נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
30 לספטמבר 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-09-30 - 10:00

 פרשת "ניצבים"

כל הזכויות שמורות

 בתקציר פסוק מתוך פרשת "כי תבוא" מהשבוע שעבר: "והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך. בבוקר תאמר מי ייתן ערב ובערב תאמר מי ייתן בוקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה" (פרק כ"ח פסוק -סו-סז). הפסוק מתאר את המתח ואי שביעות הרצון שנמצא האדם הממורמר המטשטש מהות קיומו.
ללמדנו: שאין קללה קשה יותר מאדם המאבד את האופטימיות ואת התקווה, השרוי במאבק עם עצמו ועם סובביו. בבוקר רע לו ומחכה לערב ובערב רע לו יותר ומחכה לבוקר. מתי זה קורה? כשהלב סגור, הרגשות חסומים ונוצרת קהות חושים, עד אובדן השייכות והחיבור לשורשיו, וזה מוביל לצרות עין, לשנאת אחים ושנאת חינם שתוצאותיה אבוד תאבדון!
לכן, התורה באה להזהירנו מעצמנו וללמדנו להגיע להבנה שהכול בידינו ותלוי ביכולות שלנו להתהלך ולצפות בתוכנו, נפרוץ חסימות הפוגעות, ומפרידות בינינו, ניטול אחריות על חיינו, נפתח את הלב הסגור, נכניס את השמחה, נגלה את הניצוץ היהודי החבוי בליבנו ונתנהל בהכרת הטוב שבנו. ואז, גם בתוך הקושי נגלה את האור. ובאו עלינו כל הברכות והשיגונו.

פרשת "ניצבים" פרק כ"ט פסוק ט פרשת ניצבים מקרבת את הפרידה ממשה רבנו. לכן, כל פעם שאני קוראת את הפרשה ליבי ניצבט, אני עוצמת את עיניי ורואה בדמיוני את משה רבנו המנהיג הדגול, הרועה הנאמן והמסור, בן מאה ועשרים שנה, עטור זקן לבן, מחבק את צאן מרעיתו במבט עיניו האוהב וממשיך בנאום הפרידה, נאום מחנך ומתווה דרך להישרדותנו וכל עם ישראל לדורותיו ניצבים ומקשיבים בשקיקה, אך בלב כבד ונרגש, כי הפרידה ממשה רבנו, עצובה!
"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה’ אלוהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל....ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת....כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ....ואת אשר איננו פה עמנו היום" (פרק כ"ט -ח-יד).
ללמדנו: התורה לא ניתנה רק לעם יוצאי מצרים אלא לכול עם ישראל, ניתנה לנו- לכולנו במידה שווה, בלי יוצא מן הכלל ולדורות הבאים ברית עולם. ניצבים לפני ה’, עבר, הווה, עתיד מדור לדור ולנצח נצחים! אעיד על עצמי, כל שנה אני לומדת ומגלה תובנות ועוד תובנות האקטואליות לימינו, המאירות את עיניי ומחזקות את רוחי.
משה ממשיך להתוות דרך איתנה: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים... ולא מעבר לים."
ללמדנו: אם רחקנו, ברחנו, סטינו ולא הלכנו לפי המתווה שהתורה התוותה ולא שעינו לאזהרותיה, על אף שקיבלנו אותה משמיים, היא לא נמצאת בשמים ואף לא מעבר לים! היא כאן! היא אינה מעבר להשגתנו, "לא נפלאת ולא רחוקה היא". ברגע שנפתח את הלב, נשוב אליה=אל עצמנו, אל השלם והשלום, מתוך הבנה, אהבה ואמונה.
היא תמיד זמינה, ומחכה בתוכנו.
פסוק זה מעורר בי אסוציאציות. זה היה לפני מספר שנים הייתי בבית הכנסת בשבת בר מצווה. חתן בר המצווה ישב, כשלצדו אביו וסבו. הסבא היה ניצול שואה שמיאן לבקר בבית הכנסת והתרחק מכל סממן דתי. אך לכבוד נכדו הגיע לבית הכנסת. כידוע העלייה לתורה של חתן בר המצווה הינה האירוע המרכזי והמרגש ביותר.
והנה כשהילד עלה לקרוא את ההפטרה מלווה בשירה, ועל פי סימן הגבאי, נזרקו עליו סוכריות מכל עבר. אף אמו, סבתו, בנות המשפחה, יחד עם הנשים ממקומותיהן, זרקו סוכריות והצטרפו לשירה. ההתרגשות הייתה גדולה והשמחה רבה. לפתע הפניתי מבטי מחתן בר המצווה אל הסבא וראיתי את הסבא מוחה דמעה וכשהנכד סיים, ניגש אל סבו הסבא בפנים סמוקות, קם מכיסאו, עטף את נכדו בטליתו וחיבק אותו בחום ובאהבה גדולה. קשה לי לתאר במילים את התרוממות הרוח וההתרגשות שאפפה את הסבא, ואת כולנו.
לא נשארה עין יבשה. גם אני לא יכולתי לעצור את דמעותיי.
ברגע נשגב ומרגש זה אמרתי לעצמי: תודה ה’ על החוויה המרגשת שנתנה לי להבין את משמעות הפסוק: "לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא....כי קרוב אליך הדבר מאוד.. בפיך ובלבבך לעשותו." ברגע שנפתח הלב, נכנסה השמחה והתעוררה תחושת השייכות החיה בתוכנו.
"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו."
אני למדה מכך: בפיך= שפינו וליבנו יהיו שווים בתחושת השייכות באהבה ואמונה בצדקת דרכנו, ללא פקפוק. שמירה על טוהר הלשון, בדיבורים מפרגנים ומלכדים.
ובלבבך=נפתח את הלב, נגלה את הניצוץ היהודי החי בתוכנו, נרגיש את תחושת השייכות ותודעת השליחות, נחזק את רוחנו ואחדותנו. נלמד להקשיב ולכבד את האחר ונתנהל בהכרת הטוב שבנו, בידנו לעשותו!

אנו ניצבים בפתחה של שנה חדשה. חודש תשרי על סף דלתנו ועמו ניחוח חגים. ראש לכל חגי תשרי הוא ראש השנה הכונס אותנו פה בארץ אבותינו וקורא לנו- לכולנו להתבונן פנימה בתוכנו ולשוב לעצמנו.

אסיים בתפילה לראש השנה, מן המקורות:

אבינו מלכנו, שמע קולנו אבינו מלכנו, חטאנו לפניך אבינו מלכנו, חמול עלינו ועל עוללנו וטפינו,
אבינו מלכנו,
כתבנו בספר חיים טובים
אבינו מלכנו, חדש עלינו ועל כל בית ישראל, שנה טובה!
לשנה טובה וברוכה תיכתבו ותחתמו. אמן ואמן!

שבת שלום ומבורך!!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }