נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > זהירות פצצה מתקתקת: ’ילדי-הקיץ’ בכבישים!
5 ליולי 2019
זהירות פצצה מתקתקת: ’ילדי-הקיץ’ בכבישים!
מוריס דוד בר-יוסף, 2019-07-05 - 10:00

חופשת-הקיץ החלה ועמה הסיוט הגדול ביותר של ההורים, נוכח סכנת-החיים המרחפת מעל ראשי הילדים. די לבחון את הנתונים המחרידים אשר משקפים את תאונות-הדרכים בהם מעורבים ילדים כל קיץ, כדי להבין שמדובר ב’פצצה מתקתקת’ המאיימת על ילדים ובני-נוער גם באזור שלנו. מה הסיבות לתאונות המיותרות? מי אשם בהן? כיצד אפשר למנוע אותן, אם בכלל? איך לנסות לעבור את הקיץ לשלום? הנה חלק מהסיפור המאיים:

כל הזכויות שמורות

אילוסטרציה

בסוף השבוע שעבר נפגעה ילדה מפגיעת רכב סמוך לבית-ספר ניל"י בזיכרון-יעקב, כאשר פרצה לכביש בין שתי מכוניות חונות. למזלה הרב הספיקה נהגת הרכב להאט את נסיעתה והמפגש עם הילדה הסתיים בדרך-נס בפציעה קלה בלבד וכך נמנע אסון כבד.

התאונה הזאת לא נכללה כמובן בסטטיסטיקה הרשמית של המשטרה הודות לתוצאותיה הקלות, אבל היה בה יותר מאשר רמז עבה למה שצפוי להתרחש בהמשך ה’חופש-הגדול’ שאך זה יצא לדרכו הארוכה. אלפי ילדים מוצאים עצמם, כמו בכל קיץ, מסתובבים ברחובות, חוצים כבישים בדרכם ל’קניונים’, לחופי-הים ולמקומות בילוי, כשהם חשופים לסכנת-חיים מצד נהגים ותורמים מעצמם לסכנה הזאת מתוך פזיזות וחוסר זהירות. כך מתחיל הסיוט הגדול ביותר של כל הורה והוא מצטרף לסכנת הטביעות בים, בבריכות-השחייה ובמקומות אחרים.

גם המרחב המשתרע באזור זיכרון-יעקב בואכה בנימינה, פרדס-חנה, אור-עקיבא, חוף-הכרמל וחדרה, כבר גבה בעבר קורבנות צעירים שנפגעו בתאונות-דרכים מיותרות ואם להתבסס על ניסיון העבר, אין להוציא מכלל ספק כי גם הקיץ הזה יהא מועד לפורענות באזור שלנו.
 
מי שמבקש להתרשם מהנתונים ’היבשים’ של תאונות-הדרכים, מוזמן לסקור את פרסומי עמותת ’אור ירוק’ כדי להבין עד כמה גדול המפגע המסוכן ביותר של הקיץ-הישראלי. כך למשל מתברר כי בשנת 2018 חלה עליה של 10% במספר הילדים שנהרגו בתאונות דרכים לעומת השנה הקודמת, כאשר 31 ילדים(!) קיפחו את חייהם בכבישים לעומת 28 ילדים שנהרגו בשנת 2017!.
 
מאז תחילת שנת 2019 כבר נהרגו 10 ילדים, כאשר 7 מהם היו הולכי-רגל וכל זאת עוד לפני חודשי-הקיץ החמים. מתוך הנתונים הללו מתבררת תמונה מעניינת, כאשר מסתבר כי מרבית התאונות בהן נפגעו ילדים אירעו אמנם כאשר נמצאו בתוך כלי-רכב, אבל כל התאונות הקטלניות ביותר התרחשו דווקא כשהיו הילדים הולכי-רגל.
זאת וגם זאת: על-פי עמותת ’אור ירוק’ עולה כי במהלך החודשים יוני-אוגוסט נפגעים בממוצע כ-1600 ילדים (!) ובני-נוער בתאונות-דרכים, כאשר חודש אוגוסט הוא המסוכן ביותר וגובה בממוצע יותר מ-570 ילדים נפגעים. במהלך החופש-הגדול אשתקד נפגעו לא פחות מ-918 ילדים ובני-נוער בתאונות-דרכים!.
" ישראל היא אחת המדינות המסוכנות ביותר לילדים בהשוואה לשאר המדינות המתקדמות " הצהיר לא מכבר ארז קיטה מנכ"ל עמותת ’אור ירוק’ ודבריו התבססו לא רק על המספרים בהם נקבנו, בכל הקשור לתאונות-דרכים בהן נפגעו ילדים, אלא גם על עוד נתון שמדגיש סכנה נוספת האורבת למשתמשים בכבישים: בשנת 2018 אירעו בארץ 4000 תאונות בהן היו מעורבים ’נהגים צעירים’ (גילאי 16-24) ו-288 תאונות קטלניות בהן היה לפחות הרוג אחד, כאשר בשליש מהן היה מעורב ’נהג צעיר’. 2570 מתוך התאונות הללו אירעו בתחום-העירוני, כאשר 35 מהן היו קטלניות ו-349 הוגדרו כ’תאונות קשות’. 
 
קיימת חלוקה ברורה למדי של סוגי תאונות-הדרכים בהן נפגעים ילדים: תאונות המתרחשות כאשר הילדים נמצאים בתוך מכונית נוסעת, תאונות הנגרמות כשהילדים הולכי-רגל ונפגעים בכבישים, צמתים ואפילו על המדרכות, תאונות של ’נהגים צעירים’ ובשנים האחרונות נוסף סוג חדש של תאונות הנגרמות כתוצאה משימוש באופניים-חשמליים ו’קורקינטים’ למיניהם.
 
בשנת 2017 למשל אושפזו בבתי-החולים לא פחות מ- 2001 נפגעים מתאונות של אופניים-חשמליים או ’קורקינטים’ ממונעים, כאשר כמעט 30% מכל הנפגעים שאושפזו היו ילדים או נערים מתחת לגיל-16. על רקע זה אפשר לצורך העניין להתמקד ’רק’ בתאונות שאינן מתרחשות כשהילדים מצויים במכוניות המעורבות בתאונות, או בנהיגה של ’נהגים צעירים’ ולבחון מקרוב את התאונות המתרחשות כשהילדים הנפגעים הם הולכי-רגל, או נפגעי ה’דור-החדש’ של ילדי האופניים-החשמליים.
 
חלוקת האחריות לתאונות-הדרכים הללו, על בסיס הנתונים הרבים שנאספו במרוצת השנים, מוכיחה באופן ברור כי במרבית המקרים האשם בתאונה הוא נהג המכונית הפוגעת בילד. הסיבה לכך נובעת מקשת רחבה של גורמים, חלקם באחריות הנהג והשאר מתוך נסיבות אחרות. בראש ובראשונה מדובר בנהיגה במהירות רבה וכמובן אסורה, בעיקר במרחבים בנויים ובהם מעברי-חציה והתגודדות של קבוצות ילדים. הנהיגה המהירה ’מזמינה’ סיכון גדול לחיי הילדים וגורמת כמובן לזמן-תגובה קצר שלא מאפשר לנהג לבלום את המכונית מבעוד מועד.
 
סיבות נוספות הקשורות לנהג, הן כמובן הסחת-דעת מהנהיגה, בעיקר בגלל שימוש במכשירים-ניידים תוך כדי נהיגה, חוסר תשומת-לב למתרחש סביבו וגם חוסר מיומנות בסיסית במלאכת הנהיגה. כל הדברים הללו מציבים את הנהג-הדורס והפוגע בעמדה שאינה יכולה להיות מוגדרת אלא כ’פוטנציאל להריגה’.
 
למשוואה הטראגית הזאת שותפים כמובן הילדים וכאן מדובר בסיבות ’קלאסיות’ להיפגעות בתאונת-דרכים: התפרצות פתאומית לתוך הכביש, חציית כבישים בעלי שני נתיבים או יותר ללא ליווי של מבוגר, התעלמות ממעברי-חציה או רמזורים או ’סתם’ השתוללות פראית בכבישים ובמדרכות. לכך צריך להוסיף כמובן הערכה לא מחושבת של סכנות, תפיסת מרחב שונה מאשר בקרב מבוגרים וכמובן אופי פזיז של ילדים, בעיקר במהלך החופש הגדול שמעניק להם תחושת התפרקות מכל עול. העניין הוא שאין לצפות מילד לגלות את אותה מידת אחריות שיש לנהג בוגר, או כפי שהגדיר זאת ארז קיטה כאשר הטעים כי " ילד יתנהג תמיד כמו ילד ויעשה טעויות".
המרכיב השלישי הגורם לתאונות דרכים, נובע ממצבן של התשתיות וכאן הכוונה במיוחד למחסור חמור במעברי-חציה בולטים ומסומנים ( בזיכרון-יעקב למשל, אין כמעט מעברי חציה שנותרו מסומנים אחרי שרובם ככולם דהו וטרם סומנו מחדש!), מחסור ב’באמפרים’ שנועדו להאט מהירות הנסיעה ובמקומות לא מעטים גם תמרורים לא ברורים ואפילו מבלבלים וסותרים.
 
בישראל קיימת נטייה ’טבעית’ ונוחה להאשים את מצב התשתיות בתאונות קטלניות ולהסיר מהנהגים העבריינים והפזיזים את האחריות לתאונות. כאשר מתבצעת עקיפה מסוכנת בכביש חד-סתרי ואשר מסתיימת בתאונה קטלנית, ממהרים להאשים את הכביש המשובש במקום את הנהג העבריין והתופעה הזאת נכונה גם בכל הקשור לתאונות בהן מעורבים חלילה ילדים.
צריך להוסיף ולהטעים כי בכל הדברים הללו לא נכללו אירועים המוגדרים כ’כמעט תאונה’ ואשר למרבה הנס מסתיימים ללא פגיעה גופנית בילדים, אף על-פי שבמקרים רבים, היה המרחק מהם לבין תאונה-קטלנית דק כשערה.
תאונות-דרכים, בעיקר אלה בהן נפגעים ילדים ובני-נוער, אינן גזירה משמים. מדובר בתופעה המצויה באחריות הישירה של בני-האדם, נהגים, הולכי-רגל וילדים כאחד ולכן הפתרונות להתמודדות עם הטרגדיה הזאת מצוי בהישג-יד, לא פחות מאשר שיגור חללית לירח.
לטווח הרחוק מצוי הפתרון בחינוך מהגיל-הרך לכללי חציית כבישים והתנהגות הנדרשת בקרבתם. עם כל הכבוד ל’משמרות הזהב’, אין בכך די משום שהמציאות הישראלית מוכיחה כי יש צורך בהחדרת ההתנהלות הנדרשת בכל גני-הילדים ובתי-הספר כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך.
 
מעבר לנחיצות בחינוך-מחדש וב’שטיפת מוח’ של הילדים בכל המסגרות (למשל בתנועות-הנוער!), אפשר בקלות יחסית לגרום לירידה במספר תאונות-הדרכים אם ימנעו ההורים מילדיהם לחצות כבישים ללא ליווי צמוד של מבוגר, או יאסרו על ילדיהם להסתובב ולהתגודד במרחבים הומים ומסוכנים לבדם. כפי שלא יעלה על הדעת לאפשר לילד בן 6-7 להיכנס לבדו לים בחוף-רחצה לא מאושר, צריך לצפות שהורים לא יאפשרו לילדים הללו לחצות כבישים שלא במעברי-חציה וגם זאת רק בהשגחה צמודה של המבוגרים. ממש כפי שהורים מוזהרים לא להסיר עיניהם מילדים אף לא לרגע כאשר הם בבריכה או בקרבתה, כך יש לצפות מהורים אחראים כאשר ילדיהם מסתובבים בכבישים ועל המדרכות.
 
קיימת ציפייה לגיטימית מאזרחים לדרוש במפגיע מרשויות-מקומיות לשפר את מראה מעברי-החציה הדהויים, להקים ’באמפרים’ סמוך למקומות אליהם מגיעים ילדים, להתקין גדרות-בטיחות ולדרוש נוכחות משטרתית, לא רק ביומיים הראשונים של פתיחת שנת-הלימודים.
 
ולבסוף הגיע הזמן להעניש בכל חומרת-הדין עברייני תנועה ונהגים סוררים, מהטלת קנסות כבדים, עבור בשלילת רישיונות ובעונשי מאסר-בפועל! כל הצעדים האלה יחד, יש בהם למנוע את האסונות המצויים לפתחנו בכבישים, במיוחד לקראת המשך חודשי-הקיץ המועדים לפורענות.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }