נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > שבת אחים גם יחד
12 ליולי 2019
שבת אחים גם יחד
מיכל כהן-אלדן, 2019-07-12 - 10:00

תלמידי "ימין אורד" וצוות בית הספר הגיעו השבוע לזכרון יעקב וקיימו מפגשי שיח והזדהות עם מחאת הישראלים בני העדה האתיופית וזאת מתוך רצון להביע הזדהות ומחאה בדרך לא אלימה. המפגש התקיים בלב המדרחוב ובמיקום סמלי ליד בית הכנסת "אוהל יעקב" אליה הגיעו ראש המועצה זיו דשא ועשרות תושבים שהשתתפו במעגלי השיח. 

כל הזכויות שמורות

צילום: ימין אורד 

גל מחאות הישראלים יוצאי אתיופיה שיצאו משליטה ויצרו מהומות בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום בהיקף שלא זכור כמותו. יוצאי אתיופיה ותומכיהם יצאו לרחובות אחרי הלווייתו של סלומון טקה, שנורה למוות בידי שוטר בקריית חיים – ובמשך שעות ארוכות חסמו את הכבישים המרכזיים ברחבי הארץ עם פרץ של אלימות, פצועים ומעצרים. 
 
יום לאחר מכן, הגיעו לביקור מפתיע בזכרון יעקב עשרות תלמידים ואנשי צוות יוצאי אתיופיה מכפר הנוער "ימין אורד" שהגיעו למחות במעגלי שיח במדרחוב (צילום: ימין אורד):
 
 
מספר שמולי בינג מנכ״ל "ימין אורד":
"הימים האחרונים בכפר כמו במדינת ישראל היו סוערים. אנו ככפר קולט עלייה אשר מתוך 430 החניכים שמתחנכים בכפר 155 הינם עולים מאתיופיה, הרגשנו את המתח ואת הקושי באופן יותר חזק. יתרה מכך, רבים מהצוות גם הם יוצאי אתיופיה ולכן הצורך לעצור, להתכנס היה מחוייב המציאות.
 
הבנו שאנחנו רוצים לעשות מעשה ולהרגיש שלנו יש אמירה, לנו כקהילה ולחברה הישראלית. הוצאנו קול קורא אשר נועד להעביר את המסר שלנו פנימה ולבוגרים שלנו שחולק בהפגנה. ארגנו ערב מפגש בו הגיע ח״כ בני גנץ להקשיב והיה מרגש מאד. החניכים והצוות דברו ושיתפו בקשיים והרגשנו שיש משמעות גדולה לדיבור ולהשפעה על מקבל החלטות".
 
החניכים השתתפו בהפגנות?
רבים מהצוות והחניכים יצאו להפגנות וכולם חזרו נסערים מההפגנות. מצד אחד מהאלימות שהייתה בהן ומצד שני מהקולות של החברה ומהיעדר השותפות של החברה הישראלית במחאה. בעיני עיקר הזעקה היא על תחושת עוול מצטבר ועל פגיעה אישית שכל אחד מהחניכים חש כאשר הוא שמע על מקרה סלומון טקה ז"ל. המקרה הזה ערער את תחושת השייכות והידיעה שאני חלק.
 
לדעתי, יש כאן סיפור הרבה יותר עמוק של חיבור. ברור שישנו פער גדול ויש דברים גדולים שהעולים מאתיופיה צריכים ללמוד על מנת להשתלב בחברה הישראלית, אך לצערי הרב עבור החברה הישראלית זה כל הסיפור כאשר הסיפור הגדול הוא הצד השני של המשוואה. האם גם לנו יש מה לקבל מיהודי אתיופיה? איפה היהדות שלנו השתנתה בעקבות המפגש עם יהודי אתיופיה? איפה היהדות שלנו התעשרה בעקבות גילויים של יהודים שלא הכרנו? בעצם השאלה היא האם גם להם יש מה לתת לנו? האם השיח הוא רב בין צד נותן ומקבל סטטי, או שיש כאן צד של מקבל ונותן דינאמי עם תחלופת תפקידים פנימית כל הזמן?
 
כאשר רק לצד אחד יש מה לקבל או להשתפר נהיה שיח של שני צדדים ואז מגיעים למחאות אלימות. בהקבלה כאשר במחאה יש כמעט רק יוצאי אתיופיה אז יש שני צדדים ולא קריאה משותפת לסולידריות.
כל חניך במעגלים ששאלנו אותו על התחושות שלו סיפר שחווה לפחות אירוע אחד של גזענות או אפלייה וזו מציאות שאנחנו חייבים לשנות.
 
מה המסר אותו תרצה להעביר לחניכים ב"ימין אורד"?
המסר המרכזי אותו אני מעביר לחניכי הוא שבסופו של דבר הדברים תלויים בנו. נכון, יש דברים שלא תלויים בנו, אבל עדיין תלוי בנו מה אנחנו עושים גם במציאות שלא תלויה בנו.
ולכן, כאשר אתמול בערב בוגר סיפר לי שהוא לא יתגייס בעקבות האירועים, אמרתי לו שהוא נותן כוח לאחר לשנות את החיים שלו ואת מה שהוא רוצה לעשות. אמרתי לו, שהוא חייב להחזיר את השליטה לחיים שלו אליו. הוא צריך להגשים את החלומות שלו ועכשיו הוא עוד צריך לעשות זאת אפילו עוד יותר. בעיני זו האמירה הכי עקרונית. בואו נילחם בעוולות והן ישנן, אבל במקביל בואו לא ניתן להן לעצור אותנו מלהתקדם לעבר החלום, אין לנו את הפריווילגיה לתת לנסיבות ולגזענים למיניהם לעצור אותנו מלהגיע לחלום.
 
זה בעיני המסר החינוכי לכל החניכים, איך אנחנו לוקחים אחריות לחיים שלנו משנים את מה שתלוי בנו. המסר של "ימין אורד" בתוך זה הוא בדיוק זה. תגשימו את הפוטנציאל שלכם, אל תתנו לנסיבות למשוך אתכם אחור. ברור שהמצב לא קל, אבל אם יש לך פוטנציאל גבוה התפקיד שלנו הוא לגרום לו להתמשש.
הרב זקס קרא לזה להפוך את האפשרי להיות הסתברותי. כלומר, אם זה אפשרי אפילו עם הסתברות נמוכה שזה יקרה, התפקיד שלנו הוא לגרום לזה פשוט לקרות.״
 
גלאגאי קבדה תושב זכרון יעקב אמר:
"ברמה הראשונית אנחנו רוצים שיקרה דבר שאינו קיים ואם זה קיים זה באחוז מאוד קטן מהחברה. והמסר שאנו מעוניינים להעביר מכאן הוא מסר שאומר אנחנו בולטים בצבע ועוד לא מרגישים תחושת שייכות. לצד זה ישנם מקומות וחיבורים שנוצרו ממקומות כנים וממקום של הכרות קרובה שפשוט בקושי נשמע עליהם בחברה. אנחנו החברה אז בואו ונתחיל בצעדים של שיח והתחלות חדשות בשעה קשה זאת".
 
ומוסיף: "בימים אלו אנו מגבשים קבוצה משולבת שתעסוק בנושא זה מתוך הבנה וערבות הדדית, שווים בין שווים ולראות את הצד היפה שבחברה ושינוי מיידי בנושא העדה והמשטרה. כולם מודעים ומוקיעים, לכן בחרנו לשלב ידיים ולומר אנחנו בחרנו לשנות את המציאות והשינוי בשביל עתיד טוב יותר לנו ולעתיד ילדנו.״
 
 
וורקו אביי (בתמונה, צילום: בני) סטודנט למימשל ב"בן-תחומי" בהרצליה מתגורר ב"ימין אורד" אמר בשיח: ״התכנסנו במדרחוב בזכרון יעקב, בעקבות היוזמה של בוגר "ימין אורד", ארגאיו יחד עם צוות החינוכי של כפר הנוער "ימין אורד".
מטרת ההתכנסות הייתה לחשוף את הציבור למקרים של אפליה וגזענות שהישראלים יוצאי אתיופיה חווים יום יום, שעה, שעה, בכל מקום ובכל פינה. ולעורר את האנשים שחיים ועסוקים בחיי היום יום שלהם אך אינם מבינים את התיסכול ואת הכאב שכל הורה והורה עוברים. תנסו לדמיין להם ששוטרים שאמורים להגן ולשמור על ביטחון האזרח, הם אילו הגורמים להפרת סדר ולחוסר בטחון לכל ישראלי כהה עור, אני מזמין אותך לנהל שיח עם אזרח ישראלי יוצא אתיופיה, מה התחושה שלו שהוא רואה שוטרים? אני בטוח שאחד משני אתיופים יגידו לכם שהוא מרגיש חוסר בטחון, חשש ופחד. אני לא אכעס אם אתם לא תבינו את זה אך מחובתי להציג את המציאות שאני חי בה. שוטרים המסיירים בשכונת יוצאי אתיופיה זורעים פחד וחשש כל שחור שרואה שוטר הופך לפושע ולחשוד מיידי וזה דבר שהפך לשיגרה. אם בשכונות שלכם היו מסתובבים שוטרים מה הייתם מרגישים? התשובה כמובן ברורה, תרגישו ביטחון ושבאים להגן עליכם.
 
עכשיו בואו נכנס לנעליים של נער ישראלי ממוצא אתיופי או מבוגר לאותה סיטואציה, מה דעתכם? אתם לא תבינו ולא תדעו מכיוון שהנער הזה חטף מכות חשמל וחבריו נרצחו. 11 מקרי רצח אך ללא כתב אישום אחד. ועוד שהמפכ"ל משטרת ישראל אומר ש׳טבעי לחשוד בהם יותר׳- האם הבנתם את המשמעות? הנערים יוצאי אתיופיה הבינו את המשמעויות. המשמעות שכל שוטר רשאי לעצור כל שחור שיראה ברחוב, בשכונה ובכל מקום, יפגע לו בזכויות בסיסיות כמו החופש לתנועה, לחירות, לצינעת הפרט והכי חשוב יכול לפגוע לו בזכות לחיים .כל זה קורה כאן בבית, לא אצל מחבל שדקר חייל וחיילים לא ירו בו.
 
זה לא רק משטרת ישראל אלא רוב מוסדות הממשלה שנכשלים כבר ארבעה עשורים. לדוגמא: סיוע בדיור. כולם חושבים שזכינו אבל כאשר הממשלה נותנת לך את הסיוע היא זו שמחליטה איפה תקנה את הדירה שלך, איפה תגדל את הילדים שלך והמקומות האלא אני מקווה שאנשים מכירים, באיזה ערים מדובר. ערים עם שכונות ואוכלוסיות מוחלשות כמו ראשון לציון, נתניה, רמלה, אף אחד לא בוחר ללכת לשכונות מצוקה אך אין ברירה.
 
משרד החינוך - בתור אנשי חינוך אנחנו מאמינים שהחינוך הוא הדרך לשנות מציאות, דרוש חינוך לכל פקידים, שוטרים, מורים וכו’ שידעו לקבל את האחר ללא דעות קדומות, פסולות כאלה שהיו צריכים לעבור מן העולם.
 
מכאן המסר שלנו הוא חד וברור זה לא רק שלנו אלא של כולנו, זעקתנו מחייבת כל אזרח להקשיב תוך ניטרול התנגדות טבעית לסגנון הקשה שלה. לצערנו עדיין זעקתנו למרות שזו הזעקה של כולנו יחד אזרחי מדינת ישראל.
 
זעקתה של החברה הישראלית שאומרת לא לאלימות: מצד אחד חינוך לסובלנות ומצד שני מאבק נוקב בכל פקיד, בכל נציג ממסד פקיד או לובש מדים שמציף את המרחב הציבורי בדעות קדומות שמביעות למעשים פסולים וקשים עד כדי הרג.

לא לאדישות: חינוך למעורבות חברתית ואחריות אזרחות טובה, דוגמא אישית ויציאה מאזור הנוחות ולנקוט עמדה ברורה כאשר הגזענות מרימה ראש.
"לא תעמוד על דם רעך" לא לאלימות, חינוך "ואהבת לרעך כמוך" ומאבק באלימות שמכרסם ביסודות הדימוקרטיה ומובילה את כולנו למקום אפל. אביו של הקורבן סולומון טקה ז"ל זעק בהלוויה "אין לי בעיה לבכות – אבל תבטיחו לי שזה הילד אחרון שנרצח מאש אחיו, תבטיחו לי שעוד אבא ואימא שלא יקברו את ילדיהם בגלל שוטר עבריין שחש שהוא מעל החוק.
 
בואו נעשה את כל המאמץ להבטיח לאבא ולאמא שזה באמת הילד האחרון שנרצח בדם קר.
 
אנחנו בסה"כ דורשים משפט הוגן למי שלקח את החוק לידיים ורצח נער, ואנחנו דורשים 0 ילדים מתים בידי שוטר.
 
נקודה למחשבה: האם לדעתך זה נכון שבכל כלי תקשורת ומידע תמיד יציינו את המוצא? מחאת יוצאי אתיופיה, הפגנת יוצאי אתיופיה, נער אתיופי נרצח למה לא לציין שאזרח בן 18 נהרג על ידי שוטר? למה תמיד צריך לקטלג אותנו כאתיופים? למה אזרח שהוא דור שני בארץ עדיין צריך להיות מקוטלג כאתיופי והוא בקושי יודע איפה נמצאת אתיופיה והשפה שהוא מדבר בה היא עברית ובקושי ידע להגיד שלום באמהרית.
האם לא הגיע הזמן להפסיק את הטרמינולוגיה הזו כי השיח הטרמינולוגי הזה נותן לגיטימציה למציאות העגומה שאנחנו נמצאים בה.
המקרה של סלמון טקה ז"ל זה לא הסיבה לזעם ולכעס בעדה, זה הקש ששבר את גב הגמל וגרם להפגנה אלימה מאוד כי ההפגנות השקטות נשארו מתחת לשולחן של מקבלי ההחלטות ולא טופלו כראוי. מכאן כל בוגר משכיל יבין שהבעיה היא ממסדית ושורשית מי שיכול לשנות את המצב זה אנחנו הציבור שמחפש צדק ושיוויון לכל אזרח ואזרח.
 
אני קורא לכם מכאן לא לשפוט אדם לפי צבע עורו אלא לנסות לפתוח את הלב ואת האוזן להקשבה ולהיכרות מעמיקה עם האחר ודרך שיחה ניתן להבין ולקבל הסברים״, סיכם וורקו אביי.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מה זאת אהבה?♥
מה יקרה ב’מתחם המייסדים’?
קנס של 2000 ₪ למאהל עסקי שהזרים מים מזוהמים לחוף הים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מה זאת אהבה?♥
הכירו את המנהלים החדשים בשנת הלימודים תש"פ במערכת החינוך של פרדס חנה כרכור
עיטור יקיר מכבי ישראל הוענק לג׳ומיק סמסונוב בן ה 91
מועדון אתגרים מגיע לבנימינה