נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - שמות פרשת "וארא" (פרק ו’ – ט)
4 לינואר 2019
פרשת השבוע - שמות פרשת "וארא" (פרק ו’ – ט)
אסתר פינס, 2019-01-04 - 10:00
כל הזכויות שמורות

מכת ברד, אש ומים, ויקיפדיה

מהפרשה הקודמת למדתי: משה ניאות לחזור למצרים רק אחרי שהרגיש שייכות לזהותו הלאומית והרגיש את אור ה’ שבתוכו המשרה בו ביטחון.

 
אותו תהליך שעבר משה בסנה ובדרכו למצרים כשהכריע בין הזהויות שגדל עליהם (עברי, מצרי ומדייני), עברו שוטרי ישראל כשהפכו ממכים למוכים. כשהנוגשים היכו אותם ופרעה תמך בנגשים וזלזל בהם, לפתע הבינו שלמרות ששיתפו פעולה והיכו את אחיהם העבדים, אינם חסינים אלא שווים!
האכזבה עוררה בהם את תחושת השייכות לאחיהם ולזהותם הלאומית ומתוך שותפות גורל זעקו על משה שמאז בואו פרעה הכביד את סבלם.
 
משה הקשיב ומתוך שייכות ואחריות עמד והתווכח עם ה’, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה-"
 
פרשת "וארא"-ממשיכה את הפרק הקודם כאשר משה עמד והתווכח עם ה’ על עמו.
ה’ חיכה לרגע הזה שמשה כיאה למנהיג נאמן יכאב את כאב עמו, ומתוך תחושת שייכות ושליחות, ייקח אחריות, יעמוד בביטחון ויתווכח למען בני ישראל. 
בדומה לאימא הרואה בתפקידה האימהי חשיבות עליונה, ילדיה בראש מעייניה, מתוך שייכות, ואחריות, תשמור עליהם במסירות אין קץ! כלביאה השומרת על גוריה. 
 
עכשיו שכולם מרגישים את תחושת השייכות, האחדות ושותפות הגורל, ה’ פתח בשיחת עידוד והסביר למשה את תכנית הגאולה מעבדות לחירות.
 
הפרשה מלמדת אותי: אין חירות ללא תחושת שייכות וזהות! תחושת השייכות היא ערך עליון הפותחת את הלב לענווה, ולראיה נכוחה הבונה את האחריות והאחדות בתוכנו, עם אחד גורל אחד! משרה ביטחון ומעוררת את הרגש החם שהוא הדבק המחבר אותנו לזהותנו - מהות קיומנו, להורות, לזוגיות, לבני עמנו ולמולדתנו.
 

תכנית הגאולה תתבצע בשלבים: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹ-הִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹ-הֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה’" 

 
בני ישראל שנטמעו בתרבות מצרים לא זכרו מאין באו ומה זהותם, לכן ה’ מסביר למשה שעל אף שבני ישראל איבדו זהותם, ראה את סבלם ושמע את נאקתם ונזכר בהבטחתו לאברהם בברית בין הבתרים. ועל משה ללכת להסביר לעם את תכנית הגאולה שתתבצע בשלבים, כדי שיבינו ויפנימו שה’ הוא מצילם ויוציאם מעבדות לחירות אל הארץ המובטחת.
 

ה’ חזר בפני משה על הבטחת הארץ לאברהם, ליצחק וליעקב. הבטחת הארץ לאבות הינה עדות שזכותנו על הארץ הזאת אינה ניתנת לערעור ולא לחלוקה אם חפצי חיים אנחנו. לפיכך, התנ"ך הוא הקושאן (=מסמך המעיד על בעלות על קרקע) לשובנו אל הארץ הזאת, המובטחת!

משה רץ מתוך חדוות הלב ומבשר לעם המשועבדים עד אובדן, את הבטחת ה’ המבשרת על גאולתם מעבדות לחירות והשיבה הביתה אל המולדת שתתבצע בשלבים, בני ישראל לא הקשיבו ולא שמעו את הבשורה: "וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה."
 
באמת מה לבני ישראל המשועבדים עד אובדן תודעה ולהבטחות עתידיות כמו עם ומורשת? והרי בני יעקב שירדו למצרים נטמעו מרצון בתרבות מצרים ולא השכילו להעביר את הערכים שהם שונים מעמים אחרים, לדורות הבאים. 
לכן, דור זה אינו מכיר את ה’ בשמו המפורש ולא את מורשת אבותיו.
כעת הם שקועים בעבודתם וחרדים לעצם קיומם. יום יום הם אוגרים את שארית כוחותיהם הדלים כדי לשרוד. הם בערבוב, חיים בריקנות וללא זהות וכל מבוקשם הוא מעט מים להרוות צימאונם וקצת מנוחה לגופם היגע כדי לסדר את הנשימות הכבדות ממאמץ. 
 
על כן, קשה מאוד תחת עול השעבוד לפתוח את הלב הסגור והפצוע להקשבה נקייה. 
משה התאכזב על שבני ישראל לא הקשיבו לבשורת הגאולה וטען: "... הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם"
 
משה במקום להבין את מצבם, נפגע ואמר אם בני ישראל לא הקשיבו לו סימן שאינו יודע לבחור את המילים שיפתחו את ליבם. אז איך פרעה יקשיב כשקשה לו לנסח משפט?!
 
כל הורה הוא כמו משה רבנו לילדיו לפעמים מגמגמים במקומות שאנחנו חלשים וכואבים, אבל אם נסתכל פנימה בתוכנו, נגלה את האור המאיר עלינו מבפנים ומקרין על יקירנו, לא נגמגם.
 
ה’ לא התרגש כי הוא יודע שהמצוקה חוסמת את הקשב, ומשה הוא המנהיג הנאמן המחובר לאור!
אחרי שעדכן את משה את שעתיד להתרחש שלח אותו אל פרעה בדרישה שישחרר את בני ישראל. 
 
פרעה מסרב לשמוע והמכות נוחתות זו אחר זו כל מכה חזקה מקודמתה: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, וברד אש בתוך מים.
 
האם מכות אלו ישחררו את בני ישראל? לא! רק כאשר פרעה יחשוש על עצמו יבוא השחרור המיוחל. עוד ארוכה הדרך....
 
ואז בני ישראל ירצו לצאת ממצרים? נלמד בפרקים הבאים.
 
אני מתפללת שנרחק מחטא היוהרה, מצרות עין ושמחה לאיד. נתנהל בענווה, בראיה חומלת שתעורר את תחושת השייכות, האחריות והאחדות המחברת אותנו לזהותנו בקשר אמיתי ואיתן. אין חירות ללא שייכות וזהות! ומתוך ראיית הטוב נכיר תודה! 
 

משירי ציון/ לאה גולדברג

שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן! 
אֵיךְ נָשִׁיר שִׁיר צִיּוֹן עַל אַדְמַת צִיּוֹן 
וְעוֹד לֹא הִתְחַלְנוּ לִשְׁמֹעַ? 
 
 שבת שלום ומבורך!
 אסתר פינס
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״