נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > עמיקם והקשר הסיני
31 למאי 2019
עמיקם והקשר הסיני
מיכל כהן-אלדן, 2019-05-31 - 10:00

שגריר סין בישראל ג’אן יונגשין הגיע השבוע לביקור באלונה ולמושב עמיקם.

"המושב שהוקם על ידי קבוצת יהודים שהגיעו מסין וזה גורם לי להרגיש בבית, אני מאמין שמושב עמיקם מעמיק את הקשר בינינו, כמו שאמר חכם סיני: הדור הנוכחי נוטע את העצים שיתנו צל לדורות הבאים"

כל הזכויות שמורות

צילומים: מיכל כהן אלדן

המשלחת הסינית בראשות השגריר הסיני התקבלה על ידי ראש מועצת אלונה אריה שרון, רב המועצה האיזורית אלונה, הרב ויצמן, מנהלת מחלקת החינוך והתרבות במועצה האיזורית אלונה הגברת רחל באשרי, ערן רוזן חבר מועצה לשעבר שהוריו ילידי חרבין, חבר המועצה ליאור בכר ותושבים מעמיקם ילידי חרבין.

 
שגריר סין בישראל ג’אן יונגשין עם אריה שרון ראש המועצה האזורית אלונה
 
ראש המועצה אמר: ״28 משפחות יהודיות מחרבין שבסין שהקימו את עמיקם ב 1950, עלו ארצה מתוך ציונות ורצון לבנות את המדינה. הם חיו בחרבין חיי קהילה וחופש דת והשלטונות בחרבין התנהגו אליהם מאוד יפה. בבית הכנסת בעמיקם יש ספר תורה וכתר של רב הקהילה ופריטי דת נדירים שהביאו העולים מחרבין.״
 
אז בבוקר חם הגיע האוטובוס למושב הפסטוראלי עם שגריר סין בישראל מלווה בעובדי השגרירות, חברים מאיגוד יוצאי סין בישראל ואגודת ידידי סין ישראל לביקור באלונה. הביקור החל בקבלת פנים חמה של ראש המועצה אריה שרון בבניין המועצה. משם צעדו לבית הכנסת. בבית הכנסת הוציא ראש המועצה מההיכל את ספר התורה המקורי שהובא מחרבין, והרב של אלונה בירך את השגריר הסיני:  ״ישמרהו ויחיהו מכל צרה ונזק יצילהו את השגריר ג’אן יונגשין ואת כל האומה הסינית. כמו שעשו בחרבין ונוצרה עמיקם ככה ימשיך הקשר והאהבה ביננו ובין כל העולם כולו ושיהיה שלום בכל העולם״.
 
הביקור המשיך למועדון שרהל׳ה שמהווה מיני מוזיאון עם תמונות ופריטים נדירים מחרבין ושם התקבלה המשלחת לארוחת בוקר ולסיור. 
במועדון שרל’ה נשא דברים השגריר הסיני: ״תודה רבה שהזמנת אותנו לאלונה ולמושב עמיקם. למדתי שהמושב הוקם ע״י קבוצת יהודים שהגיעו מסין וזה גורם לי להרגיש בבית. אני מאמין שמושב עמיקם מעמיק את הקשר בינינו, כמו שאמר חכם סיני: הדור הנוכחי נוטע את העצים שיתנו צל לעתיד הדורות הבאים. אזרחי העבר תומכים בישראל. ההיסטוריה של העבר משרתת את הקשר הנצחי של ידידות בינינו. במהלך השנים יחסי ישראל סין התחזקו והתקדמו מיחסים פורמליים לשיתוף פעולה פורה בתחומי הסחר, השקעות, תשתיות, יוזמות מדע וטכנולוגיה. כולי תקווה שידידות זו תמשיך לצמוח לטובת האנשים בישראל ובסין. תודה רבה!"
 
עם ערן רוזן חבר מועצה לשעבר שהוריו ילידי חרבין
 
הסיור המשיך לבית ספר אלונה שם בסיפריה סיפר ערן רוזן את סיפורם של יהודי חרבין במצגת מרגשת במיוחד שמספרת את סיפור המשפחות מעמיקם ובסיום הראה תמונות מביקור שנערך בעיר חרבין בשנת 2006 עם משלחת בראשות ראש המועצה אריה שרון.
 
בהמשך הציגו שני תלמידים מבית הספר את "פרוייקט הבז האדום" ע"ש תרצה קרן. הבז האדום הינו עוף דורס קטן ויפה, המצוי בסכנת הכחדה עולמית. בתחומי המועצה האזורית "אלונה" מתקיים מזה שנים פרוייקט לשימורו, בשיתוף התושבים, מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, רמת הנדיב וחברת החשמל.
 
את הביקור סיימה המשלחת בנקבת המים העתיקה "מי קדם" נהנו בסרטון ובהליכה בנקבה.
סיכם ראש המועצה: ״ביקור השגריר הסיני באלונה היה ביקור מרגש ומוצלח, הקשר עם הסינים מאוד מרגש אותי.״
 
מושב עמיקם הוקם בשנת 1950 על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה ויהודים סינים שנמלטו מהמהפכה הבולשביקית לחבל מנצ’וריה. ב1956 הצטרפו למושב גם משפחות ממזרח אירופה. היישוב הוקם בעזרת תנועת החרות בית"ר, שטיפלה בעלייה מסין ובהקמת המושב. 
העיר חרבין היא בירת מחוז היילונג קיאנג (בעבר מנצ’וריה). התפתחותה כעיר החלה לקראת סוף המאה ה-19 כשרוסיה קיבלה (1897) זיכיון לבניית מסילת הברזל מזרח-סין, שחצתה את מנצ’וריה והגיעה לפורט ארתור. חרבין הייתה למרכז המנהלי של המסילה.
 
המסילה החלה לפעול בנובמבר 1903. באותה שנה עברו כמה משפחות יהודיות רוסיות לחרבין באישור מיוחד מהממשלה הצארית, שהייתה מעוניינת בפיתוח מהיר של האזור. הקהילה גדלה במהירות רבה. ב-1908 חיו בחרבין כ-8,000 יהודים, בהם סוחרים, חיילים משוחררים ממלחמת רוסיה-יפן, ופליטים מפרעות 1905. בעקבות המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים ברוסיה (1917 – 1919) הגיעו לעיר עשרות אלפי "רוסים לבנים" ופליטים יהודים רבים.
בשנות ה-1920 שגשגה העיר והפכה למרכז התעשייה והכלכלה של צפון מזרח סין ומשכה אליה אוכלוסייה מגוונת ביותר. יהודי חרבין שמנו אז כ-15,000 עד 20,000 נפש  השתלבו היטב בכלכלת העיר ובהרחבת קשרי המסחר עם אירופה, יפן, וארצות הברית. הם מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות התעשיות המקומיות. בין השאר, בכריית פחם, עיבוד וסחר בפולי סויה, וסחר בפרוות. הבנק הלאומי היהודי שפעל  בעיר מ-1923 סייע רבות ליוזמות עסקיות של יהודים וגם של לא יהודים.  
 
היהודים היוו אמנם חלק מסביבת התרבות הרוסית בעיר אך קיימו מסגרת חברתית וקהילתית נפרדת ופעילה מאוד.  קהילת חרבין הפעילה מספר בתי כנסת, בית ספר יסודי, בית חולים, בית אבות, בית עלמין  ואגודות צדקה ועזרה שדאגו, בין השאר, לפליטים היהודים שעברו בעיר. כ- 20 עיתונים יהודיים, רובם בשפה הרוסית, יצאו בעיר ואמני במה ותיאטרון יהודים הגיעו אליה. לתנועה הציונית היה מקום נכבד בחיי הקהילה. בין האגודות הציוניות שפעלו בעיר בלטו בעיקר תנועות בית"ר ו"מכבי" שקיימו גם פעילות ספורטיבית ענפה. ד"ר אברהם קאופמן שהיה יו"ר הקהילה בשנים 1933 – 1945 עמד בראש הפעילות הציונית בעיר. הוא היה  יו"ר קרן היסוד בחרבין, חבר בהנהלה הציונית העולמית והסוכנות היהודית ויו"ר הארגון הציוני בסין.  
 
תחת שלטון רוסי נהנו היהודים בחרבין מזכויות כשל כל הזרים, ולא התערבו בעיניניהם הפנימיים. אולם ב-1928, בעקבות העברתה של מסילת הברזל מזרח סין לידי הסינים, פרץ משבר כלכלי קשה. בקרב האוכלוסייה הרוסית בעיר התחזקו מגמות אנטישמיות והביטחון האישי התערער. ב-1931 כבש הצבא היפני את מנצ’וריה וחרבין הייתה לבירת מנצ’וגואו, מדינת הבובות שהקימו היפנים. בשנות ה-1930 נמשכה הפעילות הקהילתית והציונית, אך יהודים רבים עזבו את העיר בעיקר לשנגחאי ולטיינג’ין. בתקופת מלחמת העולם השנייה החמיר המצב ויהודים היו נתונים לטרור ולסחיטה, אך בהנהגתו של ד"ר קאופמן הצליחה הקהילה לסכל ניסיונות של גורמים אנטישמיים  להביא לפגיעה חמורה יותר ביהודים. השלטון היפני היה מעוניין, בדרך כלל, לשתף פעולה עם האוכלוסייה המקומית ולא פגע באוטונומיה של הקהילה. היפנים עודדו את הקמת "המועצה הלאומית ליהודי המזרח הרחוק" שהתכנסה בחרבין שלש פעמים בשנים 1937 - 1939 בהשתתפות משלחות מטעם קהילות יהודיות בסין.  
 
בשנים 1945 – 1947 הייתה חרבין תחת כיבוש סובייטי. מנהיגי הקהילה היהודית נעצרו באשמת שיתוף פעולה עם השלטון היפני וקאופמן נשלח למחנה עבודה בסיביר. הפעילות הציונית לא נפסקה אך הוגבלה מאוד ונערכה כמעט במחתרת.
 
עם מנהלת  מחלקת חינוך ותרבות של אלונה הגברת רחל באשרי

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }