נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "אמור" (מפרק כ"א -כ"ד).
7 למאי 2019
פרשת "אמור" (מפרק כ"א -כ"ד).
אסתר פינס, 2019-05-07 - 10:00
כל הזכויות שמורות

מפרשת "קדושים" למדתי, שלא נולדנו קדושים וכדי לנסות להגיע לקדושה אותה קיבלנו מקדושת ה’ עלינו לכל הפחות לקרוא את פרק י"ט בפרשה המכיל רשימת מצוות נשגבות שבין האדם לחברו, שיישומם, דורש התקרבות לעצמנו, הקשבה והבנה שתביא לשינוי בהסתכלות ולראיית האחר כמונו, כפרט וכחברה. אם המצוות הנשגבות ישתקפו בהתנהלותנו היומיומית נגיע לקדושה. 

 
המצווה הראשונה מתחילה במשפחה לשמירת המבנה ההיררכי, יראת הורים וכבודם, על ההורים לחנך לערכים, לטוהר לשון, לענווה, לחמלה, לחסד, ואחוות אחים. היררכיה המשפחתית היא הבסיס ליצירת חברה. ממשפחה לאומה!! 
 
כדי להגיע למצווה החשובה, "ואהבת לרעך כמוך" עלינו להתייחס לאיסור "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר....." כלומר: לתחם את הכעס ולסלוח לבני עמנו – כולנו שווים! ואז נרגיש את כבוד רעינו ככבודנו. 
 
פרשת "אמור"- אחרי רשימת המצוות הנשגבות שניתנו לבני ישראל שיישומם יקרב אותם לקדושה, פרשת "אמור" ממשיכה בדיני טומאה וטהרה לכוהנים, שבהתאם למעמדם נדרשת מהם שלמות התנהגותית. 
 
וכך נפתחת- "וַיֹּאמֶר ה’.... אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב, אֵלָיו: לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו, וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו." 
 
המת הוא טמא, ומאחר שהמת טמא, על הכוהנים להקפיד לא להתקרב למקום שמצויים בו מתים. אך מותר להם להתקרב לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. אבל לכהן הגדול גם זה אסור, "וְעַל כָּל-נַפְשֹׁת מֵת, לֹא יָבֹא: לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לֹא יִטַּמָּא." ה’ דורש מהכוהנים ומילדיהם המשמשים בקודש כללי התנהגות קפדניים יותר ממה שהוא דורש משאר בני ישראל.
 
על הכוהנים להימנע מלהיכנס לבתי הקברות, זה תקף גם בימינו. 
ומאחר שהכהונה היא זכות, יש עמה גם חובות, "וַיְדַבֵּר ה’..... לְכָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן--לֹא יִגַּשׁ, לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי ה’."
 
בעלי מום לא ראויים לשרת בקודש?
איפה "ואהבת לרעך כמוך?"
 
לדעתי: הרחקת הנכים מעבודת הקודש ומברכת הכוהנים, לא נובעת מזלזול בהם חו"ח! אלא הטקסיות מחייבת שלמות, כוהנים בעלי מום שנוכחותם תעורר הסחת דעת יתקשו למלא תפקידם וגם הברכה לא תהיה שלמה. 
יתרה מכך, המביא קורבן כשיראה שהכהן מוגבל, תוסח דעתו, ולא יעשה מלאכתו מתוך כוונת ליבו.
על כן, את הטקסים, כדי שהכול יהיה מושלם, לא יבצע בעל מום. 
 
אולם, בבתי הכנסת מצווה גדולה לקבל את כולם בענווה מתוך תחושת שייכות, שליחות וכבוד, ללא הבדלים. התפילה מחייבת פירגון, עידוד וקירוב לבבות בשלמות הלב, "ואהבת לרעך כמוך" במלוא מובן המילה - כולם שווים!
 
הכל בידינו, אם נדע לראות את הטוב ואת האור שבכל אחד ואחת מאיתנו נצליח להכיל את כולם מתוך קירבה, כבוד ושותפות, כי כולנו רקמה אנושית אחת חיה!
 
בהמשך, הפרשה מונה את המועדים בלוח השנה העברי, השבת המלכה. ראשון למועדים הוא חג פסח, ומיד במוצאי חג הראשון מתחילים בספירת העומר, ואחריו שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים. 
 
כל החגים קדושים ויחודיים אך אתייחס לימי העומר. הימים שבין קציר השעורה לקציר החיטה הם ימי ספירת העומר. 
בכותבי שורות אלה היום אנחנו שישה עשר יום שהם שני שבועות ושני ימים בעומר.
בקוראי את הפסוקים המתארים את ימי ספירת העומר אני חשה את ההתרגשות שאפפה את בני ישראל, כל יום ספרו כמה ימים עברו כדי להגיע ליום הגדול, יום מתן תורה.
 
הציפייה הנרגשת מזכירה לי את נכדתי המקסימה. כשאני מוציאה אותה מהגן היא מיד שואלת אותי: "מתי אימא ואבא יבואו, אני רוצה את אימא." 
אני משיבה: "אימא ואבא בעבודה עוד מעט יבואו." היא ממשיכה: "אבל אני רוצה את אימא, אימא בדרך?" 
אני משיבה: "כן יקירתי, אימא בדרך." היא ממשיכה לשחק. אך כל רעש מריץ אותה לחלון לראות אם אמא או אבא הגיעו וכשהיא רואה את המכונית של אימא היקרה, או שומעת נקישות בדלת ואני אומרת הנה אימא באה... הפלא ופלא היא מוותרת על המשחקים, קופצת משמחה, כשחיוך על שפתיה ועיניה מפיצות אור יקרות, לעתים היא מתלוצצת ולפני שההורים נכנסים היא רצה לחפש מחבוא ומתחבאת להם. כשאימא ואבא מוצאים אותה היא מתרגשת וצוחקת משמחה, אין מאושרת ממנה.
 
למה אני מספרת זאת? כי ככה אני רואה את בני ישראל ושומעת את הלמות ליבם כשהם סופרים את ימי העומר וכל יום שעובר המקרב אותם ליום הנכסף, יום מתן תורה, ליבם נרגש ופניהם זוהרות משמחה.
 
שיעור לחיים: הציפייה מקרבת אותנו לעצמנו להתבוננות פנימה בתוכנו, נראה הפרזותינו, חולשתנו וחסרונותינו שיובילו אותנו לשינוי בהסתכלות, נפתח את הלב, ומתוך ראיית הטוב נכבד איש את רעהו וביחד שלמים עם עצמנו, מחוברים לזהותנו נגיע ליום הגדול יום מתן תורתנו, שמחים בחלקינו!! 
 
אני תפילה שנדע לתחם את המיותר, נברור ונזמור את המילים ומתוך ראיית הטוב והכרת התודה נחגוג - עם אחד! את יום העצמאות השבעים ואחת למדינתנו, ונודה על כל היש כי שום דבר אינו מובן מאליו. חג עצמאות שמח!!
 
זה שבועות/ חמוטל בן זאב היקרה,
זה שבועות שאני מבשילה כמו שיבולת 
עוטה על ראשי זרים עטורים בפריחה 
וכמו ניצנים ראשונים, יש כאן טעם וריח 
של קיץ חדש, ביכורים מליבך 
 
 שבת שלום ומבורך!
 אסתר פינס
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }