נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ימי העצמאות הראשונים במושבה
7 למאי 2019
ימי העצמאות הראשונים במושבה
מוריס דוד בר-יוסף, 2019-05-07 - 10:00

כיצד חגגו בזיכרון-יעקב את יום-העצמאות הראשון למדינת-ישראל? היכן נערכו החגיגות? איזה תקציב העמידה המועצה-המקומית לקיום האירוע ההיסטורי? איזו חלופה נמצאה אז לזיקוקין? מה שידרו ברדיו? לרגל יום-העצמאות ה-71 למדינה, הנה חלק מהסיפורים הקטנים שמאחורי ימי-העצמאות הראשונים בזיכרון-יעקב 

כל הזכויות שמורות

יום עצמאות 1953 בערך, מאוסף התצלומים של חילק לייטנר

יום-העצמאות הראשון של מדינת-ישראל הצעירה, התקיים בשנת 1950, זמן קצר לאחר כינונה של המועצה-המקומית זיכרון-יעקב. מתברר ממרחק הזמן והמקום, כי איש עדיין לא ידע איך בדיוק לקיים את האירוע ההיסטורי ופרט להודעות של ראש-הממשלה דוד בן-גוריון, בדבר חובת הנפת דגלים ’על כל בית’ והעברת כרזות מטעם הממשלה לכל הרשויות-המקומיות, טרם התגבשו הקווים לעיצוב חגיגות-העצמאות.

 ב-23 באפריל 1950 הגיע למשרדי המועצה-המקומית זיכרון-יעקב מכתב ’בהול’ מטעם ’שירות השידור’ בחתימתו של ד"ר ישעיהו שפירא, הממונה על ’קול ישראל’ ובו התייחסות ל-’ריקודי-עם ביום העצמאות’. במכתבו כתב שפירא בין השאר:" דרושה כוננות נפשית של כל אנשי המקום לקראת השתתפות פעילה ויש לדאוג לרמקול חזק!".
 
בשנת 1950 ניכר היה כי חשוב מאוד לממשלה, לנסות לארגן חגיגות-עצמאות בשיתוף הציבור, שחלק גדול ממנו טרם עיכל את העובדה שהוא חי במדינה-יהודית עצמאית. בזיכרון-יעקב התגוררו אותה השנה כ-2000 תושבים בלבד, שסרו להנחיות והוראות של ’מחלקת התרבות’ במועצה-המקומית. במה שמוכר כיום כ’מרכז המושבה’ ובעיקר ב’גן-טיול’, שודרה בליל-העצמאות מוסיקה לריקודי-עם, באמצעות מערכת רמקולים שהצליחה לשרוד ולהרקיד כמה מאות תושבים מקומיים, אבל בסך-הכל הייתה במושבה תחושה מביכה, שנבעה מחוסר הניסיון לקיים אירוע בעל משמעות היסטורית וכך חלף עבר לו יום-העצמאות הראשון, מבלי להותיר אחריו רישום מיוחד.
 
חליק לייטנר, ’האנציקלופדיה המהלכת’ לתולדות זיכרון-יעקב, היה כבן-20 ערב יום-העצמאות הבא, והוא מספר כי: "בשנת 1949 הספקתי להשתתף ב’מצעד שלא צעד’ בתל-אביב, כאשר המוני אנשים חסמו לנו את מסלול הצעידה ולא אפשרו את קיומו. בשנת 1950, אחרי השלג הגדול שירד, הייתי עדיין בצבא אבל ביום-העצמאות של 1951 כבר הגעתי לחגיגות שנערכו במושבה. האירוע התרחש ב’גן-טיול’ ומאחר שעדיין לא היו בנמצא זיקוקין, נהנה הציבור מאוד, מהיריות שירה משה קוסולובסקי (בתמונה) מאקדח-הרקטות שהיה לו ואחר-כך נערך סוג של מסדר בו עמדו כולם עמידת-דום".
 
 
 
 
בפרטיקול-484 של המועצה-המקומית מיום ה-7 במרץ 1951 (מקורם של כל הפרוטוקולים והמכתבים בכתבה הזאת ב’ארכיון תולדות המושבה’) מצאנו התייחסות ראשונה של המועצה ליום-העצמאות ובו נכתב כי "הממשלה מעוניינת כי החג יהיה מורגש בכל מקום. יש הצעה לבחור בוועדה שתטפל בזה" ובהמשך רשומים חברי הוועדה ובהם ה"ה: רפפורט, וכסלר, מדר, סגל, קרייצר ואברמוביץ.
 
 ממן ודהן יום עצמאות 1953
 
לקראת יום-העצמאות של 1952 ולאור ניסיון ’מצטבר’, כבר החלה הממשלה להתארגן באופן יותר מגובש לקראת חגיגות-העצמאות וב-7 במרץ 1952 התקבל במועצה-המקומית זיכרון-יעקב מכתב מטעם משרד ראש-הממשלה ו-’וועדת יום העצמאות תשי"ב’. במכתב הזה התבקשה המועצה להקדיש תשומת-לב מיוחדת, למקומם המרכזי של ריקודי-העם בחגיגות: "חשוב שהריקודים תופסים מקום חשוב בתכנית החגיגות ומחייב שתקדישו לעניין זה תשומת-לב מתאימה כבר מעכשיו".
 
מההתכתבויות בין ’משרד ראש הממשלה’ לבין המועצה-המקומית זיכרון-יעקב עולה כי "הריקודים ביום-ג’ 29/4/1952 יתקיימו בכיכרות וברחובות בשעות 22.00-01.00" וכי "קול-ישראל ישדר תכנית ריקודים, שיש להעבירה ברמקולים למרכזי הריקודים שיקבעו, רק ברמקולים שטיבם נבחן היטב. הצלחת הריקודים מותנית בהכנת הציבור לקראתם, בין על-ידי פרסום מקומות הריקוד, ניהול תעמולה בקרב חוגים שונים" וכו’.
 
עד כמה שישמע הדבר מופרך, התקבלה במועצה-המקומית גם רשימה של ריקודי-עם, בהתאם לשירים שיושמעו ברדיו ובהם: הורה, מים-מים, קרקוביאק, ארזים, הבו לנו ין, באנה הבנות, עץ הרימון, הקוצרים, שימי ידך ועוד ועוד.
 
ב-11/4/1952 התקבל במועצה-המקומית מברק מטעם הממונה על מחוז-חיפה ובו דרישה "להמציא בדואר חוזר תכנית מפורטת של יום-הזיכרון וחגיגות העצמאות עם לוח השעות"...
 
כבר אז, בימי-העצמאות הראשונים של זיכרון-יעקב, עלו האירועים הללו כספי-ציבור. כך למשל מצאנו בפרוטוקול-529 מיום ה-21 באפריל 1952 כי " אנחנו מאשרים תקציב הוצאות לצורך חגיגות העצמאות בשיעור 250 לירות-ישראליות" אבל זמן קצר אחר-כך, כבר התברר כי בוצעה חריגה מהתקציב, כפי שכתוב בפרוטוקול מישיבת ’וועדת התרבות’ של המועצה ב-17 במאי 1952: "דו"ח כספי ומעשי מחגיגות העצמאות, הוצאות: 268.350 לירות-ישראליות"...
 
הנה כי כן נחגגו במושבה זיכרון-יעקב, שכבר מנתה בשנת 1952 כמעט 4000 תושבים, ימי-העצמאות הראשונים, מתוך שאיפה לציין בקהל גדול ועם-רב את האירוע ההיסטורי, מבלי לדעת בדיוק איך עושים זאת, אבל מתוך צניעות, ענווה ופשטות, שכה ראויים גם היום.
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הישג נוסף בהתמודדות עם אתגרי הגז: תוצב תחנת ניטור יבשתי נוספת
כבוד: מזיכרון-יעקב לאקדמיה למדעים של רוסיה!
יפית ארליכזון מ"גן אלון" בבנימינה הוכתרה כמורת המאה!

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }