נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת ויקרא (מפרק א’- ה’)
15 למרץ 2019
פרשת ויקרא (מפרק א’- ה’)
אסתר פינס, 2019-03-15 - 10:00

 

 
כל הזכויות שמורות
"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה’, מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם." ויקרא, א’, א’-ב’ (מתוך ויקישיתוף: Distant Shores Media/Sweet Publishing CC BY-SA 3.0)

בשעה טובה סיימנו את ספר שמות: ספר שמות הוא ספר הגאולה ונפתח בקיום הבטחת ה’ לאברהם בברית בין הבתרים, שצאצאיו יורשי הארץ יהיו משועבדים וה’ יוציאם מעבדות לחירות. 

והמשיך, בהתגלות בקבלת עשרת הדיברות, ערכים, חוקים ומסורת הבונים את העם כפרט, כמשפחה וכחברה. 
הציווי לספר זאת לדורות, "והגדת לבנך" זו הליבה לשמירת זהותנו. והמשיך בבניית משכן בתוכנו "ושכנתי בתוכם" מתוך חוכמת הלב. 
כלומר: הלב נמצא בפנים וכדי להרגיש בבית הוא חייב להיות שייך, נוכח, קשוב, ומבין ואז 
כל מלאכה תבוא מחדוות הנתינה והעשייה.
 
שנשכיל לבנות בחוכמת הלב משכן בתוכנו, נהיה נוכחים וקשובים לילדינו כדי שירגישו שייכות, וכבוד למשפחה ולשורש קיומנו, ממשפחה לאומה.
 
פרשת ויקרא- משה רבנו, עם סיום מלאכת המשכן נתן לעם דין וחשבון על כל ההכנסות, התרומות שהעם תרם מכספו וממה שיש לו, ועל ההוצאות, לאיזו מטרה שימשו ומה נותר. בתום דין וחשבון בירך את העם על העבודה המשותפת שחיברה אותם אל האור שבתוכם "ושכנתי בתוכם" ועשו מלאכתם מתוך חדווה היצירה, בחוכמת הלב.
 
אחרי הברכות ספר שמות נחתם בתיאור הענן המכסה את המשכן ומונע ממשה כניסה חופשית. 
 
וכך נפתחת: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לה’ מִן-הַבְּהֵמָה מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם." 
 
הנה, "ויקרא" אחרי שה’ קרא למשה והזמין אותו להיכנס, אז, וידבר ה’ אליו.
 
איזה יופי יש סדר, יש ערך. לא נכנסים לפני שמקבלים זימון מבעל הבית. 
 
בכל מקום וגם בתוך המשפחה לא נכנסים בלי שדופקים בדלת ובעל/ת הבית פותח את הדלת ומזמין להיכנס. 
 
אני זוכרת, בכל שיעור לא הפרענו ולא התפרצנו לדברי המורה, הצבענו ואחרי שקיבלנו רשות דיברנו והבענו דעתנו. כשהיינו עולים לאוטובוס ורואים איש/ה מבוגר, בלי לחשוב פעמים היינו קמים ומפנים לו/ה מקום. כשראינו איש/ה מבוגרים עם סלים היינו רצים ועוזרים לסחוב את מרכולתם עד הבית. ערכים! 
אני תמיד נזהרת בדבריי - במילים היוצאות מפי שלא אפגע באיש. 
 
"אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לה’" הפסוק לא מציין סיבת קורבן העולה אלא את הרצון הפנימי של האדם להקריב, להתקרב אל עצמו.
 
בני ישראל חיו בגלות מצרים, נטמעו בתרבותה, והפכו עובדי אלילים וכדי להוציאם מהתרבות האלילית שהוטמעה, ה’ היה חייב להוליכם דרך הקורבנות, המוכרת להם, וילכו בה לפי כלליו ומידותיו "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ ...."(משלי כב’), שתנתב אותם אל דרכו בענווה ותיתן ביטוי מוחשי לאמונה "ושכנתי בתוכם" מהות קיומנו. 
 
לכן, ספר ויקרא הוא ספר ההתקרבות, שתעורר את תחושת השייכות ותחבר אותם בענווה ובאמונה לזהותם - זהותנו.
 
סוג הקורבן משתנה לפי מצבו הכלכלי של האדם. העשיר מביא מהבהמה, הבינוני, יביא מהעוף והעני יסתפק במנחת סולת. כך כולם ילמדו לתת ממה שיש להם. הנתינה מחברת את האדם לעצמו ומעוררת בו את תחושת השייכות, האחריות והשותפות הבונה את האחדות.
 
"כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ, לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ"
 
הבצק ממנחת הסולת חייב להיות כמו שאר הקורבנות, ללא מתיקות וללא דבש, למה? יש המפרשים, בגלל מנהגי פולחן האלילות שעשו הגויים. 
 
לדעתי, ההמתקה מלמדת על התנשאות ועל אגו, לכן המנחה חייבת לבוא בענווה, בנפש חפצה, מנדיבות הלב.
 
ומעל הקורבן חייב לפזר מלח, "כָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח" למה מלח? המלח מסמל את הברית שפעם היו כורתים במלח. המלח לא מתקלקל ולא מעלה ריח, כך ברית המלח תתקיים לעד. 
ובנוסף: המלח מחטא ומנקה את הקרבן. בליל שבת בברכת המוציא מפזרים מלח על הלחם. המלח מעורר את חוש הטעם ומבטא רגשות, אהבה ונצחיות. על כן פרשת ויקרא היא סוג של קירבה מתוך רצון, רגש ואהבה.
 
"וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה--אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ, לה’"
 
ה’ אוהב בשר על האש? לא ולא!! השינוי שחל באדם שהתקרב אל עצמו והרגיש את תחושת השייכות למהות קיומנו, התנהל בענווה ובכבוד לזולת והשנוא עליו לא יעשה לאחר, וכל נתינה ועשייה באה מנדיבות הלב, הוא, ריח ניחוח.
 
כמו נוח לאחר המבול כאשר ראה את גודל החורבן, הבין את גודל האחריות, את תחושת השייכות והצטער על שלא השכיל לגונן על האנושות, השינוי המהותי שחל בנוח הוא הניחוח ולא הבשר על האש.
 
שיעור לחיים: חשוב להתקרב לעצמנו ולפתוח את הלב, כשהלב פתוח הרגש מתעורר, מעלה את האור שבתוכנו ומחזק את תחושת השייכות. כתוצאה מכך, נקודת המבט שלנו תשתנה, אותם דברים יראו אחרת, מובנים יותר וחשובים יותר. ומתוך התכוונות נתנהל בענווה, נשמור על קשב נקי, תקשורת מקרבת היוצרת אכפתיות ואחריות לבן/ בת הזוג, לילדים היקרים מפז ולמשפחה, ואז, כל עשייה ונתינה למענם תבוא מנתיבי הלב ובנדיבות לב, ריח ניחוח מאהבה. 
 
אני תפילה, שאדע להעלות את האור שבתוכי ומתוך עשיית הטוב אכיר תודה ואשמע את זימרת ליבי מהללת יה.
 
כנפי רוח/ הרב קוק
בן אדם, עלה למעלה עלה, 
כי כוח עז לך, 
יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. 
אל תכחש בם פן יכחשו לך 
דרוש אותם - וימצא לך מיד.
 
 שבת שלום ומבורך!
 אסתר פינס
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״