נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
סרטים
"בגרות", סרטו של מתן יאיר, יוצר "פיגומים".
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים - האחיין שעלה עשרים דולר
3 למאי 2019
"חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים - האחיין שעלה עשרים דולר
גלבוע דקר, 2019-05-03 - 10:00

 

 

 

כל הזכויות שמורות

איטה (מימין)  ושושנה.  צילום עצמי

 
היא לא סיפרה על כך לאף אחד. גם לא בעדות שנתנה ביד ושם. זה היה הסוד הנורא שהיא העדיפה לשכוח, רגע של אנושיות כנה וכואבת שבזכותו היא חיה. רגע של אשמה גדולה. שלושים שנה הסתרתי מאמי שאני יודע את הסוד שלה. זה היה הסוד שלי. 
 
כמו ניצולים רבים אחרים, החליטה שושנה אמי לאחר שתיקה של שנים שחשוב לספר את סיפורה. היא התארחה בבתי ספר וסיפרה לבני הנוער את מה שעברה בתקופת השואה. בין היתר היא סיפרה על היום שהגיעה לאושוויץ עם אמא שלה, ושתי אחיותיה: איטה ואולגה והתינוקת של אולגה. כולם דמעו כשסיפרה איך מנגלה האיום הפריד בין בנות המשפחה, שולח את הסבתא, האחות אולגה ובתה למות, ואת שושנה בת הארבע עשרה ואיטה הגדולה ממנה בשנתיים, לחיות אך לעבוד בפרך. 
אבל זו לא הייתה האמת.
 
את הסיפור האמיתי שמעתי מאיטה עצמה, כשנפגשנו בארצות הברית. כל חייה גרה בישראל, ימים רבים ביליתי בביתה ובקרבתה ומשום מה, רק כשהיינו רחוק מישראל – היא הגיעה לאירוע משפחתי ואני נשלחתי לקורס בן כמה חודשים מטעם הצבא – הרגישה שזה הזמן הנכון לשתף אותי. שבועיים אחרי שנפגשנו באירוע משפחתי היא התקשרה. "ביום שישי בצהריים אני מגיעה לבקר אותך," אמרה. 
"אבל דודה, זו נסיעה של 23 שעות לפחות, מה דחוף?" שאלתי. 
"אני חייבת לראות אותך לפני שאני חוזרת לארץ."
ביום שישי כפי שהבטיחה היא הגיעה. הצעתי לה לנוח אבל היא רק לקחה נשימה עמוקה, ואחרי שתיקה ארוכה פנתה אליי ואמרה: "תשמע, אני אספר לך עכשיו משהו, ואני משביעה אותך שעד יום מותה של אמך אתה לא מספר את הסיפור." ושם, רחוק מישראל ורחוק מאמי סיפרה לי איטה מה באמת קרה באושוויץ.
 
"הגענו לאושוויץ שלוש אחיות: שושנה אמא שלך הצעירה ממני בשנתיים, אני ואולגה אחותנו הגדולה שפגשנו אותה אחרי נתק של כמה שנים, בתה התינוקת, ואמא שלנו, סבתא שלך, ציפורה. 4 נשים ותינוקת, ירדנו מהרכבת היישר לסלקציה. חייל נאצי הגיע אלינו וניסה להפריד בינינו. את אולגה ואותי, הנשים הבוגרות יותר, העמיד בצד אחד ואת אמא שלך ואמא שלנו בצד שני. ואז הוא פנה לאולגה ואמר: ’תני את התינוקת לסבתא שלה.’ אולגה סירבה. הנאצי עקר את התינוקת מידיה והעביר אותה לידי סבתה. אולגה לא וויתרה. היא לקחה את התינוקת ואחזה בה חזק. לא רציתי להיפרד משושנה אחותי שכה אהבתי אותה. 
לא ידעתי מה לעשות אבל הרגשתי שאני חייבת לפעול. ראיתי נאצי עם שיער לבן, שלא נראה לי אדם רע. קרצתי לו והוא ניגש אליי. הוצאתי עשרים דולר מכיסי, נתתי לו וביקשתי שיחליף בין אולגה לשושנה, כך תוכל האם להתאחד עם התינוקת ואני אהיה עם שושנה. וכך היה. הנאצי המבוגר אִפשר לאולגה להחזיק את בתה, פקד עליה ללכת עם אמא שלנו לצד אחד ועל שושנה ועליי הוא פקד ללכת לצד שני."
 
איטה עצרה ונתנה לי זמן להבין את משמעות המעשה שלה. ידעתי שאולגה, בתה התינוקת (שמה היה בינה) וסבתי ציפורה לא שרדו את השואה. אחרי שתיקה קצרה אמרה: "באתי לבקר את הילד של אחותי, שעלה לי עשרים דולר."
לא הצלחתי לומר מילה, נזכרתי ביחס האוהב של איטה כלפיי מאז ומעולם. תמיד הרגשתי שהיא מאוד אוהבת אותי ומתייחסת אליי כמו לבן שלה. אבל רק אחרי שסיפרה את הסוד, הבנתי למה.
 
וזה מה שרדף את אמא שלי בחלומותיה כל השנים, בלילות היא הייתה צורחת וצועקת ואחותי ואני לא הבנו אף פעם מה היא אומרת ומדוע היא צועקת. אותו יום באושוויץ היה רק תחילתו של הסיוט שלה, היא עברה ימים קשים מאוד של רעב וקור, מוות בכל פינה, עבדות וחוסר תקווה. אבל היא שרדה את הכול, עלתה לישראל, התחתנה ונולדו לה בן ובת. 
לבתה קראה אולגה. 
 
==
קטע זה לקוח מתוך ספר זיכרונותיו של משה גרוס, שנכתב בימים אלו 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שבת אחים גם יחד
למה לנו ’שקר-הנכסים’?
שומרים על החוף, מעבר כלי רכב לחופי הים הפתוחים נחסם
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מאות הורים מחדרה והסביבה הפגינו בצומת המשטרה
שבת אחים גם יחד
למה לנו ’שקר-הנכסים’?
למען תושבים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים