נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > קרן אור של מעיין נובע
17 למאי 2019
קרן אור של מעיין נובע
מיכל כהן-אלדן, 2019-05-17 - 10:00
כל הזכויות שמורות

צילום באדיבות רמת הנדיב

האמנית קרן פרגו (צילום: מאיה חבקין) נולדה בכפר סירקין והיא מספרת שתמיד הייתה לה משיכה לאמנות: ״הייתי רשומה לחוג ציור אצל שולה קולינר ז״ל ושם קיבלתי ביטחון ואהבה לציורי טבע דומם. היתה לה חצר קסומה עם גמדים בין עצי הדר, אדניות עץ עם גרניום ובתי עץ קטנטנים כמו באגדות. היא אספה לנו ענפים ותפוחים והדגישה את הכישרון של כל אחד ואחת. בתיכון הייתי במגמת אמנות ובבגרותי למדתי ב-HIT בחולון ובמגוון קורסים של עיצוב ותדמיתנות. בתום הלימודים עסקתי בטקסטיל ובעיצוב תיקים אבל תמיד תמיד אספתי ספרים.״ 

כעת היא חיה ויוצרת בקיבוץ מעין צבי. עוסקת ברישום על גבי מצעים שונים של ready made: ניירות, חלונות, דלתות ועוד. ״עבודה המבוססת על איסוף של חומרים וטיפול מחודש בהם, תוך צירופים חדשים ושונים בין החומרים. אני נוהגת לעבוד עם חומרים מודפסים ופועלת מתוך טקסטים שמרגשים אותי, אשר מספקים השראה ונקודת מוצא לרישום הדיו שנעשה עליהם״
 
לפני שבע שנים התחילה למצוא עניין בערמות ספרים ברחוב, מחוץ למיכלי מיחזור או בחצרות בתים. ״בתוך הערימות האלו מצאתי סיפורים של משפחות ושל אומה, המסתתרים בתוך הספרים המתפוררים והמצהיבים. החלטתי לתת לדפי הספרים המתפרקים משמעות חדשה, כאשר אלו הופכים למצע הציורי, על גבי הדפים אני רושמת בעיקר מוטיבים מן הטבע, החי והצומח, כאשר כל דימוי נובע מתוך קשר למצע הטקסטואלי. כך נוצר קשר קונספטואלי ורגשי בין הדימוי ובין המצע.״
 
מרבית הניירות לקוחים מספרים ישנים מאוד, חלקם מהמאה הקודמת. הספרים העתיקים והשונים מכילים סוגי נייר שונים וטכניקות דפוס שונות. הספרים כתובים בשפה העברית ועוסקים במגוון רחב של נושאים: אטלסים, שירה, אגרונומיה, היסטוריה, ביולוגיה ועוד. הספרים מכילים סיפורים אישיים של משפחות לצד הסיפור של העם היהודי, ״אני לא משתמשת בספרי דת, שכן הציור עליהם אסור ביהדות ויש להם את פיתרון הגניזה, כך מצאתי פתרון לספרי חול- במקום גניזה- אני חושפת את תכנם מחדש.
הספרים והחוברות העזובים שאוספת פרגו הם ספרים עזובים ללא דורש. לעיתים רואה היא באופן האיסוף שליחות, שכן אלו חומרים וטכניקות שכמעט חדלים מלהתקיים ומחדשת אותם והופכת אותם לרלוונטיים להיום. 
 
״בתהליך אני מתחברת לחומריות הפשוטה, ומוצאת מקלט בתוך העושר האינסופי של דפי הספרים. העושר והמגוון מושכים ומובילים אותי לבחירת המוטיב בציור, ובו בזמן הם כשלעצמם משמשים כחומר בעבודה.״ 
 
מכיוון שהטקסט המצוי על גבי הדפים הופך להיות הרקע הממשי והקונספטואלי לדימוי הרישום, למעשה הטקסט, המכיל בתוכו את התרבות, מתעורר לחיים חדשים ומקיים דיאלוג עם הרישום שמעליו ונוצר רובד חדש של משמעויות תוך שמירה על ערך המילים המופיעות על גבי הדפים, הם ממשיכים לשאת את ההיסטוריה דרך היצירה. 
כך, אני שואפת להחזיר את הקדושה של ארון הספרים למרכז הבית, הן במובן היהודי והן במובן היומיומי.
כיצד התחלת את הציור על גבי דפי ספרים? ספרי על היצירה הראשונה.
הספר הראשון שמצאתי ועורר אותי ליצירה היה טשרניחובסקי ללא כריכה, זרוק ליד הפח, בסמוך למרפאה. עברתי הלוך ושוב, בכל פעם שהגעתי הוא שוב היה שם. רגע לפני שהתחיל הגשם- אספתי אותו אליי. הבנתי שחיכה רק לי, שממילא אף אחד לא ייקח ספר קרוע וישן, שמי שהשאיר אותו עשה בחירה נכונה- כי באותה מידה אפשר להכניס אותו למיחזורית נייר- אבל אז הוא לא יותר מחומר גלם למגרסה. התוכן יקר ערך הרבה יותר מהנייר.
 
תחילה פרסתי את כל הדפים על קנווס גדול וידעתי שהרישום שמעל יהיה עדין בעיקר- שלא יסתיר את הטקסט שמוביל ליצירה.
 
מאז כמה ציירת?
מאז ציירתי בלי הפסקה, כל מה שמצאתי ברחבי הקיבוץ: מגירות וספרים באותה ערימה- החזרתי אותם לחיים כיצירה.
 
ציור שלך שאת הכי מתחברת
אני מתחברת אל כל הציורים שלי, כולם היו בניי. בכל תקופה יש לי חיבור חדש. האהבות הראשונות שלי הן מגירות הציפורים שלי ואכן עד היום יש כמה שקשה לי להפרד מהם.
 
אמנות ואמהות
שאלה מעניינת. אני מרגישה שאני יכולה לשלב את הקריירה הזאת עם הרצון שלי להיות אמא תומכת, נוכחת וזמינה. העצמאות מאפשרת לי לבשל ולפגוש את בנותיי בזמן. הן פגשו את כל השלבים שלי, כשעוד ציירתי בבית ולפני שלקחתי סטודיו, עזרו לי לנקות, לסדר ולהקים מקום לעצמי. מגיעות לתערוכות ופוגשות מקרוב את התהליך. 
 
יש בזה משהו מוחשי- לראות את ההתפתחות שמתרחשת ולא לדמיין מה אמא "עושה במשרד" או במחשב. אני אוהבת את זה.
 
אמן אהוב עלייך
אני מאוד אוהבת את העבודות של יואל גלינסקי שבשנים האחרונות משלב דימויים ישראליים: צבר, דוכיפת, קופת קק"ל. דימויים סופר ישראליים אותם הוא מחבר לחפצי ילדות נוסטלגית: בונבונירה, סוכריית תרנגול, קופסאות שימורים ושמן זית. מעין פופ-ארט מקומי וישראלי, סיפור שלם שהוא מצליח להעביר בזכות יכולת רישום גבוהה.

הציורים שלך
אני מציירת לפי הזמנה, גם פורטרטים על רקע משמעותי. למשל ציירתי על מגירה ישנה פורטרט של איש אדמה, חקלאי בעל מטעי זיתים- והרקע היה שירי א"י שהוא אוהב וכמובן פירוט על זיתים מספר אגרונומיה ישראלי ישן.
 
 
צילום:  לירון כהן אביב
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״