מצרי, מסרב לחזור למצרים בתואנה: "מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה"
 
ה’ כעס על משה והבטיח שאהרון אחיו יתלווה אליו. החיבור לאהרון שכנע את משה ונסך בו ביטחון להכיר בזהותו הלאומית. משה מלווה באהרון אחיו חוזר למצרים מתוך תחושת שייכות ואחריות.
 
משה ואהרון מתייצבים במצרים. הבשורה הפיחה בבני ישראל תקווה. אולם פרעה זילזל והחמיר את דרישותיו מן העבדים. כשהעם נשבר! הנוגשים המצרים היכו את השוטרים שהיו מבני ישראל. השוטרים שהפכו ממכים למוכים התלוננו בפני פרעה שתמך בנוגשיו וכינה אותם נרפים= חלשים! פה השוטרים הבינו שהם לא שונים מאחיהם העבדים, הבנה זו עוררה בלבם את תחושת השייכות וחיברה אותם לזהותם. כשפגשו את משה כעסו עליו שמאז בואו הורע מצבם.
 
בני ישראל שנטמעו בתרבות מצרים טושטשה זהותם אך שמרו על שמותיהם. בגלל שמירת השמות הם נגאלים ממצרים. כי וויתור על שם הוא וויתור על זיכרון = וויתור על מהות קיומנו.
 
כל יהודי החי בניכר הוא דייר משנה, ארץ ישראל היא נחלתו. פה נחיה ופה ניצור ללא חשש שעבוד והשמדה.
 
בימינו, במקום לשמור על אחדותנו ולהודות על 
הזכות להיות עם חופשי במולדתנו, יש אנשים השמחים לאיד, ומחפשים רק את הרע. 
 
אני תפילה, שנדע לראות את הטוב ולא נחפש את הרע. ומתוך הטוב נראה את העתיד המבטיח בארצנו הטובה והברוכה.
 
איך הגלגל מסתובב / שמואל קראוס
או או 
איך שגלגל מסתובב לו 
איך הגלגל מסתובב 
 
 
שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }