נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
חגיגות סוף הקיץ בחצר השוק - ספטמבר- יריד שוק Art ופסטיבל "חפלה בחצר"
אירועים
אירועי תרבות 13-20/9
גפן מגזין המושבות > כללי > "אינתה עומרי"
21 ליוני 2019
"אינתה עומרי"
מיכל כהן-אלדן, 2019-06-21 - 10:00

עומרי יצחק דותן מזכרון יעקב שהוביל את מאבק אסדות הגז נעלם לפתע מעיני הציבור. 
פגישה מקרית איתו גילתה לי שמחלת סרטן הלבלב שלקה בה הובילה אותו כעת אל הסטארט-אפ של חייו

כל הזכויות שמורות

צילום עצמי

עומרי יצחק דותן הוא סיפור הצלחה ישראלי. יליד קבוץ רגבים, טייס מסוקים בחיל האוויר, בוגר תעשייה וניהול בפקולטה להנדסה באוניברטיסת תל אביב ויזם בנשמה שעסק בתחומים רבים: מעבודה חקלאית עניפה בקיבוץ, דרך תעשיה פלסטית, עבודה בחברת ״טבע״ בימיה הטובים, ומשם לשישה סטארט-אפים בתחומים שונים. 
 
כשחזר לארץ בשנת 2011, אחרי שהות של 18 שנים בארצות הברית, דותן התמקם יחד עם אשתו אניקה ושלושת ילדיהם במושבה הפסטורלית בזכרון יעקב והמשיך לקדם במרץ את עסקי הסטארט-אפ שלו. כאן הוא התגייס לסייע למאבק באסדות הגז ולהביא לכך שהאסדות ומתקני האגירה של הנפט המזהם שאמורים להיות ממוקמים במרחק של עשרה ק״מ בלבד יעברו ללב ים כפי שנהוג בעולם וימוקמו 120 ק״מ על פי הבאר.
 
״מאבק הגז ״השני״ שהחל במאי 2018 היה המשכו של המאבק הקודם שהסתיים בהחלטות הרות אסון, קרי הקמתה של אסדת עיבוד גז גולמי היישר למול חוף דור. מטה שומרי מישור החוף שהוקם בזכרון יעקב שם לדגל את גיוס ההמונים והמשאבים הנדרשים להיאבק בחורמה בפגע בטיחותי, בריאותי וסביבתי שיפגע לדורות בכל מישור החוף הישראלי. תחילת המאבק הציפה את כל המיגרעות המחשבתיות ואת כל הסכנות שבפרוייקט זה, בהיבט מדעי, מדוייק אסרטיבי שנשען על תרומה של זמן וכסף של אוכלוסיה נפלאה.״
 
הובלת את המאבק באסדות הגז. כיצד הגעת לזה?
במאי 2017, נודע לי על המפגע הזה. אינני איש מהפכות, או מנהיג של תהליכים חברתיים ומדיניים, ובטח שלא באתי עם שום ניסיון ציבורי. פשוט היה לי אכפת והבנתי מהר את הסיכון שבפרוייקט הזה. אני אוהב לספר שאישתי אמרה לי ״תמכור את הבית או תזיז את האסדה״. זכרון יעקב והבית יקרים לנו, אז החלטתי לנסות להזיז את האסדה.
 
ומה קרה? 
אחרי כחצי שנה של פעילות מאסיבית, נקלעתי למצב שמעולם לא הייתי רגיל בו: ״פוליטיקה״. ראיתי איך קבוצה שלמה של אנשים ממש מתנכלת לאדם מן הישוב, מתנדב בתום לב עבור הציבור, הן בהלבנת פנים, הן באמירות שיקריות והוצאת דיבה, והבנתי שגם אם יש לי מה לתרום, אני לא מתאים לסביבה אנושית כזו. אז פרשתי. 
אינני מצביע או מאשים. זהו מאבק קשה, ועשיתי את שיכולתי. רוצה להאמין שתרמתי במשהו, ואתמוך בכל אדם בישוב שימשיך להיאבק למען המטרה הציבורית החשובה הזו. 
 
הפסקת כל פעילות?
אני עדיין קורא, ומשתף בדיגיטל אבל כרגע אני מפנה את הכוחות שנדרשים למאבק האישי שלי. אני מברך את כל העושים ומאמין שכל מה שנעשה הוא לטובה, זה הרי בונה את המודעות, הידע, הבנה ואת מערך הביקורת שידרשו למאבקים הבאים עד לחיסול הנגע הזה שנקרא אסדת נובל מול חוף דור.
 
מתי גילית את המחלה?
במהלך מאי ויוני 2017 זיהיתי תחושות ותופעות לא מוכרות לי בבטן, ויצאנו לחופש בצרפת. עם חזרתנו, בתחילת יולי, ביצעתי בדיקות דם ואולטרסאונד ונאמר לי שיש לי אבנים בכיס המרה ושכדאי לנתח. 
הדבר לא נראה לי כלל, ובסוף אוגוסט פניתי לכירורג מומחה בבני ציון. הפרופסור לא התבלבל לשניה ושלח אותי מייד למיון. בתחילת ספטמבר, כשלושה חודשים אחרי שאני כבר התחלתי לדאוג, התקבלה הידיעה הקשה - סרטן לבלב גרורתי לכבד ולטחול ללא אפשרות ניתוח. זה נשמע כמו גזר דין מוות, אבל זה לא. כמו בכל המיזמים הקודמים שלי, ראיתי את האור ולא את החושך, את מה שאפשר ונכון לעשות ולהאמין בו. ויצאנו לדרך עם הסטארטאפ החשוב ביותר של חיי. המשפחה, החברים, שותפים למאבק באסדות הגז, מכרים ושאינם מכרים בזכרון יעקב ובכל העולם קמו לעזור, להתפלל, לתמוך. ו״לכפר המקומי והעולמי״ הזה אני חב חוב של חיים. 
 
מהו הסטארט-אפ החדש?
מהרגע שבו זיהיתי שמשהו לא בסדר אצלי ועד שהרפואה הציבורית הבינה מה קורה ונקבע תור לטיפול ראשוני בסוף אוקטובר 2018, חלפו כמעט חמישה חודשים. מספיק זמן למות מספר פעמים. אנשים עם מחלה אגרסיבית כמו זו לא מחזיקים. נכון להיום פחות מ 7% מהחולים בסרטן הלבלב חיים מעבר ל- 5 שנים. 
לא חיכיתי לרפואה הקונבנציונאלית. בעזרת תומכים רבים הבנתי שיש אלטרנטיבות, שלא ארחיב עליהם פה, ושיניתי את מערך חיי מן הקצה אל הקצה. הדבר שהכי חרה לי בתהליך הוא שהיינו צריכים לגלות את הכל לבד. מה יש, מה אין, מה עולה, מה בכיסוי, מה הולך עם מה, מדוע הרופאים לא יכולים להסכים ביניהם על אונקולוגיה אינטגראטיבית כוללת, במקום להנעל כל אחד בדיציפלינה והאגו המקצועיים של עצמו? מדוע כל הידע הזה שנאסף על ידי כל מי שעזר לי לא מונגש ל 55,000 חולי סרטן נוספים בישראל כל שנה? החלטתי לבחון את האפשרות להקמת מרכז אונקולוגי אינטגראטיבי בזכרון יעקב, שיהיה מושתת על בסיס של הנגשה גם למי שאין בידו, מכל סיבה שהיא, ללמוד ולבנות לעצמה/ו תוכנית שעשויה להיות מצילת חיים. והנגשה משמעותה גם הון לכיסוי עלויות גבוהות למי שאין בידו. 
האתגרים כאן הם עצומים בגלל ההתנגדויות של חברות התרופות, הרופאים וגם המשרדים הממשלתיים בארץ, הרגולציה וצרכי ההון. אז נראה. 
 
יש פתרון לסרטן?
לשאלה זו אין תשובה. כל סרטן הוא אישי, וגם אם יש סט כלים שאפשר להשתמש בו זה לא מבטיח כלום. הרפואה גם מתקדמת. לסוגי סרטן רבים יש כבר פתרונות מאריכי חיים מצויינים. 
אבל, לשיטתי ואמונתי, היכולת של נפש האדם להתמודד בחיוביות, לגייס את כל הכלים כגון מזון בריא, הורדת לחצים, צחוק, אהבה ואהבת החיים, הרבה שינה ושמירה על איזון אנרגטי, מדיטציה ודימיון מודרך וקנאביס, כדי לתמוך בגוף ובמלחמתו בניקוי התאים הסרטניים, בלווי פרוטוקולים רפואיים וניסויים קליניים- זו הדרך, נכון לעכשיו. 
בעתיד, לדעתי, הרפואה תשכיל להבין ולפתח פתרון יעודי לכל אדם על בסיס הדי.אן.איי של הסרטן האישי שלו. הרפואה תלמד לסווג כל גן ולנסות מכלול שיטות, כולל שיטות לא קונבנציונאליית, ולבנות לכל אדם את ״קוקטייל התרופות״ שלו. יתכן והרפואה גם תמצא דרכים לזיהוי מוקדם יותר ואף לעבור לשיטות גילוי מניעתיות, במקום תגובתיות. נטען שאחד מתוך כל שלושה אנשים יחלו בסרטן בחייהם, ככל שנשכיל לגלות את זה מוקדם כך ייטב.
 
מה השינוי שעברת?
החיים שלי השתנו מן הקצה אל הקצה. דבר ראשון וחשוב: סלחתי. סלחתי לעצמי, לזולתי, לחברה הסובבת אותי. החיים חשובים, החיים יפים, ולכל יצור חי יש את הזכות לחיותם במלואם. תפקידנו הוא לקבל את זה, לחבק את זה. 
הדבר השני הוא שנרגעתי והפסקתי לפחד - מכל דבר. כל הצרות שתוקפות אותנו כל יום יש בכוחן להפוך לנשק הרסני, או לא. אך כל דבר כזה הוא חלק קטן מהחיים, שהינו קיים לרגע קט. אז למה לעשות עניין? וכך אני נוהג. 
בנוסף, עברתי לחיות חיים בריאים: תזונתית, גופנית, רוחנית, עבודה ללא מתח. זה מצחיק שזו הפעם הראשונה ב- 62 שנות חיי שלא קיבלתי שפעת בסתיו ובחורף. הגוף שלי יותר בריא מאשר היה אי פעם. 
זהו שינוי שגם קשה מאד על המשפחה, שצריכה לשאת גם את המצב ואת הנטל שהוא גורר, וגם כל אחד צריך להמשיך לנהל את חייו. פה השקעתי את עיקר תשומת הלב: לשמור על חיי משפחה פעילים ותוססים בצל המחלה, למרות העייפות ותופעות הלואי. ועל כך תודתי העמוקה ביותר לכל משפחתי. 
 
 
מה החלומות שלך היום?
החלומות שלי ולא לפי סדר עדיפות הם:
• ללא עדות למחלה עד סוף השנה
• עצירת בניית האסדה
• אקזיט מחברת הסייבר שבה אני עובד
• תחילת התהליכים לבניית מרכז אונקולוגי חדשני ואינטגרטיבי
• טיולים ארוכים עם אישתי ליפן ואוסטרליה
 
 
עומרי יצחק דותן יחד עם אביו מאיר דותן, צילום: שחר דותן
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מיזם "מועצה עד הבית" יוצא לדרך
ערב הצדעה והוקרה לצוותי חינוך במושבה
תלמידי כיתות א’ בבית ספר אשכולות בבנימינה ניגשו לקלפיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }