נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "קדושים" (מפרק י"ט עד כ’)
4 למאי 2019
פרשת "קדושים" (מפרק י"ט עד כ’)
אסתר פינס, 2019-05-04 - 10:00
כל הזכויות שמורות

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.  על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. (ויקיפדיה)
 

בסוף הפרשה הקודמת פרשת אחרי מות, מתואר: שהארץ הטובה הזאת ניתנה לנו כפיקדון בתנאי: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם..... לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן....., לֹא תעשו...
כלומר: שנרחק מהאלילות, ומהתועבות, מהקנאה ומלשון הרע שאפיינו את התרבויות במצרים ובארץ כנען. נתנהל לפי אמות מידה ערכית ומוסרית, גם במחלוקת נכבד איש את רעהו. נבדוק התנהלותנו כפי שצווינו, כפרט, כמשפחה וכעם, נתקן הפרזותינו, נרחק מהאגו, מלשון הרע ומרכילות. ונשמור מכל משמר על כיבוד הורים, טוהר לשון, ואחוות אחים תרתי משמע, כי כל ישראל אחים!
 
אם לא נתנהל כמצופה "...תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם" הארץ היא זו שתדחה אותנו, את יושביה. זה קרה בחורבן בית ראשון ושני.
 
פרשת "קדושים" היא המשכה של פרשת אחרי מות, רוב השנים הן מחוברות אך בשנה מעוברת כשנה הזאת, נקראות בנפרד. 
 
פרשת קדושים כמו כל פרשה היא שיעור לחיים המדבר עלינו כפרט, כחברה וכעם יהודי בארץ ישראל ובכלל . 
 
וכך נפתחת: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה’
 
"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" והרי ידוע שיצר האדם רע מנעוריו, אז איך מגיעים לקדושה? 
בעבודה יומיומית על המידות! כי כדי להגיע לקדושה עלינו להגיע להבנה שתקרב אותנו לעצמנו ותובילנו להתבוננות פנימית בתוכנו, רק כך, "כמו רוח מרחפת" נוכל לראות ולהכיר בטעויות, בהפרזות, נראה את חסרונותינו ולא של האחר, רק את שלנו. ההבנה שטעינו, חטאנו בחטא היוהרה, זלזלנו באחר והטלנו דופי, תביא לשליטה ביצרים ולתיקון המעוות, להיטהרות פנימית ולשינוי בתוכנו שיבוא לידי ביטוי ב-"סור מרע ועשה טוב" בראיית האחר כמונו.
 
ומיד מגיעות מצוות נשגבות וחשובות לחיינו, אם יישומם ישתקפו בהתנהלותנו היומיומית נגיע לקדושה: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה’ אֱלֹהֵ-יכֶם" 
מצווה גדולה כיבוד הורים, בעשרת הדיברות צווינו: "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" 
 
ופה הציווי מתחיל באמא. איש אמו ואביו תיראו, משולב בשמירת השבת, למה?
 
לדעתי: המצווה באה ללמד ולעורר בכולנו את הרגש החם ויראת הכבוד לאמא כי לאמא יש תפקיד אחראי מאוד חשוב ומשמעותית בעיצוב חיינו, לטוב ולפחות טוב. 
אם אמא (תחפש את עצמה) לא תדע לקחת אחריות על ילדיה, להיות נוכחת, באוזן קשבת בתקשורת מקרבת, יד מחבקת ויד מתווה דרך ומקנה ערך לענווה, לטוהר הלשון, שתעורר את הרגש, החמלה ותחזק את תחושת השייכות לזהותנו, לאחוות אחים, כיבוד הורים, וסבים וסבתות, הילד/ה יגדל עם לב סגור וזה ישפיע על יחסו להוריו. 
במרוצת השנים כשיבין שלאימא לא היו הכלים, ההבנה תעורר את הרגש החם ללא שיפוטיות. 
 
כהורים, נתקן, ונשפר ברצון את שהורינו לא ידעו להעניק וללמד אותנו. וילדינו, ישפרו, יוסיפו ויפרו את הערכים שהוטמעו בהם וכן הלאה.. 
 
יתרה מכך: אם ההורים קשיי יום ואנחנו הפכנו ל"אנשים" לא נתבייש בהורינו חו"ח נראה בהם האור למה שאנחנו היום. הם השורשים שלנו, נשמור עליהם, נכבד, נהייה קשובים, נדאג, נאהב ונשמח בהם בנוכחותם ובכל מקום בו תדרוך כף רגלינו. אם כך ננהג, נבנה משפחה ערכית לתפארת. ממשפחה לאומה! 
 
כפי שהשבת קדושה וחשובה לחיינו, למנוחת הגוף ולאיחוד המשפחה, כך כבוד ההורים בחייהם חשוב שיהיה נר לרגלינו, לאחדות המשפחה – לאיכות חיינו. "אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי, לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי, אַל-תַּעַזְבֵנִי" (תהלים ע"א).
 
הפרשה ממשיכה: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; ...."
 
אני זוכרת את עצמי אישה בהריון עליתי לאוטובוס שהיה מלא באנשים, מצאתי מקום והתיישבתי. אחריי עלתה אישה מבוגרת, לא היה מקום פנוי, הסתכלתי כה וכה אף אחד לא קם. ליבי צבט, על אף הריוני קמתי ונתתי לה לשבת. 
 
הפרשה ממשיכה: 
"לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט"= משפט צדק לכולם! 
"לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" = לא תרכל ולא תרוץ להוציא רע -דיבת הארץ. 
"לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ"= בלהט הוויכוח הפה יברור מילותיו והלב יברך תמיד! 
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך"= השנוא עליך אל תעשה לרעך, שליבך ירגיש את רעך בדיוק כמוך! 
 
אני קוראת וליבי נרגש מדובר באוצר ערכי, תרבותי מכונן. 
אבל, אם אסתכל מיום שהפכנו לעם, לא אמצא סימן שהתנהלו כך. 
אם אבותינו היו מתנהלים כפי שצווינו לא היו מביאים על עצמם ועלינו חורבן בית ראשון ושני. 
 
היום אחרי השיבה לארצנו מגלות אלפיים, אני מביטה על עצמנו על מה שהפכנו להיות, הרכילות, לשון הרע, והיד הקלה על המקלדת, בהטלת דופי ושנאה, ליבי נחמץ! 
 
חובה להתעורר לעבוד על היצרים: לשון הרע, קנאה, שנאה, שמחה לאיד ואגו, לתחם אותם ונתנהל יומיום בענווה ובאמונה לאורם של המצוות הנשגבות, שיקרבו אותנו לקדושה. קדושים. נחיה לבטח בארצנו והאדמה לא תדחה אותנו לעולם!!
 
אני תפילה, שנשכיל לראות את כבוד רעינו ככבודנו ומתוך ראיית הטוב נאחל לכל אחד את כל מה שנאחל לעצמנו. ואז הקדושה תמטיר עלינו בשפע ברכות! אמן!!
 
השבוע ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה וכדי שזיכרון השואה לא יישכח לעולם! חובה עלינו לספר "והגדת לבנך" מאב לבן וכך מדור לדור, את אשר עשתה המפלצת הנאצית במאה העשרים, משואה לתקומה- השיבה לארצנו. 
 
נרם הבוער 
של ששת מליונים קורבנות הצורר, 
יהבהב בשלהבת חיה 
לארצנו האחת, אין שנייה, 
גם אם עיתים קשה היא ומפולגת, 
ארצנו היא! 
ארצנו היחידה – אין לנו ארץ אחרת!! 
 
 שבת שלום ומבורך!
 אסתר פינס
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״