נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > צימוקים לשבת- מונולוג של אנשים מעוררי השראה מהמושבות - ציפי ריס
31 למאי 2019
צימוקים לשבת- מונולוג של אנשים מעוררי השראה מהמושבות - ציפי ריס
מיכל כהן-אלדן, 2019-05-31 - 10:00

הפעם ב"צימוקים לשבת" מונולוג של האמנית ציפי ריס מזכרון יעקב שלא עוצרת לרגע :מציירת, מפסלת ובכל יום מתעמלת ורוקדת ב"קאנטרי זכרון" "מתוך שמחה ואהבה ולא כמצוות האנשים מלומדה: כי זה בריא!", ציפי יוצאת לקונצרטים והצגות, סרטים ובילויים וחיה חיים מלאים ומעוררי השראה בגילה .קבלו את המונולוג.

כל הזכויות שמורות
 צילומים באדיבות ציפי ריס
 
שמי ציפי ריס מזכרון יעקב. אני בת 85, האומנם? לא מרגישה את הגיל! 
אולי משום שאני עסוקה מתוך ענין ביצירה בתחום האמנויות ציור ופיסול, להם אני מקדישה זמן באהבה ובעניין.
 
נולדתי בפולין לזוג הורים ממשפחות גדולות ומסורתיות, שעלו לארץ מתוך תחושת ציונות גדולה בהיותי בת שנתיים. כל משפחתם, הורים ואחים, נספו בשואה, מלבד אח אחד מכל צד. אני בת יחידה להוריי.
 
למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לספרות ובחוג לפילוסופיה ובאוניברסיטת ניו-יורק סיטי, למדתי בחוג לחינוך לקראת תואר שני, ומאוחר יותר השלמתי לימודים אלו באוניברסיטת חיפה.
 
בילדותי, עד כיתה ז’, גרתי בחולון אז עברנו לתל אביב בעקבות עבודתו של אבי בעיתון ה"ארץ", כסדר דפוס. אימי היתה תופרת ועבדה בעיקר מהבית. גדלתי והתחנכתי בתל אביב, סיימתי תיכון בבית ספר תיכון חדש.
לאחר שירות צבאי, ולימודי BA באוניברסיטה, התחתנתי וילדתי את שתי בנותיי, אורית ודלית, בארץ. בעלי, מהנדס ראשי באוניות מסע,החליט לרדת מהים וללמוד לימודים אקדמיים בארה"ב, וכולנו עברנו לגור במדינת משיגן. רק לאחר 7 שנים חזרנו ארצה וכעבור כמה שנים נולד בני הצעיר, אסף. בתי הבכורה, וכן בני הצעיר גרים כיום בארצות הברית.בתי דלית גרה במושב ליד זכרון, ולפני כ10 שנים, עודדה אותי לעבור לגור לידה, ורכשתי דירת גג בבניין חדש בזכרון יעקוב. על אף שלא הכרתי אף אחד שעברתי, השתלבתי מצויין ורכשתי המון חברות חדשות.
יש לי 7 נכדים, 4 נכדות פה בארץ, לבתי דלית, ושתי נכדות ונכד מבני, אסף.
 
לאחר שחזרתי מניו יורק והתחתנתי עבדתי כמורה לספרות ולשון,וכמחנכת שנים רבות, גם בארצות הברית.אך עם החזרה ארצה מארצות הברית עם 2 בנותיי, עבדתי בניהול קורסים להסבה מקצועית עבור עולים חדשים, בעיקר מחבר העמים, מטעם עיריית חיפה. כאשר הפסקתי לעבוד בסוף שנות הארבעים לחיי, התחלתי ללמוד באופן מעשי פיסול, אצל אמנית הקרמיקה תמרה שמיר, בשכונת מגוריי, שלימים תהפוך לחברה הטובה. ממנה למדתי להקשיב לאינסטינקטים ולדמיון היוצר, מה שמנחה אותי ביצירה, גם בפיסול וגם בציור.
ציור למדתי לראשונה אצל האמנית ורדה שמאי, ולריסה, שלמדה אמנות ברוסיה והיתה מורה דידקטית ממנה למדתי את רזי הקומפוזיציה, והצבע ממש מאפס.
 
 
דרך היצירה שלי ממשיכה להיות כזו: בהקשבה לרגש והדימיון, ללא תכנון מראש, ללא ידע מוקדם מה אעשה באותו הרגע שאני יושבת ולפניי קנבס או חימר לפיסול. אני שוקעת לתוך הרגש והדימיון, מתנתקת מהסביבה, וכיוון שאני סובלת מירידה משמעותית בשמיעה, זה עוזר לי אף יותר להתנתק.
השתתפתי בכמה תערוכות במשך השנים: בחיפה, תערוכת יחיד בקסטרא ובבית רוטשילד בתערוכת אמנים יוצרים, גם בירושלים השתתפתי בתערוכת אמנים, בקיסריה תערוכת יחיד בגלריה פרטית, ולאחרונה, השתתפתי בתוכנית "בית פתוח" מטעם מועצת זכרון יעקב.
 
אין לי "טיפים" להציע לאחרים, אני חושבת שמה שמתאים לאחת לא בהכרח מתאים לזולתה. יחד עם זאת, בכל תחום ועיסוק כדאי למתחילים לדעת ולחקור את מה שהכי מעניין אותם ולא לפחד מלהתנסות ולהגשים חלומות. חבל לבזבז על נוחות וכדאיות.
נכון, שאצלי התגלו לי כישוריי, או כישרנותיי, רק בגיל מאוחר יחסית, וחבל שבילדות לא עודדו אותי כלל להתנסות וללמוד את מה שלא בא בהכרח באופן טבעי.
 
באשר לזוגיות בשלב זה. לאחר מות בעלי, סנצ’ו, שאיתו חייתי כארבעים שנה באהבה ובפירגון, לא הרגשתי רצון או צורך לחפש לי בן זוג נוסף, וגיליתי שאני יכולה בלעדיו. כיום, אני יודעת שעשיתי את ההחלטה הנכונה ואיני מצטערת על כך כלל. אני אף פעם לא משתעממת, אני יוצאת לקונצרטים והצגות, סרטים ובילויים חברתיים בבתים או בטיולים מאורגנים. אני מתעמלת ורוקדת בקאנטרי מתוך שמחה ואהבה ולא כמצוות אנשים מלומדה: כי זה בריא! ומלבד כל אלה אני משתתפת בחוג לספרות . בשנים האחרונות הפרטנרים הקבועים שלי להרבה מהפעילויות הללו כבר אינם מסוגלים להצטרף, אז חלק מהדברים שעשיתי, הצטמצמו. בבית אני קוראת, רואה טלוויזיה, ולפעמים מציירת בבית מעבר לחוגים שאני הולכת אליהם.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אם יכולים לקלקל- יכולים לתקן - דרכים ליצור תקווה אצל ילדים ומשפחות שחוו פגיעה מינית
רשות מקומית חוף הכרמל היא אחת מ-40 רשויות מקומיות שנבחרו להשתתף בתכנית להתמודדות עם שינויי האקלים של האיחוד האירופאי
אין הנחיה של גורמי החרום לפינוי אוכלוסייה בזמן תקופת ההרצה של אסדת הגז

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }