נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
אירועי תרבות 15-21/11
גפן מגזין המושבות > כללי > אלון דור און-״מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים״?
25 לינואר 2019
אלון דור און-״מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים״?
מיכל כהן-אלדן, 2019-01-25 - 10:00

"הכדורסל בכיסאות גלגלים היה בשבילי פתח מילוט מהטראומה שקרתה לי ורמסה לי את החלומות. דרכו ראיתי שביל לא סלול של הגשמה עצמית, מימוש עצמי והוכחה למה אני מסוגל באמת. טיילתי בכל העולם דרך הגלגל והכדור הכתום ואני ממשיך לתת לזה להוביל את חיי למקומות מרתקים ומיוחדים."

 
כל הזכויות שמורות

 צילום: נעה דור-און

זה סיפורו הבלתי יאמן ומעורר ההשראה של אלון דור און (34) מבנימינה שבגיל 15, רגע לפני שסיים את עבודתו בבציר נפגע בתאונת דרכים. משאית דרסה אותו ומחצה לו את כף רגלו כמו גם את חלומות הכדורסל במועדון בבנימינה שם שיחק יחד עם עוד חלומות רבים ואחרים שנגוזו לו.
 
זמן קצר לאחר אישפוז ארוך ושיקום מורכב דור און מצליח לחזור ולחלום מחדש. זה קורה בזכות אישיות תחרותית של ווינר אמיתי ובעיקר בזכות אנשים שפגש בדרך ושהציתו בו את כוח הרצון מחדש, דור און מסתער מחדש על החיים - על הספורט, הפעם כדורסל בכסאות גלגלים שגלגל אותו מהר מאוד אל על ורמס כל קושי מאחור.
״הכדורסל בכיסאות גלגלים בשבילי היה פתח מילוט מהטראומה שקרתה לי ורמסה לי את החלומות. דרכו ראיתי שביל לא סלול של הגשמה עצמית, מימוש עצמי והוכחה למה אני מסוגל באמת. טיילתי בכל העולם דרך הגלגל והכדור הכתום ואני ממשיך לתת לזה להוביל את חיי למקומות מרתקים ומיוחדים״
משם עבור דור און השמיים הם הגבול והוא כובש פסגות גבוהות משחלם, משתתף באולימפיאדה בבייג’ין ובשבע אליפויות אירופה ומשמש היום כקפטן הנבחרת. דור און למד באונברסיטה, התחתן והוליד ילדים והקים את מפעל חייו - ״סל גל נצחון הרוח״ שיחד עם מיקי גולדנברג הוא מוביל ומנחה את הפרוייקט החינוכי והערכי ברחבי הארץ כבר 12 שנה.
פרויקט אשר מלמד ילדים ובני נוער התגברות על קשיים ואתגרים, זהירות בדרכים וקבלת השונה על ידי הצגת נכות בספורט תחרותי. השבוע הוא הגיע לאורט שומרון עם הפרויקט.
״סל גל ניצחון הרוח״ הוא סוג של מפעל חיים שהתחלתי יחד עם השותף שלי מיקי גולדנברג אשר זיהה את הפוטנציאל החינוכי והערכי בספורט שכה אהבתי ויחד הקמנו את הפרויקט שחושף ערכים חשובים מאין כמותם בדרך חווייתית, מרתקת שמשאירה רושם אדיר על בני נוער."
לאחרונה פתח בזכרון יעקב את "אדמונד" פאב קהילתי.
 

צילום: מיקי גולדנברג
 
הכל החל בשנת 1999, אלון דור און, נער טוב בנימינה, בן 15 כדורסלן מצטיין במועדון הכדורסל בבנימינה, בן למשפחה מיוחסת ממייסדי המושבה, עובד ומסייע לאביו החקלאי בבציר ואז זה קורה: "משאית דרסה ומחצה לי את כף הרגל רגע לפני סיום העבודה עם אבא בבציר. הייתי 3 חודשים בבית חולים. קטיעה ואז החלמה ופיזיוטרפיה. חזרתי לכיתה י’ בדצמבר עם קביים. הרגשה פיזית ונפשית ירודה, בעיקר התמקדתי בלימודים על מנת לייצר הישג לעצמי וריכוז במשימה. חלום הכדורסל ששיחקתי לפני במועדון בבנימינה נגוז. ועד שלא הגעתי לאימון כדורסל נכים בחדרה שנה וקצת אחרי הפציעה לא הייתה לי תקווה שמשהו טוב יצא מהתאונה. ואז פתאום הבנתי שאני יכול לחלום מחדש. נפגשתי אנשים מדהימים שגילו לי כוח רצון מהו. הבנתי שאם אשקיע בספורט הזה אוכל להגשים את הפוטנציאל האישי שלי ואכבוש פסגות גבוהות משחלמתי. ואכן, השתתפתי באולימפיאדת הנכים בבייג’ין (זכינו במקום השישי בעולם) ובשבע אליפויות אירופה (השמינית - בספטמבר), שיחקתי במכללה על מלגת ספורט, זכיתי בשלוש אליפויות תוך כדי לימודים לתואר ביחסים בינלאומיים ודיפלומטיה.
התחתנתי עם נעה והלידה של להב תבור החזיר חלום ישן חדש של משחק מקצועני בחו"ל.
טסנו לפריז לשחק ב-מו (Meaux) ואחרי שנה מדהימה זכיתי באליפות צרפת. משם המשכנו לשנה בספרד ולקראת לידה שנייה חזרנו ארצה". 
אלון דור און מאמן ומשחק בקבוצת צעירים ב"בית הלוחם" ומשמש כקפטן הנבחרת.
 
 
הייתי ילד טוב בנימינה ואני עדיין גר בה. יש לי חלומות על  איך היא צריכה להיות ולהראות אבל כרגע אני מתרכז במה שאני יכול להשפיע ביום יום. סבא רבא שלי, ראש המועצה הראשון של היישוב, זורם בדמי ואני פנטזיונר גדול בזכות אבא שלי. קראנו לפאב  אדמונד בגלל שהוא ישב אצל סבא רבא שלי בסלון לאחר הקמת היישוב. ורצינו שהבר יהיה מקום מפגש לכל תושבי המושבות שגדלו תחת חסותו הנאמנה.
 
דרך אגב, ב"אדמונד" מתוכננת סדרת הרצאות של ספורטאים בעלי מגבלה, חברים למקצוע, כי מבחינתי זו חובה והשראה לכל אדם.
 
 
מהיכן אתה שואב הכוחות? אני שואלת...
הכוחות הם בהבנה שחיים פעם אחת והמימוש העצמי הוא זכות שניתנה לי. הדרך המאוד מסויימת שלי בחיים קרתה על מנת שאגשים את עצמי ואתן השראה, הדרכה, פרנסה ועזרה ככל הניתן לסובבים אותי ולאוכלוסיות שנחשפות לפעילויות שאני מעורב בהם. הרגשה של שליחות שהיא גדולה ממני.
להיות קפטן נבחרת ישראל זו זכות מטורפת. לאחר שנים של משחק בה ועשרות המנונים שהסבו גאווה בכל מיני מקומות בעולם, היום אני מוביל אותה מבחינה מקצועית ומנטורית וכולי תקווה שהנבחרת תמשיך להסב לנו גאווה בזירת הספורט העולמית.
 
 
״סל גל ניצחון הרוח"
דור און מנחה את הפרוייקט מזה 12 שנים. ״אנחנו משפיעים על חייהם של אלפי בני נוער בשנה הם פוגשים מסוגלות בצורה שלא ציפו לה. הדיונים בסיום המפגשים מאלפים והשאלות מרתקות ומראות כמה מפגש כזה פותח סקרנות לעולם אחר שלא העיסוק לפני כן לדבר עליו.
זה פרוייקט חינוכי ערכי ברחבי הארץ שמלמד ילדים ובני נוער על התגברות על קשיים ואתגרים, זהירות בדרכים וקבלת השונה על ידי הצגת נכות בספורט תחרותי.
 
חמישה ספורטאים בעלי מגבלה פיזית המשחקים כדורסל בכיסאות גלגלים. אנחנו מציגים את עצמנו ואת איך שהגענו למקום שלנו. משחקים משחק ראווה קצר, ואז מתמודדים מול שחקנים "בעמידה" ומנצחים אותם למרות "הנחיתות" שלנו. לאחר מכן נותנים להם להתנסות בכיסאות והקהל רואה כמה קשה זה. גולת הכותרת היא הדיון בסוף המפגש שם הסיפורים האישיים מסופרים בפירוט מרגש ושאלות מהקהל מכוונות את הדיון על פי העניין שלהם. מסרי העל מועברים בצורה אישית, אמיתית ומתוך חוויה אחרת.
המפגש עם אנשים שניצחו את המגבלה שלהם נתנו לי השראה. היום אני מוביל את הפרויקט שנותן השראה לאחרים להתמודד עם הקשיים היומיומיים שלהם בחיים, לימודים, חיי חברה וכולי. התמודדות היא התמודדות. כל עוד הרוח לא נשברת סוג האתגר לא משנה. ואנחנו מלמדים אותם שהרוח מובילה את ההתבגרות על כל קושי. (לכן ניצחון הרוח)
 
"סל גל ניצחון הרוח" הוא סוג של מפעל חיים שהתחלתי יחד עם השותף שלי מיקי גולדנברג שראה את הפוטנציאל החינוכי ערכי בספורט שכה אהבתי ויחד הקמנו את הפרוייקט שחשף וחושף ערכים חשובים מאין כמותם בדרך חווייתית, מרתקת שמשאירה רושם אדיר על בני נוער.
 
אני גם נוגע בעניין זהירות בדרכים וגם על איך שהתמודדתי עם בית הספר והנוער אחרי הפציעה. משם התחלתי לשחק כדורסל נכים ונהייתי טוב. שיחקתי במכללות, באירופה כמקצוען ויש לי תארים בארץ. כיום אני קפטן נבחרת ישראל ומאמן שחקן בבית הלוחם ת"א.
 
ממה אתה מתפרנס?
ברמה האישית אני יזם עסקי שמקדם פרוייקטים שחשובים לי. הקמתי את אסמביה חצר האיכרים הבנימינית. חצר לתיירות כפרית שבינתיים לאחר 7 שנות פעילות, נסגרה. כיום אני אחד מהבעלים (יחד עם אחותי ואחי) של אדמונד - בר באווירה משפחתית קהילתית (ממשיך דרכה של אסמביה מבחינתי). בבר אנחנו מקיימים הרצאות של אנשים מיוחדים בעלי סיפורי חיים מעניינים, הופעות חיות של אמנים מקומיים ומתחילים. הבר מנוהל על ידי שלושתינו כאשר כל אחד מאיתנו אחראי על חלק אחר. סינרגיה משפחתית שכזו. אני מאמין בכמה מקורות פרנסה. בגלל שאני עוסק בכמה דברים ועל אף אחד אני לא מוכן ויכול לוותר אני דואג לנהל אותם על הצד הטוב ביותר ולהיות מתוגמל מעט מכל מקור. זה מתיש ומעייף אבל אני מאוד נהנה מכל מה שאני עושה.
 
ספר על החלומות שלך?
החלום המיידי שלי הוא לזכות בתואר עם הקבוצה הצעירה שאני מאמן אותה. עם הנבחרת אני חולם להעפיל למשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020. 
ברמה המשפחתית יש לי אישה, שני בנים מדהימים ועוד אחד בדרך :) והחלום הוא לגדול איתם ולראות מהצד איך הם מתפתחים (הם שחקני כדורסל בכיסאות גלגלים טובים מאוד חחח).
 
ברמה היזמית יש לי כמה פרויקטים בראש אבל כרגע אני מתרכז באדמונד עד שיתייצב ויהפוך לשם הדבר שאני צופה לו להיות.
אני רוצה להמשיך להשפיע לחיוב על בני הנוער ברחבי הארץ ולשמש דוגמא והשראה קצת אחרים ממה שהם מכירים. 
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }